זינוק בתלונות על הטרדות מיניות בצה"ל. וכמה כתבי אישום הוגשו? - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

זינוק בתלונות על הטרדות מיניות בצה"ל. וכמה כתבי אישום הוגשו?

מידע שנחשף בעזרת התנועה לחופש המידע מגלה כי מספר התלונות על הטרדות מיניות בצבא עולה - ככל הנראה בגלל טיפול עומק ועלייה במודעות ■ לעומת זאת, מספר התלונות במשטרה ובשב"ס קטן מאוד - "זאת בדיחה"

4תגובות

כוחות הביטחון - צה"ל והמשטרה - סובלים מדימוי של חממה להטרדה מינית. בשנים האחרונות משקיעים בצה"ל מאמצים למיגור התופעה, אך מנתונים שהגיעו ל–TheMarker בעזרת התנועה לחופש המידע עולה כי היא רחוקה מלעבור משורות הצבא: כ–1,000 תלונות מוגשות בצה"ל מדי שנה בנושא.

מספר התלונות בצה"ל על רקע פגיעה מינית נמצא בעלייה - מ–777 ב–2012 (מהן 511 בנסיבות צבאיות ועוד 266 בנסיבות אזרחיות) ל–930 ב–2013 (561 בנסיבות צבאיות) ולשיא של 1,073 תלונות ב–2014 - שהן כמעט שלוש תלונות ליום בממוצע (מהן 667 דיווחים בנסיבות צבאיות ועוד 406 בנסיבות אזרחיות).

העלייה במספר התלונות היא לאו דווקא בשורה רעה: הדבר מלמד כי גם אם התופעה קיימת - חיילים וחיילות כבר מתביישים פחות להתלונן עליה. במשטרה ובשירות בתי הסוהר (השב"ס), לעומת זאת, מספר התלונות השנתי נמוך באופן מתמיה - 6 בלבד בשב"ס ו–7 במשטרה ב–2014 (מנתונים חלקיים שהעבירה המשטרה, שאינם כוללים את נתוני משרד המשפטים לגבי תיקים פליליים). בכל הגופים הללו, מספר המודחים או המתפטרים בעקבות הטרדות מיניות קטן מאוד: 4 במשטרה ובצה"ל ב–2014, ואחד בלבד בשב"ס - חייל סדיר שהוחזר לצה"ל.

דודו בכר

התשובה שהעביר צה"ל לבקשת התנועה לחופש המידע לקבל מידע על הטיפול בהטרדה מינית בשורותיו היתה מפורטת בהרבה מאלה שהעבירו המשטרה והשב"ס. נראה כי מתקיים יחס הפוך בין מידת השקיפות שהנהיגו הגופים בתשובתם, למספר התלונות על הטרדות מיניות בארגון.

"בגידול במספר הדיווחים בצבא יש גם מחצית כוס מלאה. זה לא אומר שיש גידול באירועים, אלא שהמודעות של נשים בקשר לזכויותיהן היא יותר גבוהה", אומרת יהודית גריסרו, תא"ל במיל', יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים לשעבר וכיום סמנכ"ל שירות לקוחות באל על.

לדברי גריסרו, "חשוב להבין שאמצעִי הלחימה הכי מתוחכם ואפקטיבי למיגור התופעה של הטרדות מיניות הוא המודעות. גם אם זה לא ניכר בנתונים, הטיפול של הצבא בסיפור של הטרדות מיניות הוא טיפול ראוי מאוד, והלוואי שארגונים נוספים יאמצו את מה שעשה הצבא בנושא בשני העשורים האחרונים".

צה"ל העביר נתונים גם על התפלגות הדיווחים על הטרדה מינית בין יחידותיו השונות (יש לזכור כי הנתונים אינם מתוקננים, ולכן ככל שהחיל גדול יותר כך הגיוני שיהיו בו תלונות רבות יותר). 35% מהמקרים סווגו כזהות לא ידועה של המטריד (כלומר שהיה זר לחלוטין למוטרדת), ואחר כך צועד בראש חיל האוויר, שבו נרשמו 16% מהדיווחים (יש להדגיש: דיווחים ולא המעשים עצמם) בצה"ל ב–2014. אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל) הוא היחיד שהנתח שלו בכלל הדיווחים גדל ב–2014 לעומת 2013, מ–9% ל–10%.

במפקדת זרוע היבשה (מז"י) נרשמו 6% מהדיווחים, בפיקוד המרכז 5%, וכך גם באגף כוח אדם (אכ"א); בפיקוד הדרום 4%, וכך גם בפיקוד הצפון; בחיל הים 2%, ובאגף התקשוב 1%. שיעור הנשים בין חיילי צה"ל הסדירים הוא 33%, ובין אנשי הקבע - 21.8%.

"תרבות של 
דיווח אמת"

עופר וקנין

מול המספרים הגדלים והולכים של דיווחים על הטרדות מיניות בצה"ל, מספר כתבי האישום נותר קטן. מספר הנאשמים שהוגשו נגדם כתבי אישום בעבירות כגון הטרדה, אינוס או מעשה מגונה היה 23 בלבד ב–2011, 26 ב–2012 ו–17 ב–2013. הנתונים לגבי 2014 לא סוכמו עדיין. עם זאת, יש לזכור כי לא כל הדיווחים על הטרדות מיניות מגיעים בכלל לכדי הגשת תלונה.

בנוסף, בכל שלוש השנים האחרונות (2012–2014) פוטרו או התפטרו מצה"ל רק 21 משרתים ומשרתות בקבע לאחר הגשת התלונה. עם זאת, בצה"ל הסבירו כי הנתונים על מספר הפורשים "מתייחסים למשרתי קבע, שבעקבות אירועי הטרדה מינית עלו לוועדה להתרת התחייבות, ולחלופין סוכם עמם על שחרורם על רקע זה. לא נוכל לכמת את היקף המקרים שבהם משרת הקבע בחר להשתחרר מיוזמתו, כאשר ברקע יש חקירה או הליך משפטי שעדיין לא הבשיל לכדי כתב אישום".

ח"כ מיכל רוזין
מיכל פתאל

"ברור שריבוי הדיווחים הוא אחד האינדיקטורים למצב הארגון - דווקא בארגון שיש בו מיעוט דיווחים, מתערבבים להם ביחד ובנחת חוסר מודעות לנושא לצד תרבות של הסתרה", אומרת גריסרו. "הדבר נכון כפליים לארגון ביטחוני, גברי, שיש בו אנשים צעירים רבים והאינטנסיביות מזמנת בו יותר סיטואציות ממקומות אחרים".

לדבריה, "הרי לא הגיוני שבארגונים מהסוג הזה אין הטרדות. הדרך להתמודד עם ההטרדות היא תרבות של דיווח אמת - וזה צריך להשתקף בנתונים. זה הרי לעג לרש להגיד שהמשטרה מצטיינת בנושא ההטרדות המיניות, לאור מיעוט התלונות שהיא מציגה".

ח"כ מיכל רוזין (מרצ), ששימשה בעבר מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל, מחזקת את דברי גריסרו: "מספר התלונות על הטרדות מיניות במשטרה ובשב"ס הוא בדיחה. העלייה בדיווחים על הטרדות בצבא מעודדת - כי זה מעיד על מערכת שמוכנה לשמוע, שעושה ופועלת כדי להעלות מודעות ולמגר את התופעה".

איך את מסבירה את ההבדל במספר התלונות?

ח"כ מרב מיכאלי בדיון בכנסת
אמיל סלמן

"המנגנון במשטרה ובשב"ס הוא שברגע שיש תלונה על הטרדה מינית, היא לא נבדקת על ידי הארגון עצמו אלא מועברת למחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים (מח"ש)", אומרת רוזין, "על פניו זה נהדר: נותנים לגוף לא תלוי לבחון את התלונה. אלא שבפועל זה מצמצם בצורה דרמטית את מספר התלונות".

לדבריה, "החוק להטרדה מינית טיפל בדיוק בסוגיה הזאת כשקבע שעל ארגונים למנות ממונה על נושא ההטרדות המיניות. זה מאפשר לנשים להתלונן דווקא ביתר חופשיות, כי לא כל תלונה היא פלילית ולא כל תלונה גוררת פתיחת תיק. לעתים כל מה שאשה מוטרדת רוצה הוא שההטרדה תיגמר, וכשאין מדרג וכל הטיפול הוא ישר בתותחים כבדים - נשים פשוט לא פונות.

"החוק אמנם מחריג את זרועות הביטחון, אבל בעוד שהמשטרה והשב"ס פשוט לא ראו את עצמם כאחראים על הנושא והעבירו הכל למח"ש, בצבא - שגם בו אמנם אין ממונה להטרדות מיניות - עשו עבודה רצינית מאוד בליווי וייעוץ של מרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית בתל אביב, שבעקבותיו הוקם בצבא מרכז התמודדות ותמיכה לנפגעות תקיפה מינית (מהו"ת). מדובר בתהליך מרחיק לכת ממש.

"עם כל זה, חשוב לומר שגם בצבא מספרי התלונות עדיין לא משקפים את המצב בפועל. אני אשמח מאוד לראות עלייה דרמטית בתלונות בשנה הבאה - כי זה מעיד על עשייה ועל שיפור המנגנון", אומרת רוזין.

"צה"ל משקיע מאמצעים רבים למיגור תופעות של פגיעה על רקע מיני", הוסבר בתשובת צה"ל לבקשת חופש המידע, "ורואה כל פגיעה כזאת בחומרה רבה. צה"ל נוקט במנעד רחב של צעדים להעלאת רמת המודעות של המפקדים לטיפול באירועים ולעודד דיווח, החל מהדרכות וקמפיינים פנימיים וכלה בהעלאת מקרים מתאימים לוועדה להתרת התחייבויות.

"הפעילות בתחום מניעת אירועי פגיעה על רקע מיני נעשית הן על ידי מערך ההסברה בכל ההכשרות ולכל הדרגים בצה"ל, בפעילות חובה ביחידות, והן באמצעות מערך אכיפה ובקרה המשולב עם הפרקליטות הצבאית והמשטרה הצבאית החוקרת. כחלק מכך, ב–2012 הוקם בצה"ל מרכז התמודדות ותמיכה (מהו"ת), המורכב מצוות טיפולי שכולל גם עובדות סוציאליות פיקודיות, ומאפשר לשלב טיפול רגשי לפונים יחד עם סיוע וליווי. בעקבות פתיחת מהו"ת עלתה המודעות להגשת תלונות, ולכן מספר הדיווחים עלה בהתאמה".

המשטרה: מספר המפוטרים יורד

"הסמכות החוקרת חשדות להטרדה מינית מצד שוטרים היא מח"ש", כותבים במשטרה - ומפנים למשרד המשפטים כדי לקבל את הנתונים המלאים אודות תיקים פליליים שנפתחו בשל הטרדות מיניות מצד שוטרים.

ובכל זאת, העבירו מהמשטרה נתונים חלקיים אך מעניינים: מתברר כי בין 2011 ל–2014, מספר התיקים בגין הטרדה מינית שהועברו ממח"ש לטיפול מדור דין משמעתי היה 36. שנת השיא היתה 2013, עם 18 תיקים, לעומת שלושה בלבד ב–2012 ושבעה ב–2014.

לעומת זאת, מספר כתבי האישום שהוגשו בגין הטרדה מינית לבית הדין למשמעת של המשטרה היה כבר קטן הרבה יותר - 20 בלבד בכל ארבע השנים, בין ארבעה לשישה בכל שנה. לדוגמה, ב–2013 הוגשו אמנם 18 תיקים, אך הוגשו רק חמישה כתבי אישום.

נוסף על כך, נשקלו אמצעים מינהליים בעקבות חקירות מח"ש בנושא הטרדה מינית ב–81 תיקים נוספים ב–2010–2014. שנת השיא היתה 2014 עם 21 תיקים. ב–2012 נשקלו אמצעים מינהליים ב–20 תיקים, וב–2011 רק בשמונה תיקים.

מעניין במיוחד הוא מספר השוטרים שפוטרו לאחר שנפתחה נגדם חקירה בגין עבירות מין, שדווקא יורד עם השנים. ב–2011 פוטרו תשעה שוטרים, שנה לאחר מכן - שבעה, ובשנתיים האחרונות רק ארבעה בכל שנה. בסך הכל פיטרה המשטרה 24 שוטרים מאז 2011 בגלל עבירות מין. את מספר השוטרים שהתפטרו אחרי שהוגשה נגדם תלונה על הטרדה מינית לא ניתן היה לקבל.

"הפער בין מספרי התלונות בצבא למשטרה בוודאי אינו מלמד על כך שבמשטרה ובשב"ס יש פחות פגיעה מינית", אומרת ח"כ מרב מיכאלי (העבודה), "להפך, מלבד ההבדל בגודל הארגונים, ההבדל נובע מכך שבצבא פשוט התחילו לטפל בתופעה הקשה של הטרדה ופגיעה מינית קודם. פרשות הניצבים לימדו אותנו שבמשטרה מושרשת תרבות אונס, של פגיעה מינית על ידי שוטרים. מיעוט התלונות נובע מכך שאין טיפול מספק ואין לשוטרות לגיטימציה וגיבוי מצד המערכת להתלונן".

מהמשטרה נמסר בתגובה כי "בשנים האחרונות נושא ההטרדה המינית מצוי בסדר עדיפויות פנים ארגוני גבוה, בעבודת המניעה, ההסברה והאכיפה של הארגון. במשטרה הוקמה יחידת היוהל"ן (יועצת המפכ"ל לענייני נשים), שבמסגרתה פועל המדור למניעת הטרדות מיניות. קצינות המדור משולבות באופן שוטף בהכשרת השוטרים והקצינים, ומעבירות הרצאות בכלל יחידות משטרת ישראל, הכוללות הן את הפן הטיפולי והן את הפן החוקי והמשפטי של הסוגיה.

"בנוסף, בתקופה האחרונה נערכת הסברה אינטנסיבית בתחום, בין אם על ידי מתן הרצאות, פרסום אגרת הסברה לכל שוטר/ת בארגון, פרסום תקנונים וכדומה. כל תלונה שמתקבלת זוכה לטיפול ולהתייחסות המקצועית המתבקשת. לצד כל זאת, יש לציין כי המשטרה היא משאב יקר ערך, מהחיוניים שיש במדינה, שבה משרתים אלפי שוטרים וקצינים ישרי דרך ולבב המסורים לערכי הארגון ולמשימותיהם הציבוריות".

שב"ס: 9,000 עובדים - רק 6 תלונות

1,775 נשים עובדות בשב"ס נכון למחצית 2014, כ–20% מכלל 9,000 העובדים. אף שמספר הנשים בארגון אינו קטן, מספר התלונות זעום: לפי הנתונים שהעביר השב"ס, מספר התלונות ב–2012 היה ארבע בסך הכל, ובשנתיים שאחריה - שש תלונות בכל שנה, שהתחלקו פחות או יותר שווה בשווה בין מחוזות הצפון, הדרום והמרכז. בשלוש השנים האלה פוטרו ארבעה גברים (כולם ב–2013), ובשנה שעברה (2014) הוחזר לצה"ל חייל חובה אחד שעליו התלוננו.

מיעוט התלונות מביא גם למיעוט כתבי אישום, וחלק מהתיקים נסגרים. ב–2013 הוגש אישום פלילי אחד, ועוד אחד בבית הדין המשמעתי. שני תיקים נסגרו, ותיק אחד נותר בטיפול (הנתונים מתייחסים לפעולות שבוצעו ב–2013, אך לאו דווקא לתלונות שהוגשו בשנה זו). במחצית הראשונה של 2014, תיק אחד נסגר ושניים היו בטיפול.

משירות בתי הסוהר הוסבר כי "כיום, מהווה עבירת ההטרדה המינית לא רק עבירה פלילית אלא גם עבירה משמעתית, וזאת בהתאם לסעיף 29 לתוספת השנייה לפקודת בתי הסוהר. דיווח על הטרדה מינית או תלונה בגין הטרדה מינית מועברים ישירות לראש ענף משמעת בשב"ס ולראש יחידת הרווחה/יוהל"ן, ובמקביל מועברים לראש היחידה הארצית לחקירת סוהרים - היחידה הארצית החוקרת של משטרת ישראל.

"בסיומה של החקירה הפלילית, המבוצעת על ידי המשטרה, מועבר תיק החקירה אל הפרקליטות, אשר קובעת אם הטיפול באירוע יהיה פלילי (הגשת כתב אישום פלילי) או משמעתי. במקרה שבו ייסגר התיק הפלילי בעילה של חוסר עניין לציבור, לדוגמה, או חוסר ראיות, ויעבור לטיפול משמעתי בשב"ס, ייקבע על ידי ראש ענף משמעת, ובהתאם לראיות שאספה משטרת ישראל, הדין המשמעתי שיינקט נגד הסוהר".

משב"ס נמסר עוד כי "הטיפול בנושא הטרדות מיניות נעשה במישור המניעתי וההסברתי ומתאפיין בנקיטת צעדים מחמירים עם העוברים על החוק".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#