דעה

משה כחלון, כך תוכל להציל את עתידם של ילדינו

גריעת 20 שקל בחודש מקצבת הילדים לא תרושש, גם לא את העניים ביותר, והאפקט של חשבון החיסכון לכל ילד הוא ענק ■ האתגר הגדול של שר האוצר

טלי חרותי-סובר
טלי חרותי-סובר

אחת הפעולות המרגשות של ילדי שנות השבעים היתה הליכה לבנק. בזהירות גדולה היינו צוררים את קופסת "דן חסכן" הירקרקה בשקית ניילון, ויחד עם אמא או אבא היינו צועדים לפגישה עם רינה (או חדווה או מירי) שהיתה פותחת את הקופסא במפתח קסמים מיוחד, ולנגד עינינו היו מתגלים מטבעות בשלל גדלים וצבע. רינה הייתה משבחת, רושמת את הסכום בחשבון החיסכון שלנו, רק שלנו, ואנחנו היינו צועדים בלב קל חזרה הביתה, חושבים כבר על דרכים נוספות למלא את הקופה.

דן חסכן עבר מן העולם עם תקליט הויניל והאנטי מחיקון. לאלוהים החדש קוראים "צריכה", וכל הפרסומות, כמו גם התודעה הציבורית, מכוונות בעיקר למטרה אחת בלבד – לבזבז. ישנם כאלה שמסבירים ש"זה טוב להנעת גלגלי המשק", כי עוני עתידי הוא דבר שמשתדלים לא לחשוב עליו, ובכלל, מי יודע מה יקרה פה בעוד שנה.

העלאת קצבאות הילדים לשיעורן טרום תקופת לפיד, וכניסתו של שר האוצר החדש לתפקיד, מהוות הזדמנות מצוינת לעשות חשיבה מחדש, כזו שתאפשר חיים טובים לדור העתיד, אותו דור שהקצבאות מכוונות בדיוק אליו.

שוחה עם הכרישים. כחלוןצילום: בועז סמוראי

השיטה פשוטה: במקום לקבל את הכסף של קצבאות הילדים, שייעלם לו בתוך חשבון הבנק, יש להתנות את קבלתו בחסכון. זה לא חייב להיות חיסכון מלא, מכיוון שהקצבאות הן אוניברסליות ולא דיפרנציאליות, משמע שרי אריסון מקבלת את אותו סכום עבור ילדיה עד גיל 18, כמו עובדת הקבלן המוחלשת מהפריפריה – יהיה מי שיחסוך את כל הקצבה ויותר, ומי שיקבע לעצמו את סכום החיסכון המינימלי – 20-30 שקל בחודש, שיועברו אוטומטית לחשבון חיסכון על שם הילד, שיהיה סגור עד גיל 18 לפחות.

החשבון החדש לא ייסגר בבנק ככל חשבון חיסכון, אלא בקרן שתוקם בפיקוח הממשלה, ויישא ריבית אך לא עמלות. הוא יהיה פתוח מכיוון אחד – הוספת סכומים נוספים שעליהם תחליט המשפחה לאורך זמן. באופן סטנדרטי לגמרי תדווח הקרן לילד ולהוריו על התקדמות החיסכון, וגם תעודד הגדלתו. בגיל 18, אולי עדיף 21, יהיה זה ה"ילד" שיוכל לקבלו עבור מטרות מדויקות מאוד, קצת בדומה למענק השחרור מן הצבא – השכלה, פתיחת עסק או קניית דירה.

גריעת 20 שקל בחודש מן הקצבה לא תרושש, גם לא את העניים ביותר, והאפקט של חשבון החיסכון לכל ילד הוא ענק, כפי שמוכיחה כבר שנים פרופ' מיכל גרינשטיין וייס במחקרים שהיא עורכת בארצות הברית. שם מציעות מדינות שונות, יחד עם ארגוני מגזר שלישי, סכום ראשוני לחיסכון לקולג', למשפחות העניות ביותר. הן מקבלות אותו תמורת השתתפות בשיעורי חינוך פיננסי, ליווי וכמובן התחייבות להגדלתו בסכומים פעוטים.

צילום: אייל טואג

התוצאות מדהימות. כך למשל ילדים בני ארבע, בעלי החיסכון, מוכיחים יכולות קוגנטיביות גבוהות יותר מקבוצת הביקורת. זה לא קורה בגלל שהם חכמים יותר, אלא כי ההורים יודעים שהם הולכים לקולג', ומשקיעים בהם יותר תשומת לב. הגאווה ותחושת היכולת עולות פלאים ומשליכות על ההתנהגות לילדים כמו גם החשיבה הפיננסית של ההורים גם בתחומים אחרים של החיים.

המחקרים של גרינשטיין וייס כל כך משכנעים, שיצחק הרצוג כבר קרא אותם ואף כתב הצעת חוק ששוכנת במגירה אפלה, ומחכה לזמן שמישהו יבין שאפשר לחייב חיסכון קטן מכספי מדינה, כדי לאפשר עתיד טוב יותר לדור שלם. היום אנחנו בדיוק בזמן הזה. אם שר האוצר החדש רוצה ליצור מהפכה  לטווח ארוך - חיסכון חכם לכל ילד הוא הפתרון.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker