ביה"ד לעבודה: אסור למעסיק לאכוף משמעת באמצעות מניעת שכר מהעובד

מהתביעה שהגישו 3 עובדות עיריית שדרות עולה כי בינן לבין העירייה פרצה מחלוקת עקב התקנת שעון ביומטרי, עליו העובדים נדרשו לחתום

חיים ביאור

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קבע בשבוע שעבר בפסיקה עקרונית כי מעסיק אינו רשאי ואין לתת יד לאכיפת המשמעת במקום העבודה באמצעות סנקציה בדמות מניעת שכר מהעובדים, או עיכוב בתשלומו.

פסק הדין של השופט משה טוינה, ניתן במקרה של שלוש עובדות של עיריית שדרות שהועסקו בשירות הפסיכולוגי בעירייה, במסגרת התמחותן במקצוע זה, בין השנים 2011 ו-2013. שחר בת חן, יעל ברום וגבי גלזר, הגישו נגד עיריית שדרות תביעה לפיצויים על הלנת שכרן. מהתביעה שהגישו העובדות באמצעות עו"ד יהונתן קלינגר, עולה כי בינן לבין העירייה פרצה מחלוקת עקב החלטת העירייה, בהנחיית החשב המלווה שמונה לה, להתקין שעון ביומטרי, עליו העובדים נדרשו לחתום, בהחתמת אצבע, עם כניסתם או צאתם ממקום העבודה.

הנהלת העירייה הבהירה בהודעה לעובדים כי מי מהם, בכיר או זוטר, שלא יחתום בהחתמת אצבע, לא יקבל שכר. כלל עובדי העירייה נענו לדרישה וחתמו על השעון הביומטרי, ואולם שלוש העובדות סירבו לכך, מטעמים עקרוניים. הן התייצבו במקום עבודתן ודיווחו בדרך ידנית על הגעתן או צאתן ממקום העבודה.

צילום: תומר אפלבאום

בתגובה לכך החלה העירייה לקצץ בשכרן, תחילה באמצעות קיזוז מחשבון מכסת ימי החופשה שלהן ואח"כ באמצעות ניכוי של סכומים משכרם. מאוחר יותר הסכימה העירייה לשלם לעובדות את מלוא השכר וכן שילמה להן בעיכוב פיצויי פיטורים (לאחר שהן החליטו להתפטר מעבודתן, עקב המעבר לשעון הביומטרי).

בכתב התביעה שהעובדות הגישו הן טענו שיש לחייב את עיריית שדרות בפיצויים על הלנת שכרן ועל הלנת פיצויי הפיטורים. "יש לחייב את העירייה בפיצויי הלנה, המשקפים ועומדים בערכי החוק, תוך איזון בין זכותם של העובדים לקבל שכר במועדו, לבין מצבה הכספי הרעוע של עיריית שדרות", הן כתבו.

עיריית שדרות טענה, באמצעות עו"ד בנימין סעדון, כי עמידתה על החתמת שעון הנוכחות הביומטרי נעשתה מכוח הפררוגטיבה הנתונה לה כמעסיק ומתוך חובתה לנהוג בשוויון כלפי כלל העובדים. "במצב שבו התובעות עשו דין לעצמן בניגוד לעמדת העירייה, הן אינן זכאיות לקבל פרס על כך", נטען.

השופט טוינה קבע בהכרעתו שיש לעשות הבחנה בין זכותן של העובדות לשכר, לבין זכותו של המעסיק לאכוף משמעת במקום העבודה. "הזכות לשכר קיימת עם ביצוע העבודה. זכותו של המעסיק לנקוט באמצעי משמעת לעובד המפר את הוראותיו, אפילו עד כדי פיטורים. ואולם המעסיק אינו רשאי ואין לתת יד לאכיפת המשמעת במקום העבודה באמצעות סנקציה בדמות מניעת שכר".

עם זאת השופט התחשב בכך שהעירייה פעלה בתום לב וקיבלה את החלתה למנוע שכר מהעובדות בהנחיית החשב הלווה ולכן העמיד את פיצויי ההלנה לטובת העובדות על סכום של 20,200 שקל, השווה לשכר הממוצע של שלושת התובעות יחדיו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום