דו"ח המבקר

משרד הכלכלה אינו מצליח לטפל בהפרה של זכויות העובדים בישראל

מבקר המדינה מתח ביקורת על האכיפה הירודה של זכויות עובדים מצד משרד הכלכלה ■ לטענת המבקר, במחצית מהתיקים על עבירות כלפי עובדים בתחום השכר כלל לא ננקטו סנקציות כלפי המעסיקים, ועובדים חוששים להתלונן ■ המבקר ציין גם את מספרם הגבוה של עובדים עניים ששכרם נמוך מדי

חיים ביאור
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

שיעור המועסקים בהעסקה עקיפה (עבודה קבלנית) בישראל הוא מהגבוהים בעולם המפותח. במגזר הציבורי, שהוא המעסיק הגדול ביותר במשק של עובדי קבלן, כמעט מחצית מהעובדים הללו סובלים מהפרה של זכויותיהם. כך למשל, עבור 49% מהעובדים שנבדקו במדגם, שערך אגף החשב הכללי במשרד האוצר בין יוני לפברואר 2013 לא הופרשו כספים לפנסיה ולפיצויים, ל–21% לא נצברו ימי חופשה ו–15% לא קיבלו תוספת שכר עבור שעות נוספות.

מבקר המדינה קבע כי עובדים רבים בישראל מקבלים שכר נמוך שלא מספיק לצורכיהם הבסיסיים, ופעמים רבות הם נזקקים לתמיכת המדינה. המבקר מצא קשר בין מצב זה לבין היעדר אכיפה יעילה ואפקטיבית של זכויות עובדים מצד מינהל הסדרה ואכיפה במשרד הכלכלה.

על פי הדו"ח, מגזרי העובדים המועדים להפרה של זכויות כספיות הם החלשים, מקבלי השכר הנמוך, ובעיקר עובדי קבלן, עובדים שהשכלתם נמוכה, ערבים וגם עובדים זרים, אך דווקא עובדים אלו ממעטים להתלונן. רק תלונות ספורות הגיעו למשרד הכלכלה מענפים כמו בנייה, בריאות וסיעוד, המובילים בהפרת זכויות עובדים. ההסבר לכך הוא שעובדים בענפים הללו אינם מודעים די הצורך לזכויותיהם, הנגישות שלהם לבתי המשפט נמוכה וכך הם אינם מגישים תביעה נגד המעסיק. כוח המיקוח שלהם מול המעסיק נמוך ותלותם בו גבוהה, או שהם נמנעים מלהתלונן מחשש לפיטורים. במיוחד נמוך שיעור המתלוננים מהמגזר הערבי — 4% בלבד — למרות שחלקו של מגזר זה באוכלוסיה הכללית בישראל הוא 20%.

המבקר הוסיף כי לעובדים אין תמריץ להתלונן על הפגיעה בהם. ב–2010–2013 הגיעו למשרד הכלכלה בממוצע 880 תלונות רלוונטיות בשנה (מבין 2,500 פניות שהתקבלו בממוצע בשנה), אף שמספר השכירים במשק ב–2012 היה כ–3 מיליון, שמחציתם הרוויחו שכר נמוך — פחות מ–6,000 שקל בחודש.

נפתלי בנטצילום: אילן אסייג

במחצית מהתיקים על עבירות כלפי עובדים בתחום השכר כלל לא ננקטו סנקציות כלפי המעסיקים. מכיוון שמשך הטיפול בכל מקרה של חשד להפרה של זכויות עובדים הוא מעל שנה, קיים חשש שחלק מהעובדים שנמצא כי סבלו מפגיעה בזכויותיהם הכספיות כלל לא יקבלו את הכספים המגיעים להם. רוב הסנקציות שהוטלו על מעסיקים כלל לא עסקו בהפרה של זכויות כספיות, אלא בעבירות של מסמוך ורישום לא תקין. רק 25% מהסנקציות הושתו בשל עבירות בתחום השכר, המשפיעות ישירות על כיסו של העובד. על פי המבקר, "קיימת כאן הסטה של משאבי אכיפה לעבירות חמורות פחות, והדבר העלול לפגוע בהרתעה בקרב המעסיקים ובאימון הציבור במערכת האכיפה של זכויות העובדים".

עוד מתברר כי בשנתיים הראשונות מאז כניסתו לתוקף של החוק להגברת האכיפה של חוקי העבודה, ביוני 2012, משרד הכלכלה לא קיים כלל בדיקות חוזרות אצל מעסיקים שהואשמו בפגיעה בזכויות הכספיות של עובדיהם. המשרד גם לא עמד ביעדי האכיפה שקבע לעצמו ל–2013: במקום יעד בדיקה של 11 אלף עובדים, הוא בדק רק 6,342 עובדים, ובכך עמד רק ב–58% מהיעד. גם מערכת המיחשוב של מינהל ההסדרה והאכיפה תורמת לבעיה: מדובר במערכת ישנה שנבנתה בראשית שנות ה–2000, כאשר המינהל היה הרבה יותר קטן והתמקד רק באכיפה על מעסיקי עובדים זרים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker