האם המדען הראשי יודע מה מתרחש בחממות הטכנולוגיות שבאחריותו?

לשכת המדען הראשי מחלקת כ-1.5 מיליארד שקל בשנה - לפי קריטריונים שקופים, אך היא מתבססת במידה רבה על אמון ביושרה של היזמים ■ האי־סדרים בחממת NGT בנצרת, שנחשפו בעקבות תלונת בכיר שפוטר, מדגישים את הצורך בשיפור הפיקוח על החממות הטכנולוגיות ■ חממת NGT: "הנהלים הפנימיים רועננו לאור הבדיקה של מינהלת החממות"

אורה קורן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

האם המדען הראשי במשרד הכלכלה יודע מה מתרחש בחצר האחורית שלו? לא בטוח. השיטה שבה מחלק המדען הראשי כ-1.5 מיליארד שקל בשנה מתבססת אמנם על קריטריונים שקופים, אך היא נסמכת במידה לא מועטה על היושרה של מקבלי הכספים. אלא שלא פעם מתרחשות תקלות שהמדען אינו מודע להן. האי-סדרים שהתגלו בחממת נצרת NGT מדגישים את הצורך בשיפור מנגנון הפיקוח על כספי הציבור של המדען הראשי.

הממשלה הקודמת החליטה לחזק את לשכת המדען הראשי, ולהפוך אותה לרשות לאומית לחדשנות טכנולוגית עם סמכויות נרחבות יותר, גם בנושאי כספים. על פי התכנון, המהלך ייושם החל ב–2016. עד אז, ראוי לבחון דרכים לשיפור מנגנון הפיקוח על כספי הציבור ועל התנהלותן התקינה של החממות הטכנולוגיות - שנהנות ממענקי מדען בסך מאות מיליוני שקלים - ושל שאר התוכניות 
של המדען.

ב-2014 התגלו אי-סדרים בחממת NGT בנצרת. החשיפה התרחשה בעקבות תלונה שהגיש בכיר בחממה שפוטר לאחר שחשף אי-סדרים בפני הדירקטוריון, והיא טופלה במהירות וביעילות על ידי אניה אלדן, המנהלת החדשה של החממות. אלדן החליפה בספטמבר 2014 את יוסי סמולר, שבתקופתו התרחשו האי־סדרים.

התלונה הועברה לבודק חיצוני, רו"ח אבישי מהלא, שהעביר דו"ח מפורט למדען הראשי. על בסיס הדו"ח ושיחות בין הנהלת החממות הטכנולוגיות לזכייני החממה, בוצעה הפרדה בין הצוות שמנהל את החממה לצוות שמנהל את הקרן המחזיקה בחממה, הוחלף מנכ"ל החממה, וניתנה הוראה מפורשת שלא לעבוד עם אחד המשקיעים בחממה, רוני שבת, ועם חברת טופ R&D שאליה הוא קשור, כנותני שירותים לחברות החממה. בנוסף, מינתה אלדן משקיף למשך שנה לפחות, שישתתף בישיבות ועדת ההשקעות של מועצת המנהלים של NGT. החממה יוצאת בימים אלה לדרך חדשה, עם מינויו למנכ"ל של זוהר גנדלר, לשעבר מנהל חממת הטכניון.

יוסי סמולר צילום: תומר אפלבאום

בפתיח לדו"ח שהגיש, ציטט מהלא את התלונה שהתקבלה, שבה טוען מנהל הפיתוח העסקי לשעבר, צחי ברגר, כי הבעיות בחממה נובעות מניגוד עניינים של שבת, שפועל כמשקיע, אך גם קשור לחברת טופ R&D, שמספקת שירותי הנדסה לחברות הצעירות.

לטענת ברגר, שבת מיקם את משרדי טופ R&D במבנה של החממה, והיה נוהג להקשות על חברות להיכנס אליה אם אלה לא היו מוכנות לרכוש את שירותיו. בין השאר, התייחס הדו"ח להשתלשלות מגעים עם כמה חברות שנתקלו לכאורה בקשיים מצד שבת בעת הצגת מועמדותן. על פי חלק מהמסמכים שהוצגו לחוקר, המחירים שדרש שבת היו גבוהים עד פי שניים מהצעות של חברות מתחרות שמעניקות שירותים דומים.

על פי התלונה, שבת מפעיל את השפעתו לכאורה גם על מנהל החממה, נסרי סעיד, שעושה כל מה ששבת דורש ממנו. ברגר הוסיף בתלונתו כי בנסיבות אלה, מועצת המנהלים של החממה אינה מסוגלת לפקח על 
ניהולה התקין.

NGT הוקמה בהובלת סעיד ב–2002 כחממה יהודית־ערבית, ונועדה לספק מענה למצוקת התעסוקה של יזמים במגזר הערבי. לפי מקורות, המשקיעים כללו אז קבוצה בראשות דוידי גילה; גרי ג'ייקובס מסן דייגו, בנו של מייסד קוואלקום שמשקיע בישראל 
בהיי־טק ובחינוך; ואיש הנדל"ן קאיד אבו עיאש.

אבי חסוןצילום: אמנון האס

פסיפס יהודי־ערבי

לדברי המקורות, ב–2013 נערך מכרז להקמת חממות פרטיות בסיוע ממשלתי, וקבוצה שכללה חלק מהמשקיעים בחממת NGT, שפעלה מ–2002, זכתה במכרז לניהול חממת המשך לשמונה השנים הבאות. לפי תנאי המדען הראשי, החממה אמורה לקבל 30 מיליון דולר לאורך התקופה ומחויבת לגייס 26 מיליון דולר ממשקיעים. המקורות הוסיפו כי כחלק מהליך גיוס ההון, הצטרפו לחממה שבת וליאור בנצור, שהביאו משקיעים מספרד, ובראשם הרופא סלבדור פסקוואל, המנהל כמה בתי חולים פרטיים ומרכז לשירותי פיתוח פרה־קליניים. משקיעים נוספים היו משפחת מיקי פדרמן, מורי ארקין וגל ארליך. הקבוצה גייסה 8.5 מיליון דולר, שאיפשרו לה לזכות במכרז, והיתה אמורה לצאת לגיוס המשך. הפסיפס היהודי־ערבי משולב בחממה מרמת המשקיעים, דרך המנהלים ועד החברות. החממה הצליחה להתגבר על הקשיים הייחודיים למגזר הערבי ולגייס חברות, שבחלקן יזמים יהודים וערבים.

"ליזמים יהודים יש את כור ההיתוך של הצבא"

מקורבים לחממה אמרו כי "הקשיים של יזמי היי־טק במגזר הערבי נובעים בעיקר מהיעדר קשרים וניסיון. ליזמים יהודים יש את כור ההיתוך של הצבא, לצד רשת קשרים. יזם יהודי יכול להתקשר לחבר שמביא חבר, והיזם בוחן את כל החממות והמשקיעים לפני שהוא בא עם מצגת מסודרת. יזם ערבי, לעומת זאת, בוחן פחות את ההיצע, לא מכיר כמעט משקיעים מחוץ למגזר הערבי, ולעתים מתייחס בחשדנות לגורמים ממשלתיים מחשש שממילא יפלו אותו לרעה. הוא גם לא יודע להגיע מיוזמתו עם מצגת, ולכן זקוק להדרכה מהחממה לפני שהוא מציג את הרעיון לוועדת ההשקעות".

בחממת NGT יש ארבע חברות הזנק מתחום מדעי החיים: אקוודאקט מדיקל, שמפתחת מוצר לשוק הגינקולוגי, הוקמה על ידי ד"ר אמנון וכסלבאון ונמצאת בשלב הניסויים הקליניים; פרסוניק, שהוקמה על ידי מור כהן, מפתחת מכשיר לקטילת כינים באמצעות גלי אולטרסאונד, השלימה אבטיפוס, ונמצאת בשלבי הכנה לניסוי קליני; נוראמי מדיקל, שהוקמה על ידי ד"ר אמר בכר ונורה נוסיר, מפתחת יריעה אוטמת לשימוש אחרי ניתוחים, וסיימה בהצלחה ניסוי פרה־קליני ראשוני; וחברת פאם־ביו, שהוקמה על ידי פרופ' עבד חיז'אזי, ומפתחת טיפול חדשני לשטפי דם קיצוניים. החברה נמצאת בשלב פיתוח השיטה. למרות הקושי של יזמות במגזר הערבי, החממה הצליחה לפתח חברות שגייסו הון רב לאחר שיצאו ממנה - מה שמשקף הצלחה. מתוך 26 חברות של החממה הראשונה, מחציתן גייסו כ-50 מיליון דולר אחרי שיצאו, שש נוספות נמצאות בתהליכי גיוס, ושבע נסגרו.

הפיקוח הרופף על חממת NGT מזכיר סיפור ששר הכלכלה לשעבר, נפתלי בנט, חלק עם התקשורת עם כניסתו לתפקיד. הוא סיפר על חממה בדרום שהוקמה כדי לקדם תעסוקה בפריפריה, אך כל עובדיה התגוררו באזור המרכז, וחמור מכך, אף עבדו במרכז. לדבריו, בכל פעם שהודיעו לחברה על ביקורת של מינהלת החממות או לשכת המדען הראשי, העובדים היו מגיעים לדרום ומעמידים פנים ששם הם פועלים, ועם סיום הביקורת היו 
חוזרים למרכז.

"החממה הצמיחה יותר מ-30 פרויקטים"

סעיד מסר בתגובה: "הצגתי כעושה דברו של שבת משוללת כל יסוד ומופרכת. העובדות בשטח מציגות תמונה שונה לחלוטין. מתוך חמש החברות שהקימה הקרן, רק חברה אחת התקשרה עם טופ R&D. בעקבות בדיקת מינהלת החממות, לא היתה כלל התייחסות לשינוי בתפקידי כמנהל החממה ובכלל זה לא היתה דרישה מהנהלת החממות או מהקרן שאסיים את תפקידי. אני אמשיך לשמש בתפקידי כשותף 
מנהל בקרן".

מחממת NGT נמסר: "החממה פועלת יותר מעשור והצמיחה יותר מ–30 פרויקטים. בחודשים האחרונים בוצעה בדיקה של מינהלת החממות, שזכתה לשיתוף פעולה מלא מצד החממה. לאור הבדיקה ולבקשת מינהלת החממות, רועננו הנהלים הפנימיים ותהליכי קבלת ההחלטות. סעיד, ממייסדי הקרן, שלו יכולות ייחודיות בעיקר מול יזמים במגזר הערבי, ימשיך למלא תפקיד בקרן. לאור חידוד הנהלים ועל פי הוראות המנכ"ל, החממה וחברות הפרויקט מנועות מלהתקשר עם חברות קשורות לבעלי עניין שיש בהן חשש לניגוד עניינים".

ממשרד הכלכלה נמסר כי "ללשכת המדען הראשי הגיעה תלונה בנוגע לחממת NGT. הלשכה ביצעה בדיקות פנימיות, והחממה נדרשה לנקוט צעדים מתקנים לשביעות רצונה של הלשכה. הצעדים מיושמים, והלשכה מפקחת 
על יישומם".

שבת הכחיש את הדברים המיוחסים לו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker