מחקר: עולים מצרפת עובדים בחברות צרפתיות בישראל

מחקר שערכו חוקרות הגירה מהמרכז האקדמי רופין מצא כי עולים מצרפת, שמספרם שולש תוך חמש שנים, משתלבים בחברות צרפתיות המשרתות קהל בצרפת ■ "העולים מוצאים בקלות יחסית תעסוקה בחברות אלה, ובמשך שעות העבודה שלהם נמצאים במובלעת צרפתית"

טלי חרותי-סובר

מחקר שבוצע במכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין, המתבסס על ראיונות עומק עם 31 עולים וסקר בקרב 355 עולים מצרפת, חושף תופעה מעניינת בקרב העולים — תעסוקה בחברות דוברות צרפתית, הפועלות כמוקדי שירות טלפוניים לקהל דובר צרפתיתף בעיקר מחוץ לישראל.

"בישראל פועלות כ–80 חברות דוברות צרפתית, המעסיקות עולים מצרפת וממוקמות בערים שבהן יש ריכוז של עולים מצרפת", אומרות החוקרות, ד"ר קארין אמית וד"ר שירלי בר לב. "כ–50% מהעולים מצרפת בשנים האחרונות התנסו בעבודה בחברות אלה שמספקות שירותים שונים לקהלי יעד בצרפת (חבילות נופש, קורסים, ביטוח, שירותי תמיכה לטלפונים ניידים וכו'). העולים מוצאים בקלות יחסית תעסוקה בחברות, ובמשך שעות העבודה שלהם נמצאים במובלעת צרפתית, שלרוב אינה קשורה לשוק העבודה הישראלי. אחד המרואיינים במחקר סיפר 'כשאני מגיע למקום העבודה בבוקר אני מעביר את הדרכון שלי וחוזר לצרפת'".

העולים, התופסים את מקומות העבודה האלה כמקומות זמניים המאפשרים פרנסה קלה ושילוב כלכלי מהיר, מעידים כי הם נאלצים להישאר במקומות אלה בשל קשיי שפה וחוסר היכרות עם שוק העבודה הישראלי. התחושה כי מקומות העבודה האלה בולמים את השתלבותם בשוק העבודה הישראלי בולטת יותר בקרב עולים בעלי השכלה אקדמית.

עולים מצרפת. ארכיוןצילום: אי־פי

ד"ר אמית וד"ר בר לב ביקשו לברר מהן ההשלכות של דפוס תעסוקתי זה על תחושת ההשתייכות והזהות של העולים. האם עולים שנמצאים בעבודה "בצרפת" ירגישו פחות בבית בישראל?

ממצאי המחקר היו מפתיעים: למרות הסגירות התרבותית של העולים, הם מרגישים חלק מהחברה הישראלית. "הסבר לממצאים אלה נעוץ במניעי העלייה הציוניים והדתיים הבולטים של עולי צרפת, ובעובדה כי רובם מגדירים עצמם כקשורים לדת היהודית (מסורתיים או דתיים)", קובעות החוקרות. "מקומות העבודה המתנהלים בצרפתית מטפחים את הזהות היהודית, וייתכן שבאופן זה מפצות על הסגירות התרבותית של העולים. כך ניתן ללמוד מהמקרה של המרואיינת שרה, עולה חרדית מצרפת, שעונה בעבודה לשם מרי, המעירה בשיחת הטלפון הערות על מזג האוויר בפריז, בעודה יושבת בתא שמקושט בדגל ישראל ובתמונות רבנים, ובצדי שולחנה כיבוד מחגיגת ראש החודש בארגון".

הממצאים מתיישבים עם ממצאי מחקר נוסף שביצעו החוקרות, שערך השוואה בין דפוסי ההשתלבות של עולים מצרפת לעולים ממדינות ברית המועצות לשעבר. "נמצא כי למרות ששתי הקבוצות נוטות לסגירות תרבותית, ובעוד שהעולים מבריה"מ לשעבר ותיקים יותר בישראל ושולטים טוב יותר בשפה העברית מהעולים מצרפת — האחרונים חשים בישראל 'יותר בבית'. גם את הממצא הזה ניתן לייחס להבדלים במניעי העלייה וברמת הדתיות של שתי הקבוצות", אומרות החוקרות.

הקהילה היהודית בצרפת היא הקהילה היהודית השנייה בגודלה בעולם אחרי ארה"ב. היא מונה כחצי מיליון יהודים ועוד כ–200 אלף זכאי חוק השבות שאינם יהודים — למשל, שיש להם זיקה לסבא יהודי, או שנישאו לבן זוג יהודי. על פי נתוני משרד הקליטה, נרשם גידול משמעותי במספר העולים בחמש השנים האחרונות: ב–2010 הגיעו לישראל 2,046 איש מצרפת, אך ב–2014 המספר שולש והגיע ל–6,694. ב-2015 צפוי גם המספר הזה לעלות.

נוטים להשתלב בזרם הממלכתי־דתי

מחקר נוסף שבוצע במכון להגירה ושילוב חברתי ברופין, על ידי ד"ר סבטלנה צ'אצ'אשווילי־בולוטין, בדק את השתלבות העולים מצרפת במערכת החינוך.

מהמחקר עולה כי התלמידים העולים מצרפת נוטים להשתלב בחינוך הממלכתי־דתי ובחינוך העצמאי (חרדי) בשיעורים גבוהים במיוחד בהשוואה לכלל אוכלוסיית התלמידים בישראל.

"אף שתלמידים אלה מגיעים מבתים עם השכלה יחסית גבוהה, הישגיהם הלימודיים הבאים לידי ביטוי בזכאות לבגרות אינם גבוהים, וקיימות עדויות לשיעורי נשירה מעט גבוהים מהממוצע במגזר היהודי", קובעת צ'אצ'אשווילי־בולטין. "ממצאים אלה מצביעים על קושי של התלמידים יוצאי צרפת להשתלב במערכת החינוך".

המחקרים המלאים יוצגו בכנס שיתקיים במרכז האקדמי רופין ב–1 ביוני.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker