איגוד לשכות המסחר יוזם: מינימום העובדים הדרוש להתארגנות יהיה 51%

לדברי האיגוד, הגדלת שיעור העובדים הנדרש לצורך הכרה בהתארגנות תביא להפחתת החיכוך והמאבקים בין ארגוני העובדים לבין עצמם

חיים ביאור

איגוד לשכות המסחר בראשות אוריאל לין, שלח אתמול לכל חברי הכנסת הצעה ולפיה חוק הסכמיים קיבוציים ישונה באופן שהמינימום הדרוש כדי שהתארגנות במקום עבודה תהיה יציגה יעמוד על 51% מהמועסקים באותו מקום עבודה.

על פי החוק, די בכך ששליש מכלל העובדים באותו מקום עבודה הכריזו על התארגנותם ועל הקמת ועד מטעמם, כדי שהמהלך בו נקטו ייחשב לחוקי. במקרה זה, הנהלת החברה אינה יכולה להתעלם מפניית הוועד להכיר בו כמייצג של כלל (100%) מהעובדים ועליה להיענות לפנייתו לנהל עמה משא ומתן לחתימה על הסכם עבודה קיבוצי.

לדברי המשנה למנכ"ל איגוד לשכות המסחר, עו"ד דן כרמלי, האיגוד החל במגעים עם שורה של חברי הכנסת כדי להעלות ל-51% את המינימום הדרוש כדי שההתארגנות והקמת הוועד תהיה מוכרת. "אנו מבקשים שכל מהלך להתארגנות ולהקמת ועד, ככל שננקט כזה, הווה ביטוי אמיתי לרצונם של רוב העובדים במיקום העבודה, ולא ביטוי לרצונו של מיעוט בלבד", אמר כרמלי.

לדברי כרמלי, חוק הסכמים קיבוציים הקיים עוד משנת 1957, אינו משקף את דעת הרוב מקרב העובדים במקום העבודה ולמעשה כופה את דעת המיעוט על הרוב. "עובד בקבוצת הרוב שלא חתם על טפסי הצטרפות לארגון העובדים, מוצא את עצמו מחויב לשלם דמי טיפול ארגוני לארגון העובדים בשיעור של 0.8% משכרו, תוך פגיעה בזכות הקניין שלו, המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו", הוא אמר.

אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר
אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחרצילום: מיכל פתאל

לטענתו, בחברות רבות שבהן הוכרז בשנים האחרונות על התארגנות במסגרת ארגון עובדים ועל הקמת ועד יציג, שיעור העובדים שתמכו במהלך נע בין 30% ל-40%, שיעור הנחשב למספיק כדי להכריז על הוועד כגוף יציג, אך אינו מבטא את דעתו של "הרוב השקט" מקרב העובדים.

בדברי ההסבר להצעת החוק של איגוד לשכות המסחר נאמר כי "מצב הדברים היום יוצר מצב שבו נציגי ארגון העובדים, המייצגים בפועל רק שליש מהעובדים או מעט יותר, יכולים לבקר פיזית בתוך חצרות המעסיק, ללא הגבלה במספר הביקורים, דבר המצריך לרענן את רעיון הגשמתו של עיקרון חופש ההתאגדות". עוד טוען האיגוד בדברי ההסבר, שהגדלת שיעור העובדים הנדרש לצורך הכרה בהתארגנות, "תביא להפחתת החיכוך ומאבקים בין ארגוני העובדים לבין עצמם בשאלה מי הוא הארגון היציג באותו מקום עבודה".

ההסתדרות ויתר ארגוני העובדים צפויים להתנגד ליוזמת החקיקה החדשה של האיגוד, וגם התאחדות התעשיינים בראשות שרגא ברוש, בן בריתו של יו"ר ההסתדרות לשעבר עופר עיני, ספק אם תתמוך ביוזמה.

יוזמתו של לין גררה תגובה נזעמת בקרב ועדי העובדים בענף הסלולר.  יו"ר ועד עובדי סלקום, מיה יניב, אמרה כי "זו הצעת חוק מיותרת במקרה הטוב ופוגענית במקרה הרע. כמי שהצליחה לאגד 4,500 עובדים, אני יכולה להעיד שהשגת שליש מהחתימות בסלקום לוותה במאבק ארוך ומתיש מול ההנהלה שהתנגדה תחילה להתארגנות. קל וחומר כשמדובר בהשגת חתימותיהם של 51% מהעובדים".

יו"ר ועד עובדי פלאפון, ברק לוי, אמר כי "איגוד לשכות המסחר בראשות אוריאל לין אינו מעוניין בוועדים חזקים, אלא בחיזוק כוחן של ההנהלות ושל 'ועדים פנימיים', שהם המצאה חדשה, מפוקפקת מבחינת החוק, שנועדה לסייע להנהלות הניצבות מול ניסיונות התארגנות של העובדים. אין לי ספק שרוב חברי הכנסת לא יאפשרו להצעת חוק זו לעבור".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker