מחקר: יום לימודים ארוך שיפר את הכנסתן של אמהות ב-2,500 שקל בשנה לכל היותר

הלמ"ס ומרכז המחקר והמידע של הכנסת מצאו כי חוק יום לימודים ארוך איפשר לאמהות לא־נשואות להיכנס למעגל העבודה

חיים ביאור

החלת חוק יום לימודים ארוך שיפרה את ההכנסה השנתית של האמהות בישראל ב–1,600–2,500 שקל בשנה — כך לפי מחקר חדש, משותף למרכז המחקר והמידע של הכנסת והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. יום לימודים ארוך השפיע לחיוב גם על מספר חודשי העבודה של האמהות — בעיקר הלא־נשואות, שרבות מהן החליטו להיכנס לשוק העבודה בעקבות החוק.

חוק יום חינוך ארוך, שמיושם מאז 1998, נועד להוסיף שעות לימוד על השעות הקיימות במוסדות החינוך, בין היתר כדי "להרחיב את הידע וההשכלה של התלמיד ולהוסיף חינוך לערכים ופעילות חברתית". בחוק ההסדרים ב–2009 יושמה גם רפורמת אופק חדש, שהוסיפה עוד שעות לימוד.

כמחצית מהתלמידים שחוק יום חינוך ארוך חל עליהם מתגוררים ביישובים חלשים מבחינה סוציו־אקונומית (אשכולות 1–3). כדי להתאים את זמן השהות של ילדים במוסדות החינוך ליום העבודה של הוריהם במקומות שבהם לא חל יום חינוך ארוך, נוצרה מערכת של מסגרות משלימות, רובן פרטיות, המכונות בדרך כלל "צהרונים".

תלמידות בכיתה. למצולמות אין קשר לתוכן הכתבהצילום: מוטי מילרוד

כותבי המחקר מצביעים על כך שבקרב נשים יהודיות, יש קשר בין השפעת החוק למידת הדתיות, כאשר ההשפעה מובהקת יותר בקרב חילוניות מאשר בקרב דתיות או חרדיות. בנוסף, נמצא כי השפעת החוק גדולה יותר בקרב אמהות שאינן ילידות ישראל.

הנהגת יום חינוך ארוך ומסגרות החינוך המשלימות השפיעו לחיוב גם על האמהות במגזר הערבי, בעיקר מבחינת האפשרות שניתנה להן להיכנס לראשונה למעגל העבודה, אך גם, אם כי במידה פחותה, מבחינת חודשי העבודה. מבחינת ההכנסה, השינוי אצל האמהות הערביות היה קטן לעומת היהודיות.

השפעת יום חינוך ארוך ומסגרות החינוך המשלימות אינה מצטמצמת לאמהות מהשכבות החלשות, אלא קיימת אף במידה רבה יותר בקרב אמהות שמצבן הכלכלי טוב יותר. לפיכך, כותבים עורכי המחקר, על המשרדים הכלכליים לשקול מחדש את ההנחה שלפיה יש למקד תוכניות מסוג זה רק באוכלוסיות החלשות.

עורכי המחקר מוסיפים כי להרחבת התוכניות להארכת יום הלימודים לכלל היישובים והתלמידים, ובכלל זה תלמידים מקבוצות אוכלוסייה חזקות — כפי שנקבע בחוק יום חינוך ארוך ונכתב בהמלצות ועדת טרכטנברג — יהיו השפעות חיוביות ניכרות יותר על עבודתן של אמהות ועל הכנסות המשפחה, ובלבד שאיכות המסגרות תותאם לציפיות האוכלוסייה.

במחקר שנערך באחרונה בשווייץ נמצא כי הגדלת ההיצע של מסגרות חינוך משלימות הביא לעלייה בשיעור האמהות שעובדות במשרה מלאה. במחקר שנערך בבריטניה, דיווחו 35% מההורים על גידול בהכנסתם בעקבות השתתפות ילדיהם במסגרות משלימות. אחרים גם מצאו עבודה והחלו בלימודים או בהכשרה מקצועית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker