היתרונות של עובדים בלי רגשות אשם

הנוטים לחוש אשמה עשויים להגיע למצב שקידום יכפה עליהם

לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס

האם אתם מרגישים אשמה כל הזמן? יש לנו חדשות טובות בשבילכם - מחקר מצא שאנשים חדורי אשמה הם עובדים מצוינים ומנהיגים, משום שהם תורמים יותר מחלקם ההוגן, ולא תופסים טרמפ על התרומה של אחרים.

אבל כמובן שיש גם מלכוד: עובדים חדורי אשמה כל כך מפחדים לאכזב אנשים אחרים — שהם מסרבים לקחת על עצמם משימות מאתגרות עם אחרים, לפי המחקר. בתהליך הזה הם עשויים לעכב לא רק את הקידום שלהם, אלא גם את הקידום של עמיתיהם ושל הארגון שבו הם עובדים.

המחקר בוצע על ידי פרופ' סקוט ווילטרמות מאוניברסיטת דרום קליפורניה, ופרופ' טאיה כהן מקרנגי מלון. הם הגדירו את האשמה כ"נטייה להרגיש אשם בנוגע לביצוע חטאים, גם אם הם לא נצפו על ידי אנשים אחרים", לפי מאמר בכתב העת לאישיות ולפסיכולוגיה חברתית. "אנשים בעלי רגש אשמה גבוה הם גם בעלי נטייה לקחת בחשבון רב יותר את נקודת המבט של אחרים ולחוש אמפתיה כלפי הסובבים אותם", טוענים החוקרים.

כדי למדוד את הנטייה לאשמה, החוקרים שאלו את המשתתפים במחקר שאלות בנוסח: אם אתה חושב שקיבלת יותר מדי עודף מהקופאית ולא אמרת כלום, האם תרגיש אי־נוחות? או: אתה משקר לאנשים אבל הם אף פעם לא מגלים. מה הסיכוי שתרגיש רע בנוגע לשקרים שסיפרת?

צילום: דרימסטיים

לאחר מכן המשתתפים קיבלו מבחן חשבונאי קשה. רוב האנשים במחקר לא היו בעלי ידע חשבונאי, וצוותו עם אנשים שנטען כי הם מומחים בתחום — דבר שלא היה בהכרח נכון, אלא נאמר כדי לבחון את תגובות המשתתפים.לאחר שקיבלו שאלת דגימה, המשתתפים נשאלו אם הם רוצים לחבור עם "המומחה" במבחן. האנשים בעלי תחושת האשמה הגבוהה ביותר, כפי שהעידו השאלות שהם נשאלו, נטו לסרב. הם לא רצו למשוך אתם למטה את האחרים. מנגד, האנשים שהרגישו פחות אשמים, שמחו לקבל דחיפה כלפי מעלה מצד שותפים בעלי יכולת גבוהה יותר.

הלקח החשוב הוא שהנוטים לאשמה "מחמיצים את מה שיכול להתברר כשותפויות ממש מוצלחות", אמר ווילטרמות. "הם לא צריכים כל כך לפחד לבקש עזרה מהמומחים", הוסיף. אם אין להם מומחיות, הם מפצים על כך עם תכונות אחרות — כמו המוכנות לעבוד קשה, והם גם בעלי אתיקה גבוהה.

במחקרים קודמים, כהן מצאה כי אנשים דתיים נוטים להיות בעלי רגש אשמה גבוה יותר מאנשים לא דתיים. אבל, בניגוד לסטריאוטיפ, יהודים וקתולים לא הפגינו רמות חריגות במחלקת האשמה — ולמעשה, אף דת לא בלטה. אבל, כהן אמרה כי לנשים יש נטייה להיות בעלות רגש אשמה גבוה יותר לעומת גברים.

זה נראה ברור שבעלי נטייה לאשמה אינם מנוצלים כראוי במקומות עבודה. ווילטרמות אמר שהם "מהווים מנהיגים נהדרים — משום שהם דואגים לעובדים ומוודאים שאנשים אחרים לא יישאו בנטל של עומס העבודה". אבל, לטענתו, האנשים האלה יקבלו משרת ניהול רק אם הם בעלי ביטחון גדול ביותר ביכולות שלהם.

אז כיצד מנהלים יכולים לזהות אנשים בעלי רגש אשמה במקום העבודה? בעוד שהם יהיו מסוייגים לקחת על עצמם פרויקטים גדולים, הם עשויים להתנדב למשימות נוספות — את  אלה שאף אחד אחר לא רוצה לעשות — מתוך אותו רגש של אשמה, לפי ווילטרמות.

מנהלים ינהגו בתבונה אם יבחינו שהעובדים האלה אינם מעריכים כראוי את היכולת שלהם — אפשרות ממשית, בהתחשב בפחד שלהם מפגיעה באחרים. הנוטים לחוש אשמה עשויים להגיע למצב שקידום יכפה עליהם, משום שהם יעדיפו להתחבא מאור הזרקורים מאשר לאכזב את הסובבים אותם.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום