כך הצליח שירות התעסוקה במקום שבו נכשלה תוכנית ויסקונסין

ב-5 מיליון שקל בלבד הצליח שירות התעסוקה להשיב למעגל העבודה בשנה האחרונה כ-3,000 מ-5,000 מובטלים כרוניים - ולהוכיח שיש תחליף לתוכנית ויסקונסין שנגנזה ■ האם האוצר יסכים להקצות תקציב הולם ליישום כולל של תוכנית מעגלי תעסוקה? ■ מנכ"ל שירות התעסוקה בועז הירש: "ניתן להחזיר להעבודה שני שלישים מ‐100 אלף מקבלי הבטחת הכנסה"

טלי חרותי-סובר

בימים אלה מסכמים בשירות התעסוקה פיילוט ייחודי שהחל לפני כשנה בשיתוף עם ארגון הג'וינט, במטרה להשיב מקבלי הבטחת הכנסה (מי שנקראים גם מובטלים כרוניים) למעגל העבודה. התוצאות הטובות של הפיילוט משמחות את אנשי שירות התעסוקה, ולא רק מכיוון שהם מצליחים לתת ללקוחות הקשים ביותר שלהם שירות - אלא גם משום שבארגון החבוט הזה, שבמשך שנים זכה בעיקר להבעת אי־אמון מצד המדינה, מרגישים שרוחות חדשות וחיוביות מנשבות מכיוון משרדי הממשלה.

"הצלחה גדולה הרשומה על שם כל אחד מ-600 עובדי שירות התעסוקה", אומר מנכ"ל השירות, בועז הירש. "תוכנית מעגלי תעסוקה מוכיחה ששירות ציבורי פרטני וממוקד יכול להצליח - ואין צורך להפריט אותו לידי יזמים פרטיים".

הירש יודע על מה הוא מדבר. מעל ראשה של מעגלי תעסוקה החדשה מרחף צלה של תוכנית ויסקונסין, שאף שלא חודשה לפני כחמש שנים, בשל לחץ ציבורי והתנגדותם של חברי כנסת כמו שלי יחימוביץ' וחיים כ"ץ, היא עדיין חיה וקיימת בראשם של פקידי האוצר ומשרד הכלכלה. הציבור דחה את התוכנית מכל וכל, אחרי שיזמים פרטיים חייבו אוכלוסייה מוחלשת להיעתר להשמות לא איכותיות לטווח קצר, כדי לגזור קופון שהובטח להם מצד המדינה. במשרדי הממשלה, לעומת זאת, רואים בתוכנית הצלחה, והיא עולה מחדש בכל אחד 
מדיוני התקציב.

התוצאות המוצלחות של פיילוט התוכנית החלופית מסייעות להירש ולצוות שלו להציג עמדה ברורה ונחרצת מול מקבלי ההחלטות במשרד האוצר: שימו את ויסקונסין היקרה בצד, והרחיבו את מעגלי תעסוקה מפיילוט לתוכנית כוללת.

"הפיילוט עלה קצת יותר מ-5 מיליון שקל, והשתתפו בו 5,000 איש", אומר הירש. "הסכום הממוצע לאדם היה 1,500–2,000 שקל. ב-2016 אנחנו מקווים להגיע ל-20 אלף איש, מה שדורש גם תקציב גדול יותר. לפני שנה היה מספר מקבלי הבטחת הכנסה 110 אלף איש, כיום מספרם ירד ל-104 אלף. אנחנו מרוצים".

מנכ"ל שירות התעסוקה בועז הירש
מנכ"ל שירות התעסוקה, בועז הירשצילום: תומר אפלבאום

"האנשים האלה צריכים טיפול אחר"

תוכנית מעגלי תעסוקה, המבוססת על המודל של תוכנית סטרייב האמריקאית שהביא לישראל הג'וינט, מכוונת לאחת הקבוצות הקשות להשבה לשוק עבודה - המובטלים הכרוניים. מדובר בגברים ונשים מכל המגזרים, שלא עובדים כבר זמן רב, ומכיוון שהכנסות המשפחה אינן גבוהות מ-4,000 שקל בחודש - הם זכאים לרשת הביטחון הסוציאלית הנקראת הבטחת הכנסה: 2,900 שקל בחודש למשפחה.

מנתוני שירות התעסוקה עולה שכ-60 אלף ישראלים הם הגרעין הקשה של קבוצת המובטלים הכרוניים - חלקם לא עבדו מעולם, וחלק נוסף נמצא כבר שנים רבות מחוץ למעגל התעסוקה. קבוצה נוספת מבין מקבלי הבטחת ההכנסה קיבלה בשירות התעסוקה את הכינוי "זרם" - אלה שיוצאים ונכנסים בחזרה לאותו מעגל קשה - ואליהם כוונה בשלב זה תוכנית מעגלי תעסוקה.

"זאת אוכלוסייה שמאופיינת בחסמים גבוהים", מסביר הירש, "למשל, חרדית בת 42 מאזור המרכז, אמא לשמונה ילדים, שחלתה בסרטן וסובלת מדיכאון; ערבייה משפרעם, אמא ל–12 ילדים, שלמדה שלוש שנים בסך הכל; אסיר משוחרר כבר שלוש שנים, שלא מצליח להשתלב בשוק העבודה - כל האנשים האלה צריכים טיפול מסוג אחר".

בימים שבהם העלאת שיעור התעסוקה היא יעד אסטרטגי שהציבה הממשלה, העיניים נשואות לעבר המובטלים הכרוניים - קבוצה שזרקור שירות התעסוקה הופנה אליה כבר לפני שנים. ב–2004 "הועלתה" לישראל מארה"ב תוכנית ויסקונסין האמריקאית, שהיתה אמורה לטפל בבני אותה קבוצה. בשל חולשתו של שירות התעסוקה, שהיה עמוס מינויים פוליטיים ולא נחל הצלחות גם בתחום ההשמות הקלות יותר באותן שנים, הועבר הטיפול בתוכנית ויסקונסין 
לידיים פרטיות.

כשהירש מונה למנכ"ל שירות התעסוקה במחצית 2012, תוכנית ויסקונסין כבר היתה זיכרון רחוק ולא נעים במיוחד, אבל לא הוצעה חלופה לטיפול במובטלים הכרוניים. הירש הרים את הכפפה, ובמשך שנה פעלו בשירות לגיבוש תוכנית לטיפול פרטני וממוקד בקבוצת המובטלים הזאת. "מדובר בעבודת צוות אינטנסיבית, שאין דבר בינה לבין הספיד־דייטינג שאנחנו עורכים בדרך כלל עם לקוחות הלשכות", מפרט הירש.

"מקבל הבטחת ההכנסה מגיע פעמיים בשבוע ללשכה, למפגש של שלוש־ארבע שעות עם מאמן אישי שעבר קורס שהותאם לצורך הזה בדיוק. יש מובטלים שכבר אחרי שניים־שלושה מפגשים כאלה יכולים לקבל עבודה, ולהתמיד בה, ויש כאלה שנדרשת להם שנה של טיפול, תלוי בעומק הבעיה", מספר הירש. נוסף על המפגשים, מוצעים בתוכנית כלים להתמודדות עם שוק העבודה, סדנאות לשיפור המוטיווציה, וכן קורס בעברית תעסוקתית למגזר הערבי.

"עדיף על ישיבה 
של שנים בבית"

בשנה האחרונה, הפיילוט של מעגלי תעסוקה, תוכנית שאימוצה ויישומה נשמעים כמעט טריוויאליים בהתחשב בעומק הבעיה, התקיים ב–15 מתוך 70 הלשכות של שירות התעסוקה, אבל בתחילת הדרך קמו לתוכנית לא מעט מתנגדים. עובדי שירות התעסוקה ראו בתוכנית איום על משרותיהם, משום שהמאמנים האישיים שהוכשרו לצורך התוכנית, לא היו חלק מכוח האדם של הלשכות — הם הובאו מבחוץ. טענותיהם נגד הפרטת הפעילות, הוציאו את עובדי שירות התעסוקה לשביתה בת שלושה ימים.

גם באוצר נתנו הסכמה רק לפיילוט קצר, ותיקצבו את השלב הניסיוני ב–5 מיליון שקל בלבד, מה שחייב את שירות התעסוקה להוציא סכום לא מבוטל נוסף מתקציב השירות. את הבעיות מול ועד העובדים פתר הירש בעזרת הנהגת שכר עידוד ומתן אפשרות לאנשי השירות להצטרף לקורס המאמנים, כדי שיוכלו להדריך בעתיד את המובטלים הכרוניים.

והפיילוט, בהשתתפות 5,000 מובטלים כרוניים, יצא לדרך. אט־אט נרקם קשר קבוע בין עובדי שירות התעסוקה לבין המאמנים, ויחד עם מנהלי הלשכות הם בחנו כל מקרה לגופו וסייעו 
בהשמת המובטלים.

חידוש נוסף שעליו התעקש חגי לוין, סמנכ"ל תכנון ומחקר בשירות התעסוקה, היה בהחלטה כי מול משתתפי התוכנית החדשה תגובש גם קבוצת ביקורת - מה שיאפשר לתקף את תוצאות התוכנית. "בישראל, בוודאי בשירות הציבורי, הנוהל הזה לא מקובל", אומר לוין. "אנחנו חשבנו שללא קבוצת ביקורת, יהיה קשה לבדוק הצלחה או כישלון של התוכנית".

בדיקת התוצאות העלתה שנוהל פרטני ומעצים, המטפל ישירות בחסמים, אכן עובד. מתוך 5,000 משתתפים, כ–3,000 (62%) כבר לא מקבלים הבטחת הכנסה - כמחצית מהם, 28% מכלל המשתתפים, מצאו עבודה, והיתר (כ–1,600) הפסיקו להגיע לשירות התעסוקה בלא הסבר.

האם לתוכנית מעגלי תעסוקה יש חלק בכך או שאלה היו פני הדברים גם בלעדיה? כאן בדיוק נכנסת לתמונה קבוצת הביקורת: מתוך אותם 30% מקבלי הבטחת הכנסה נוספים, ששימשו קבוצת ביקורת, רק 46% יצאו ממעגל המובטלים, ורק 13% הושמו - כך שבקבוצה המטופלת שיעור ההשמות היה יותר מכפול.

התוכנית התבררה כאפקטיבית במיוחד בקרב בני 45 ויותר (פי 3.3 השמה לעומת קבוצת הביקורת), בקרב נשים במגזר הערבי (פי 3), ובקרב בעלי מוגבלויות (פי 3.3). במגזר החרדי הושמו 33% לעומת 12% בקבוצת הביקורת.

משרד שירות התעסוקהצילום: תומר אפלבאום

באופן טבעי, בהתחשב במגוון קבוצות האוכלוסייה, ההשמות מגוונות. שליש מועסקים כעובדים בלתי־מקצועיים, 26% מוגדרים סוכנים, או אנשי מכירות ושירותים (מוכרים בחנויות או ברשתות שיווק), ו–21% הם עובדי תעשייה.

לשירות התעסוקה זה לא ממש משנה — מה שחשוב יותר, זה שלקוחות השירות שלא עבדו זמן רב, ישובו למעגל התעסוקה. הירש מודה שחלק מסיפורי ההצלחה — מובטלים כרוניים שהשתלבו במקום עבודה — חוזרים אליו: "אבל זה לא קורה הרבה. אני מעדיף שאדם ילך לכל משרה, ואחרי שרכש הרגלי עבודה, ישקיעו בו בהכשרה מקצועית כדי להרחיב את יכולותיו. זה עדיף על ישיבה של שנים בבית".

העובדים מחויבים

למרות ההצלחה, הפיילוט לא נגע באוכלוסייה הקשה באמת - אלה שכבר שנים לא עובדים, אלא באוכלוסייה ה"קלה" יותר מתוך הקבוצה הלא־פשוטה הזאת?

"נכון, לכן יש להרחיב את הפיילוט. ברור לנו שנדרשים עוד משאבים כדי להגיע לכל 
אחד מהמובטלים".

כמה אנשים אתם מניחים שכבר אבודים מבחינת שוק העבודה?

"כשליש מתוך כ-100 אלף מקבלי הבטחת הכנסה. מדובר באנשים שבאמת לא יכולים לעבוד, החוליות החלשות ביותר בחברה. עם זאת, שני שלישים מתוך יותר מ-100 אלף איש ניתן להחזיר לשוק העבודה".

מה שיכנע את עובדי השירות להסכים לתוכנית הזאת?

"כארגון, אמרנו: 'זאת המחויבות שלנו, אנחנו רואים בזה חשיבות כי מדובר באוכלוסייה מוחלשת שזקוקה לתעסוקה'. הגענו להסכמות עם הוועד, והעובדים התחברו".

גם המדינה התחברה?

"התוצאות מדברות בעד עצמן, וזה הבסיס שעליו מתנהל השיח עם האוצר בעניין. השירות, כארגון, הוכיח כאן יכולת ביצוע יפה. מתחילת השנה, בתוך רבעון אחד, ירד מספרם של מקבלי הבטחת ההכנסה ב-7,600. זה הישג שכל הארגון חתום עליו".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker