צ'ק בלי כיסוי

ל-40% מעובדי המדינה אין כישורים מתאימים לתפקיד

בסקר חדש מסוגו שנערך בקרב מנהלים ועובדים בשירות, התגלה כי 470 מיליון השקלים שמוציאה המדינה על הכשרתם אינם משיגים את התוצאות המצופות

טלי חרותי-סובר

40% מעובדי המדינה סובלים מחוסר ידע הנדרש לעבודתם - כך מראה סקר עובדי המדינה, שערכה באחרונה נציבות שירות המדינה. יתרה מזאת, ניתוח מילולי של הסקר מראה כי הקושי הזה נכון לגבי לא פחות מ-63% מהנסקרים.

"מדובר בבעיה שנובעת מכמה סוגי התנהלות", אומר נציב שירות המדינה, משה דיין. "הפנייה הנרחבת למיקור חוץ שיחררה לכאורה את עובדי המדינה מסגירת פערי ידע. כשאתה יודע שיש לך עובדי מחשב חיצוניים, אתה ממשיך לעבוד עם הכלים שברשותך במקום להתקדם. בעיה נוספת היא הדרכה לא יעילה בשירות המדינה".

משרד הפנים בראשון לציוןצילום: תומר אפלבאום

בסקר השתתפו 4,200 עובדים ומנהלים משישה משרדי ממשלה, ובהם משרדי המדע, הכלכלה, הדתות והבריאות. משרדים אלה נקראים משרדי נחשון, על שם התוכנית הניסיונית שהציבה לעצמה הממשלה כחלק מהרפורמה שמובילה הנציבות. אחד מעקרונותיה החשובים של הרפורמה הוא יצירת תהליך נכון יותר להערכת עובדים - במקום התהליך הפיקטיבי שקיים כיום, שמעניק לכלל העובדים ציון 9.72 מתוך 11, ובכל מקרה הופך אותם למצטיינים וראויים לבונוס.

הערכת העובדים החדשה, שנעשית זו השנה הראשונה, תחייב בניית תוכניות עבודה אישיות על בסיס יעדים ומשימות. אלה ייבדקו בשנה הבאה, ועל פיהן תיקבע ההערכה הסופית מדי שנה, בדומה לתוכניות עבודה במגזר הפרטי.

הציון הממוצע הסופי לעובד מדינה בשיטה החדשה הוא 8.6. "זהו ציון נמוך מבעבר, פשוט מפני שהוא מסתמך על נתונים ברורים יותר", אומר הנציב, דיין. "אנחנו רואים גם פיזור בתשובות המנהלים. אם בעבר העובדים קיבלו בעיקר ציונים של 9 ו–10, כיום אנחנו רואים גם ציונים של 1, 2 ו–5".

מה המשמעות של ציון כזה?

"15% העליונים יקבלו בונוס של עד 2,000 שקל. מבחינתנו, זו דרך אחת להוכיח הערכה. אגב, מקרב המצטיינים יש יותר נשים".

עם זאת, עובדים שיקבלו ציונים נמוכים אולי לא יקבלו בונוס, אבל יישארו במקומם.

"הרעיון הוא לא לפטר, אלא לשפר, ואלה שהגיעו למקומות הנמוכים יקבלו ליווי צמוד ותוכניות חיזוק. ברור שעובד שלאורך זמן לא ישתפר לא יקודם. בניגוד לעבר, עם התבססות הערכת העובדים, ניתן יהיה להוכיח מדוע עובד חלש לא עובר מכרזים פנימיים, למשל.

"אנחנו מכניסים את שירות המדינה לעידן של שקיפות, הכולל מיפוי אמיתי של יכולות וחולשות העובדים. בסקר ראינו גם נתונים שלא היה נעים לראות, אבל כדי לשפר ולהתמודד - יש לדעת את המצב לאשורו. השקיפות תגדל עם השנים, ותוכנית היעדים תתרחב לכלל עובדי הממשלה".

80% מחויבים, 55% אינם מקדמים שיפור

הסקר של הנציבות, שבו התבקשו עובדים ומנהלים להעריך כמה היגדים, מהווה את "סקר הסקרים" - הדרך הטובה ביותר למפות את פני עובד המדינה הישראלי.

משה דייןצילום: אייל טואג

הסקר העלה כמה בשורות טובות. המנהלים שנשאלו על עובדיהם העריכו 80% מהם כבעלי מחויבות לתפקידם והשיבו כי 71% מהעובדים מגלים תודעת שירות, בניגוד לתפישה כי עובדי מדינה דווקא אינם רוצים או אוהבים לשרת את הציבור; ו–66% מקרב העובדים מגלים יכולות ונכונות לעבודת צוות.

בצד השלילי, לדעת המנהלים, 55% מהעובדים סובלים מפערים בזיהוי צרכים עתידיים, כלומר מעדיפים להתרכז בעבודה השוטפת מאשר להיערך לאתגרים עתידיים. בנוסף, 55% מהעובדים אינם מקדמים תהליכי שיפור וחדשנות בתחומם, ואינם מתווים לעצמם יעדים ומשימות (מה שאמור לעשות תהליך ההערכה העתידי).

"כסף להדרכות יפסיק לצאת סתם"

המדינה מוציאה בכל שנה 470 מיליון שקל על הדרכות לעובדיה, אבל מתברר כי הן אינן מניבות תוצאות מספקות. "הסקר הבהיר לנו שיעילות הלמידה נמוכה, ואין מיצוי שלה בשטח", אומר דיין. "עובדי מדינה נשלחים ללימודים אקדמיים, הדרכה מקצועית, קורסי העשרה וגמולי השתלמות, אבל אם אין בדיקה לאפקטיביות של כל סוגי ההדרכה לעבודת היומיום, היא כאילו לא נעשתה. בפעם הראשונה תיתן הנציבות לאנשי ההדרכה בכל משרד כלי טכנולוגי לבדיקה של רמת האפקטיביות של ההדרכות - וכסף יפסיק לצאת סתם. כדי לסגור את פערי הידע שעלו בסקר, נדרשת למידה של תכנים ספציפיים המרחיבים את הידע של העובד במקום עבודתו".

תן דוגמה לנתון שעלה בסקר, ולא ברור איך צריך להתייחס אליו.

"72% מהעובדים הוכיחו מחויבות לארגון. זה שיעור גבוה לכאורה, אבל הוא אומר גם ש–28% היו מחויבים רק חלקית, וזו נקודה שצריך לטפל בה. היינו רוצים שרוב מוחלט מעובדי המדינה ירגישו מחויבות ברורה למקום שבו הם עובדים".

ההסתדרות שמה לא מעט מקלות בגלגלי הרפורמה בעבר, והודיעה שלא תיתן לה לעבור אם לא תוותרו על הדרישה להעניק קביעות רק אחרי חמש שנים, במקום שנתיים כיום.

"אנחנו עוד לא בשלב הזה, והוא עוד יעלה על שולחן הדיונים. בשלב זה אני יכול לומר שלא קלה דרכנו, אבל אנחנו ממשיכים קדימה ורואים הרבה פירות. הרפורמה היא לטובת העובדים, מכיוון שהיא לא לעומתית. מתחילת הדרך מתקיים שיח שוטף ומכבד בין ההסתדרות לנציבות".

איזה נושא נוסף היית רוצה להעלות על סדר היום בתחום כוח האדם במשרדי הממשלה?

"פורמט מילוי המקום, שהוא לטעמי אבי אבות תחושת 'המכרז התפור'. עובד נכנס כממלא מקום, ואחרי שהוא ממלא את התפקיד הוא גם מקבל אותו במכרז, כי הוא כבר שם ויש לו ניסיון. אנחנו רוצים להסדיר את התופעה ולפתח מודל חדש - במקום מילוי מקום, לחלק את העבודה, וגם המשכורת, בין העובדים הקיימים. כך ייווצר מצב שבו העובדים לוחצים על המנהל להביא עובד קבוע".

המדרשה למנהיגות תחזק את השדרה הניהולית

הערכות העובדים בסקר של הנציבות העלו ממצא מדאיג: 43% מקרב המנהלים צוינו כיעילים פחות מהדרוש. בנציבות יודעים שיש לחזק את השדרה הניהולית, ולשם כך פותחים את המדרשה הלאומית למנהיגות, ממשל וניהול, המיועדת לעתודות המגזר הציבורי ול–800 אנשי הסגל בכיר.

על פי הערכות הנציבות, שתחתה תפעל המדרשה בתקציב של 6 מיליון שקל בשנה, ילמדו במדרשה כ–300 עובדים בשנה, מספר גדול בהרבה מתוכניות מקבילות כמו פו"מ או מב"ל, שאליהן מגיעים כמה עשרות אנשים בשנה.

רון צור

ראש מטה הרפורמה בנציבות, רון צור, אומר כי בשלב הראשון תעביר המדרשה שני קורסי יסוד - לעתודה ולמכהנים. כל קורס ייארך כשנה, יומיים־שלושה פעם בשבועיים. אחת לשנה תקיים המדרשה גם כנס גדול. בשלב זה נמצאת המדרשה בתהליך מכרזי לגבי תכנים ומיקום, ועד סוף 2015 היא צפויה לקום.

"מדובר בתוכנית שלא היתה פה מעולם", אומר צור. "מלבד קורסי היסוד, יועברו בה קורסים מקצועיים למשאבי אנוש, בניית תקציב, רגולציה, תקשורת ועוד. אלה לא קורסים אקדמיים אלא מעשיים. השתתפות בקורסים תהיה בעתיד תנאי לקידום".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker