רוב ההעסקה בשוק העבודה - פוגענית

הגדרת המושג "העסקה פוגענית" מתמצה בעובדה שאדם עובד אצל מעסיק אך אינו שייך לו

טלי חרותי-סובר

הספר "העסקה פוגענית: הדרה וניצול שיטתיים בשוק העבודה", שפורסם בהוצאת אחווה, הוא אסופת מאמרים מעניינת המתארת את התרחבות ההעסקה הפוגענית בישראל. את הספר ערכו ד"ר דניאל מישורי וחברת הכנסת לשעבר ענת מאור.

על פי מישורי, מומחה לאתיקה וחבר הסגל בבית הספר ללימודי הסביבה באוניברסיטת תל אביב, הגדרת המושג "העסקה פוגענית" מתמצה בעובדה שאדם עובד אצל מעסיק אך אינו שייך לו. "ניתן לחלק את התופעה לשלושה ממדים", הוא מסביר, "העסקה שמובנה בה חוסר ביטחון תעסוקתי (למשל חוזה שניתן לעשרה חודשים ומתחדש בכל פעם), שיש בה אלמנט של הדרה (עובדי קבלן, מיקור חוץ, עובדים זמניים, כל מי שעובד כתף אל כתף לצד עובדים קבועים שתנאיהם טובים יותר) וכמובן העסקה שיש בה פגיעה בזכויות עובדים. את האלמנט השלישי ניתן למצוא גם במקומות מסודרים. עובדים מוחלשים, באופן טבעי, סובלים ממנה יותר".

מישורי טוען כי לאחר תקופה ארוכה שבה השכלה ועבודה איפשרו לאנשים להיות חלק ממעמד הבינייים, בשנים האחרונות נראית חזרה לתהליכי פרולטריזציה - אנשים הולכים לאוניברסיטה ומחזיקים במשרות, אך הולכים אחורה מבחינת היכולת להתקיים בכבוד. יתרה מכך, המיעוט שסבל פעם מהעסקה פוגענית הופך לאט־לאט לרוב. "כשבאוניברסיטה יש 1,000 עובדים בהסכם קיבוצי, ועוד כ–1,500 אנשים שעושים את אותה עבודה בתנאים קשים יותר - הרוב הוא הנפגע", הוא אומר.

מהו שוק עבודה אופטימלי בעיניך?

"שוק שיש בו רמה גבוהה יותר של התארגנות עובדים, הורדה למינימום אפשרי של כל צורת העסקה שבה אדם לא נחשב כעובד של מקום, וכן סולידריות בין עובדים, ובין עובדים ומעסיקים, שפירושה דרך ארץ. אני לא רוצה להגן על המתכונת ההסתדרותית הישנה והוותיקה, ומבין לגמרי את הצורך בגמישות ניהולית, למשל במגזר הציבורי. אני גם לא סלחני כלפי ועדים שאומרים 'נשמור על הקבוצה שלנו, ומי שלא בהסכם הקיבוצי לא מעניין אותנו'. ועד הוא גוף שצריך לייצג את כולם, בין שהעובד הוא חלק מההסכם הקיבוצי ובין שלא. אני חסיד גדול של המודל האירופי שאומר שהוועד הוא שותף להתייעצויות, ומצד שני מקבל עליו אחריות, ולא מייצר מסמרים בלי ראש. התרחבות של עבודה מאורגנת תסייע בהקטנת המודלים של העסקה פוגענית, אך מרכיב ההוגנות חייב להיות דו־צדדי - הוועד צריך להבין את האחריות שלו כלפי כלל עובדי החברה, או במקרה של המגזר הציבורי, המדינה".

מול התפישה המאוזנת הזו, אתה אופטימי?

"אני מסתכל כיום על שוק העבודה, וחושב שיש גם סיבות לאופטימיות. מצד אחד, המשרות הפוגעניות הולכות ומתרחבות - שי פירון כשר חינוך אמר שתוך שנתיים לא יהיו מורי קבלן, אך במשמרת שלו התופעה הזו דווקא התרחבה. עם זאת, יש כיום יותר הסכמים קיבוציים ויותר חקיקה המגנה על עובדים. האתגר הגדול של ההסתדרות בימים אלה הוא להרחיב את רמת ההתארגנות ובמקביל להראות שסולידריות היא מושג אפשרי".

הספר שהוצאתם אינו מוגן בזכויות יוצרים.

"להפך. מדובר בפרויקט חברתי שיצא בהוצאה שמופעלת על ידי בעלי מוגבלויות, וניתן להוריד אותו באינטרנט. גם הכותבים, מיטב האנשים הפועלים בתחום, כתבו בהתנדבות. המטרה שלנו היא להפיץ את הידע, ולהעלות מודעות לנושא החשוב הזה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker