"נדרשת מדיניות ממשלתית בנושא הפילנתרופיה" - קריירה - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"נדרשת מדיניות ממשלתית בנושא הפילנתרופיה"

פרופ' הלל שמידט: "אם פילנתרופ רוצה לתרום סכומים משמעותיים לפרויקטים נחוצים הוא מדבר עם השר, או במקרה הטוב עם המנכ"ל. אין חשיבה אסטרטגית־ניהולית בתוך המשרד על דרך הקצאת המשאבים המוצעים

תגובות

מחקר שערך ארגון שיתופים, המקדם את ממשקי הקשר בין הממשלה והחברה האזרחית, יחד עם המרכז לחקר החברה האזרחית באוניברסיטה העברית, מעלה כי גם ב–2015 משרדי הממשלה סובלים ממחסור בתקציבים, אך אינם יודעים כיצד להתנהל מול גורמים אזרחיים שמעוניינים לעזור.

"בישראל פועלות כמה עשרות קרנות שבראשן עומדים פילנתרופים שעשו הון ורוצים לתרום אותו בחזרה לחברה מכיסם", אומר מנכ"ל שיתופים, שלמה דושי. "אלה קרנות שהקימו ישראלים או יהודים מחו"ל, בעיקר מארה"ב, בהן קרן רש"י, יד הנדיב וגנדיר, והן מחפשות את הדרך הנכונה לסייע בעיקר בתחומי הליבה - רווחה וחינוך. הן יכולות לפעול בשתי צורות: באופן עצמאי לחלוטין, כפי שפילנתרופים מעדיפים לא פעם, או בשיתוף עם הממשלה. לטעמנו, מדובר בכסף רב שעדיף שיהיה מתועל באופן מושכל לתחומים או פרויקטים שמשרדי הממשלה השונים יודעים כי הם חסרים".

אתם מציעים לחזק את קשרי ההון־שלטון?

עופר וקנין

"לחלוטין לא. אנחנו מציעים חשיבה עמוקה יותר בנושא השימוש בתרומות".

פרופ' הלל שמידט, שעמד בראש המחקר, מספר כי משיחות עם 30 פילנתרופים ו–18 פקידים בכירים במשרדי ממשלה עולה טענה אחת ברורה - אף שאחרי מלחמת לבנון השנייה הוקם שולחן עגול במשרד ראש הממשלה, שבו נפגשים מנכ"לי המשרדים, נציגי המגזר השלישי, המגזר העסקי והפילנתרופים, למשרדי הממשלה אין עדיין מדיניות ברורה מול הפילנתרופיה. "זה נגמר ברמה של הפוליטיקאים, ולא מחלחל לשדרה הניהולית", אומר שמידט. "אם פילנתרופ רוצה לתרום סכומים משמעותיים לפרויקטים נחוצים הוא מדבר עם השר, או במקרה הטוב עם המנכ"ל. אין חשיבה אסטרטגית־ניהולית בתוך המשרד על דרך הקצאת המשאבים המוצעים. כך, למשל, אם פילנתרופ רוצה להקים בית חולים, הוא יילך לראש עיר או למנהל בית חולים קיים — זה לרוב מה שקורה כיום, אבל אפשר גם לייצר קשר קבוע עם משרד הבריאות, שיאפשר תיאום רחב יותר, ולכן גם אפקטיבי יותר, לפעילות של כל הצדדים".

למה זה לא קורה?

שמידט: בין היתר, בגלל סטיגמות הדדיות. מהמחקר עולה כי בעוד פקידי הממשלה מתייחסים לעתים לפילנתרופים כאל טייקונים שמחפשים רווח יח"צני או קרבה למוקדי הכוח, הפילנתרופים חשים לא פעם כי פקידי הממשלה לא מסוגלים לקדם פרויקטים בדרך שהם יודעים לעשות זאת".

לדברי דושי, הפתרון הוא "הידברות ממוקדת יותר. מעבר לשולחן העגול במשרד ראש הממשלה, שכבר הניב לא מעט הישגים של שיתופי פעולה בין־מגזריים, קיימים שולחנות עגולים גם במשרדי הממשלה השונים. עם זאת, אין שיח ממוקד יותר הקובע כללי פעילות ממשלתית מול הפילנתרופיה, כך שהשיח בנושא כמעט אינו מתקיים. יש ליזום שולחן עגול בכל משרד שבו יישבו רק אנשי המשרד והפילנתרופים, ויחשבו יחד על ההקצאה האופטימלית של המשאבים. זה יחזק את הממשק וייצור שיח והיכרות עמוקים יותר".

שמידט: "המחקר מוכיח שהשולחנות העגולים נתפשים באופן חיובי הן על ידי המדינה והם על ידי הפילנתרופים, כך שמדובר בכיוון נכון. לא היינו רוצים לפגוע בעצמאות הפילנתרופ לעשות בכספו את מה שהוא חושב לנכון, בעיקר אם מדובר בתחומי ליבה. מאידך, היינו רוצים לראות מדיניות מובהקת יותר ביחס למגזר הזה, שמביא לישראל מיליארדי שקלים. במלים אחרות, נדרש קו מנחה מהמדינה גם בתחום הזה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם