"הגיע הזמן להפסיק לספור כמה חרדיות עובדות, אלא לשאול כמה הן משתכרות" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"הגיע הזמן להפסיק לספור כמה חרדיות עובדות, אלא לשאול כמה הן משתכרות"

שיעור החרדיות שיוצאות לעבודה כבר משתווה לשיעור החילוניות, אבל הן משתכרות כ-40% פחות ■ "נשים משכילות שעובדות קשה מביאות הביתה שכר מינימום. האתגר של דרעי הוא להתחיל לדבר על תעסוקה איכותית"

30תגובות

המחזה שנגלה לעיני כל מי שמגיע לעיר חרדית בצהרי יום חול מסביר יותר מכל את המהפכה: האבות שבאים הישר מהכולל לאסוף את הילדים מהגן לארוחת הצהריים רבים יותר מהאמהות. צהרון יקר אינו עניין שגרתי בחברה החרדית מרובת הילדים, וכשהאם היא המפרנסת שנדרשת לעבוד שעות רבות, האב הוא האחראי על החלק הזה של היום. "לפני עשר שנים זה לא היה קורה", אומרת רחלי איבנבוים, 29, חסידת גור המתגוררת במאה שערים ומנהלת את תוכנית מובילות במגזר החרדי. "זהו סימן ברור לשינוי".

כך נראה פמיניזם חרדי?

"המושג פמיניזם אינו שגור, וגם במושג קריירה עוד לא משתמשים בקלות, אבל יותר ויותר נשים מתחילות לדבר בקול על הגשמה עצמית שלא רק דרך הבית והילדים. אם פעם אשה יצאה לפרנס ועבדה בכל עבודה, כי בעלה הגשים את עצמו דרך הלימוד, כיום גם נשים בחברה החרדית רוצות להתקדם, להשפיע, לעשות דברים מעניינים. לא די לצאת מהבית לשש־שבע שעות ויותר בכל יום, הן רוצות לצאת עם חיוך.

"לא מדובר במפץ גדול, אלא בתהליך. כשיצאתי מהסמינר ישבתי תשע שעות ביום והכנתי תכשיטים, אבל למעשה חיברתי ברגים עם שני פלאיירים. פעם זו היתה גזירת גורל, היום כבר לא. נשים אומרות מה שלא אמרו בעבר, 'משעמם לי בעבודה הזאת, אני לא ממצה את הכישורים שלי'. הן מחפשות משמעות".

עופר וקנין

דרך קריירה בין היתר.

"אצלנו מדברים על קידום תעסוקתי. המלה קריירה עדיין טעונה מדי. אשה חרדית תשים תמיד את הבית בראש סדר העדיפויות, אבל היחס לעבודה השתנה. חשוב להבין שמעל הראש של האשה החרדית אין תקרת זכוכית שמאפשרת ניפוץ חד־פעמי, אצלנו מדובר בתקרת בטון. צריך קונגו רציני כדי לנפץ אותה".

איבנבוים הגיעה רחוק מאז אותה עבודת צורפות. בין היתר סיימה בהצטיינות את התואר הראשון בסוציולוגיה באוניברסיטה הפתוחה, וכיהנה כמנכ"לית עמותת מאיר פנים הגדולה, עד שהקימה לפני שנתיים את מובילות, תוכנית העצמה חד־שנתית לנשים חרדיות, שבה הן מקבלות ליווי מאנשי מקצוע שונים - מארגון הג'וינט ועד המכון הישראלי לדמוקרטיה. במחזור הראשון של התוכנית השתתפו 16 נשים, והמחזור השני ייפתח בקרוב. התוכנית משמשת קבוצת תמיכה ייחודית המאפשרת לנשים חרדיות מפגש לימודי וחשיבתי משותף על קריירה.

ציפי בורנשטיין, בת 35 מבני ברק, אם לחמישה ילדים, שהיא דוקטורנטית בבר אילן ומנהלת בית חולים פסיכיאטרי, התקבלה למחזור הראשון והופתעה לגלות שאינה לבד. "הגעתי למובילות אחרי שהייתי סמנכ"לית בעמותת בית חם. כל הזמן הרגשתי שיש מקום גבוה יותר, שאני לא מצליחה להגיע אליו לבד", היא מספרת. "ראיתי מודעה בעיתון 'למשפחה' שהיתה מכוונת בדיוק לרעש הפנימי הזה שחשתי. למיונים הגיעו המון נשים והיתה אווירת תחרות. הופתעתי, לא ידעתי שיש כל כך הרבה נשים כמוני".

כמוך?

"חברה אמרה לי שהיא מרוצה מאוד שהיא מורה, כי יש לה חודשיים חופש, ואני אמרתי שאני לא רוצה חודשיים חופש, אני דווקא רוצה לעבוד. השינוי בחרדית של היום - גם זו הקלאסית כמוני או כמו רחלי - הוא ביכולת להגיד, 'אני רוצה להתקדם ולקבל תמיכה'".

גם מצד הבעלים?

"בהחלט. גם הם עובדים, ובבתים רבים כבר ברור שאשה שנהנית מתעסוקה משמעותית היא טובה גם למשק הבית, כי היא גם משתכרת יותר. איש לא תמים לחשוב אחרת".

אתן מבקשות להתקדם על אף המשפחה הגדולה וכל החובות שעומדים לפני העבודה, והופכות לסופר־וומן החילונית שאולי רוצה לחזור אחורה לימים קלים יותר.

"כולנו תמימות דעים שבעבודה משמעותית אינטנסיבית את מרגישה הרבה יותר טוב מאשר בתפקידים שדורשים פחות, אבל את לא רוצה לעבוד בהם. אנחנו מדברות גם על איזון בין בית לעבודה, כי הנושא חשוב. עם זאת, הביקוש לתוכנית מובילות - אחת מכל עשר ולמחזור השני המספר אפילו יותר גדול - מוכיח שמדובר בתופעה רחבה".

"חרדיות לא נשארות בבית כי הילד מתעטש"

הקמת מובילות והדרישה לתעסוקה משמעותית אינן מנותקות מהמציאות התעסוקתית הכוללת. נדמה כי לפחות ברמת הנתונים היבשים, מצבן של הנשים החרדיות מעולם לא היה טוב יותר. אם לפני שני עשורים עבדו פחות ממחציתן, הרי שב–2014 כבר הוכרז כי שיעור החרדיות העובדות השתווה לשיעור העובדות במגזר הכללי. בעוד יעד התעסוקה של הממשלה לנשים חרדיות ל–2020 היה 63%, השעור כבר זינק ליותר מ–70%.

המהפך התחיל עם קיצוץ קצבאות הילדים ב–1993 ועם כניסת האקדמיה למגזר החרדי, שפתחה אפשרויות נוספות לאוכלוסייה. במקביל התחילה המדינה לשים דגש על עידוד נשים חרדיות לצאת לעבודה, וסייעה בפתיחת תחומים שונים כמו היי־טק לנשים אלה.

ההתייחסות המיוחדת למגזר הצליחה מעל למשוער, אך צהלות השמחה מרגיזות את איבנבוים. "אומרים לנו שמצב הנשים החרדיות מעולה. ליד סעיף נשים חרדיות יש סמיילי גדול, כי מספר העובדות עולה כל הזמן, אלא שבאופן מעשי אני פוגשת נשים חרדיות משכילות שעובדות קשה מאוד אבל מכניסות הביתה שכר מינימום", אומרת איבנבוים. "אז המדינה הצליחה, אנחנו יוצאות הרבה יותר לעבודה, אבל הגיע הזמן שהממשלה תפסיק לדבר על כמות ותתחיל לדבר על איכות. האתגר של שר הכלכלה הנוכחי (אריה דרעי, טח"ס) הוא לדאוג שנשים חרדיות גם יקבלו שכר ראוי".

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים שאיבנבוים צודקת. בעוד יהודייה לא חרדית משתכרת 7,606 שקל בחודש בממוצע, אשה החרדית משתכרת 4,878 שקל בלבד, שהם 43% פחות.

ההסבר לפערים הגדולים הוא תהליכים מבניים בשוק העבודה החרדי. "6,000 בנות יוצאות כל שנה מהסמינרים, כולן למדו את אותם חמישה־שישה מקצועות — ראיית חשבון, אדריכלות, עיצוב גרפי וחינוך", אומרת איבנבוים. "מכיוון שקשה להן לצאת לעבודה בחברה הכללית, הן מציפות את השוק, שאינו זקוק לכל כך הרבה בעלות מקצוע כאלה. ההצפה מורידה מיד את היכולת לדרוש שכר גבוה יותר".

איבנבוים מציינת הסבר נוסף, ואומרת כי "מדובר בנשים חלשות בעצם. גם בהיי־טק תקבל חרדית 30% פחות מאשה חילונית, ולא כי היא טובה פחות, אלא כי מעסיקים מנצלים את החולשה שלה. היא צריכה את העבודה, ותעשה אותה גם בשכר מופחת, כשהיא עובדת כתף אל כתף עם חילונית שמשתכרת הרבה יותר".

אולי זה כי היא למדה בסמינר ויוצאת לחופשות לידה מרובות. 6.7 ילדים בממוצע למשפחה לעומת 2.9 ילדים בחברה הכללית.

"כל המחקרים מוכיחים שנשים חרדיות הן נכס. כיום אי אפשר לבוא בטענות להשכלה שלהן. נכון שהן יוצאות לחופשות לידה רבות יותר, אבל הן חוזרות ברגע שהביטוח הלאומי מפסיק לשלם, שבעה שבועות בממוצע לפני נשים חילוניות (15 לעומת 22 שבועות). הן יציבות ונאמנות למקום עבודתן.

"גם רמת הפריון שלהן לשעת עבודה גבוהה, בשל איסור גזל זמן (אין לגזול את זמנו של המעביד וליטול שכר על זמן בטלה). בניגוד לדעה הרווחת, נשים חרדיות, גם אמהות לילדים רבים, לא נשארות בבית רק כי הילד מתעטש או על כל אוזן כואבת. יש תמיכה גדולה מסביב, והילד צריך להיות חולה מאוד כדי שחרדית תפסיד יום עבודה.

"כך יוצא שהן נותנות המון, ומה הן מקבלות? מעט מעל שכר מינימום. כיום קיימת התעוררות מול הנתונים האלה, בין היתר מנשים שמבינות שתעסוקה משמעותית פירושה גם משכורת גבוהה יותר, ומוכנות פחות להתפשר על משכורות נמוכות אפילו יחסית למשכורות הנמוכות של החילוניות".

"אין לנו נטוורקינג. החברים שלנו בכולל"

מעגל הקסמים שבתוכו חיה האשה החרדית לא מקל על יצירת מסלולי תעסוקה משמעותיים ורווחיים יותר. "נשים חרדיות אמנם מאיימות פחות על מעסיקים יחסית לגברים עם המראה החרדי המובהק. אין פלא שבפירמות של רואי חשבון אפשר לראות לא מעט נשים חרדיות, אבל קיימת לא מעט אפליה", אומרת בורנשטיין.

איבנבוים מוסיפה כי "מצד המגזר יש בעיה כי מעסיקים אומרים, 'יש כאן המון נשים חרדיות', ואז את מגלה שהן בקומת המרתף, בארכיב. גם אם יציעו להן לעלות לקומות העליונות, הן לא בהכרח ירצו או לא ידעו איך לעשות את המעבר. חשוב להבין שבמגזר החרדי לא מטפלים בכישורים רכים כמו סיוע בראיון עבודה, או כתיבת קורות חיים, מה שכן מלמדים בתוכנית מובילות.

"את האשה החרדית מלמדים להיות צנועה, ולא לספר על עצמה נסים ונפלאות בראיון העבודה. אף אחד גם לא מצפה מאשה ללכת לאבחון תעסוקתי כדי לחשוב איזה מקצוע באמת מתאים לה, או לקבל מנטורינג מאשה אחרת. בנוסף, אין לנו נטוורקינג. לאף חרדית אין בן דוד סגן אלוף או חברים מהאוניברסיטה שעוזרים להגיע למקומות הטובים. החברים שלה יושבים בכולל, אז מאיפה להתחיל?"

איבנבוים היא גם הראשונה להודות בפערי התרבות בין המגזרים, שמקשים גם הם על נשים חרדיות לצמוח. "גם אני לא מבינה תמיד בדיחות של חילונים", היא אומרת. "חבר שלי הצליח להכניס עובד חרדי למפעל. אמרו לו תסיים עד סוף היום, והחרדי אמר בעזרת השם. בשבילו זה 'כן', אבל בשביל המעסיק זה התפרש כ'אם ייצא לי'"

מול כל האתגרים גם יש פתרונות. "המגזר החרדי צריך לעזור לעצמו, בין היתר בעזרת תוכניות כמו מובילות", אומרת איבנבוים. "במקביל, גם מעסיקים צריכים לפעול כאן. אנחנו יוצאות בקול קורא למעסיקים: שלחו את העובדות החרדיות שלכם למובילות, במטרה לכוון אותן למסלול התקדמות בתוך הארגון. הרי כבר אמרנו שהן נכס תעסוקתי, והן מצדן מעוניינות מאוד להתקדם. צרו עתודת קידום של נשים חרדיות, אנחנו ניתן את התוכנית".

אתן בעצם מחזקות את החזקות.

"במגזר החרדי אין עדיין מספיק נשים שהן מודל לחיקוי. חייבים להשקיע באותן נשים שיהפכו לכאלה, כי הן ימשכו את כל הצעירות אחריהן".

כמה מתנגדים יש עכשיו לתוכנית פורצת דרך כזאת, שלא בהכרח עולה בקנה אחד עם כבוד בת מלך פנימה?

"אין. עם צורך אי־אפשר להתווכח".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#