בריחת המוחות: כך מוותרת המדינה מדי שנה על מאות רופאים - ומייצאת אותם לחו"ל - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בריחת המוחות: כך מוותרת המדינה מדי שנה על מאות רופאים - ומייצאת אותם לחו"ל

בישראל חסרים מקומות לימוד לרופאים, 500 סטודנטים יוצאים לחו"ל כל שנה - אך רק מחציתם חוזרים

132תגובות

מתן אוריאל, 26, מכרמי יוסף, עשה לא מעט כדי להתקבל ללימודי רפואה בישראל. בגיל 23, לאחר שירות קבע, הוא השיג ציון פסיכומטרי שרבים מייחלים לו, 729, ומיד עם השחרור הוא התפנה מכל עיסוקיו כדי לשפר בגרויות. "הגעתי לממוצע של 107 - ועדיין הייתי רחוק בנקודות בודדות מספי הקבלה", הוא מספר. "שלחתי מכתבים לאוניברסיטאות, אבל זה לא עזר".

כאשר קיבל תשובות שליליות מהאוניברסיטאות בישראל פנה אוריאל למבחני הקבלה באירופה - שבהן נחל הצלחה גדולה: הוא התקבל לשלוש אוניברסיטאות, ובחר באוניברסיטת סמלוויס שבבודפשט, הונגריה.

כיום אוריאל מסיים את השנה השנייה ללימודיו. הוריו משלמים עבורו שכר לימוד דמיוני כמעט במונחים ישראליים - 7,875 דולר (כ-31 אלף שקל) לסמסטר, אחרי הנחה של 10%, שניתנה לו מטעם האוניברסיטה בשל ציוניו הגבוהים.

קובי קלמנוביץ

אף שסיום ההכשרה שלו כרופא רחוק, לאוריאל יש חלק חשוב בתוכנית כוח האדם הרפואי של ישראל. בעיית כוח האדם היא מהמרכזיות המונחת לפתחה של מערכת הבריאות: קצב הכשרת הרופאים בישראל נמוך בהשוואה לכל מדינה מערבית, ומספר הרופאים הפעילים ביחס לאוכלוסייה נמצא בזחילה אטית כלפי מטה. ב-2013 מספר הרופאים לכל אלף איש היה 3.1 - פחות מהשנה שקדמה לה (3.25) ועוד פחות מהמספר שהיה לפני עשור (3.36 רופאים ב-2003).

הבעיה הזאת אינה נסתרת מעיני הרגולטורים. מדו"ח הוועדה לתכנון כוח אדם רפואי של משרד הבריאות (יוני 2010) עולה כי שיעור הרופאים הצפוי ב-2020, לפי התנאים כיום וללא כל התערבות, יצנח ל-2.83 לאלף איש - מתחת לנקודת הייחוס שממנה לא רצוי לרדת, 2.9, לפי הדו"ח.

כדי לא להגיע אל הקו האדום נסמכת המדינה כבר שלושה עשורים על רופאים שרכשו את השכלתם בחו"ל. ב-2013 הם היוו 57% ממקבלי הרישיונות שניתנו לעיסוק ברפואה בישראל - יותר ממספר הסטודנטים שהמדינה לבדה מכשירה. אך הנה נתון מפתיע: הפוטנציאל גבוה בהרבה, שכן כמחצית (46%) מהסטודנטים הישראלים שיוצאים ללימודי רפואה בחו"ל אינם חוזרים בתום הכשרתם.

משלמים גם לבתי החולים בישראל

כיצד מפספסת המדינה כוח אדם כה נחוץ? לדברי ד"ר משה כהן, מייסד המכינה ללימודי רפואה בחו"ל וקרדיולוג בשירותי בריאות כללית, היא עושה זאת בקלות "על ידי היעדר מוחלט של תמריצים". שוודיה, למשל, מעניקה תקציב שמכסה 25% משכר הדירה והמחיה הממוצעים במדינת היעד. היתר, 75%, ניתנים כהלוואה עם החזר בריבית נמוכה; זאת, בתמורה להבטחה כי בתום ההכשרה, הסטודנט חוזר למדינה לעבוד כרופא.

בישראל, שמייצאת מדי שנה כ-500 סטודנטים לרפואה בחו"ל, הקשר עם הסטודנטים כמעט שאינו קיים. "אף שהמדינה מתבססת על הסטודנטים שלומדים בחו"ל בכל החישובים העתידיים שלה לכוח האדם הרפואי, היא אינה מקיימת רישום של הסטודנטים שלומדים בחו"ל, אינה שומרת אתם על קשר במהלך הלימודים ואינה מספקת להם תשתית הולמת להיכנס בקלות למערכת הבריאות", אומר כהן.

יתרה מכך: היא מבקשת מהם תשלום. לא מעט מהסטודנטים הישראלים הלומדים בחו"ל מבקשים לערוך את הסבבים הקליניים (שהם חלק מההכשרה) בבתי חולים בישראל, במטרה לשפר את סיכוייהם להשיג את התמחותם כאן. עבור הסבב הקליני, שנמשך 10–12 שבועות בכל אחת מהשנים הרביעית והחמישית, ו-20 שבועות בשנה השישית, הם מתבקשים לשלם לבתי החולים הישראלים כ-100 יורו (כ-430 שקל) לשבוע.

Medical Doctor

לעומת זאת, סטודנטים שלומדים באוניברסיטאות הישראליות ועורכים סבבים קליניים בבתי החולים בישראל, אינם משלמים עבורם תוספת. כך, הישראלים שלומדים בחו"ל משלמים בנוסף לשכר הלימוד הגבוה עשרות אלפי שקלים לבתי החולים בישראל.

"המחסור ברופאים הוא לא בעיה ישראלית, אלא בעיה עולמית", אומר כהן, "ולכן במדינות רבות תומכים בסטודנטים שיוצאים ללמוד רפואה מחוץ למדינה באמצעות הלוואות ומענקים במטרה לייצר מחויבות בין הסטודנט למדינה, ולהגדיל את הסיכויים לחזרתם".

לדבריו, "בישראל ממתינים שיגיעו רופאים מן המוכן. במצב הקיים, בתום הלימודים הרופאים צריכים להחליט אם להתחיל לעבוד במקצוע עם הרישיון האירופי שלהם, לרוב בשכר גבוה יותר, ולהחזיר את ההלוואות שלקחו, או לחזור לישראל ולהשקיע חצי שנה עד שנה בלימוד לקראת בחינות משרד הבריאות - תקופה שבה הם אינם מורשים לעבוד בישראל, בשעה שכל מדינות האיחוד האירופי יקבלו אותם בברכה ללא בחינה נוספת. המדינה צריכה להתערב ולהציע להם אפשרות טובה יותר כמו סיום שנת הלימודים האחרונה בישראל או הכנה למבחני הרישוי כבר בחו"ל".

גם אוריאל חושש מהיום שאחרי סיום המסלול. "אני רוצה לחזור הביתה, אבל אני מצפה מעצמי בסוף התואר לנסות ולהחזיר מעט להורים, שמשקיעים בכל ההכשרה הזאת חצי מיליון שקל. לא אחזור לישראל אם אצטרך להמשיך ולהיתמך בהם".

"הישראלים - ברשימת מצטייני הדקאן"

סטודנטים ישראלים לרפואה נחשבים נחשקים ברחבי אירופה. "יש לנו ייצוג של 51 מדינות באוניברסיטה, אך שתי קבוצות בולטות מעל כולן: הישראלים והגרמנים. אלה סטודנטים מעולים, הם מגיעים עם מוטיווציה גבוהה והם חרוצים במיוחד", אומר פרופ' אוטומאר קיטנאר, סגן הדקאן בתוכנית הבינלאומית של אוניברסיטת צ'רלס שבפראג. "אנחנו ידועים כפקולטה קשה עם דרישות גבוהות, ושיעור הנשירה הכללי בשש השנים האחרונות הוא 28%. הנשירה אצל הסטודנטים הישראלים נמוכה בהרבה - 8% בלבד, בעוד שהם מהווים את קבוצת האוכלוסייה השלישית בגודלה באוניברסיטה".

פרופ' דבור ז'יזק, סגן הדקאן בתוכנית הבינלאומית ללימודי רפואה של אוניברסיטת זאגרב שבקרואטיה, מנסח את הדברים באופן ישיר יותר: "הישראלים הם הרוב ברשימת מצטייני הדקאן, ואנחנו רוצים אותם אצלנו, כי גם אנחנו סובלים ממחסור ברופאים. יש לנו מדינה נעימה, והם מוזמנים להישאר".

אוניברסיטת זאגרב פועלת במוצהר לגיוס אוכלוסייה ישראלית. כך, במבחני הכניסה האחרונים של האוניברסיטה, 20 מתוך 24 מועמדים ישראלים קיבלו הודעת קבלה. "אלה אחוזי הצלחה נהדרים (83%), והבחינה השנה היתה קשה במיוחד", אומר ז'יזק. "אם משווים אותם לקבוצה חזקה אחרת, כמו הסטודנטים הגרמנים, רק שלושה מתוך 17 צלחו את הבחינה (18%)".

על אף החיזור האקטיבי ולמרות העובדה כי 46% מן הסטודנטים הישראלים מקבלים הצעה להישאר ולהתמחות במדינה שבה הם לומדים, רובם רוצים לחזור. מסקר שערכה המכינה שבראשה עומד כהן, שבו השתתפו 267 סטודנטים ישראלים לרפואה בחו"ל, עולה כי 70% מצהירים כי לו היתה ניתנת להם האפשרות - לסיים את הלימודים בישראל או לבצע פה את ההכשרה הקלינית - הם היו חוזרים לישראל. שיעור דומה (68%) של סטודנטים אלה העידו כי אם זה תלוי בהם, הם מתכוונים לבצע את ההתמחות שלהם בישראל.

מה נדרש כדי להחזיר אותם לישראל? קבלה להתמחות הרצויה (33%), בתמריץ ממשלתי כלכלי (29%), בתמריץ ממשלתי מקצועי (11%), וגם בלחץ משפחתי (18%). רק פחות מ-9% הצהירו כי אינם מעוניינים לחזור בשום מקרה.

5.5 מיליון שקל בשנה יחזירו 250 רופאים נוספים

לפני כחודש עשו 480 מהסטודנטים הישראלים שלומדים רפואה בחו"ל מעשה, ופנו למשרד הבריאות בבקשה לקבל סיוע בתקופת הלימודים הארוכה. אחת הבקשות המרכזיות שלהם היתה הענקת מעמד סטודנט לישראלים שיצאו ללמוד בחו"ל מקצוע נדרש - הכרה שתוזיל להם את דמי הביטוח הלאומי, ואף תזכה אותם בהטבות מהבנקים שמיועדות למגזר הזה, כמו פטור מעמלות ותנאי הלוואה נוחים.

הכרה כזו גם תאפשר להם קבלת נקודות זיכוי במס הכנסה, הניתנות לכל בוגר תואר ישראלי המועסק בארץ. בחישוב זהיר ובהנחה שכל 500 הסטודנטים חוזרים, מדובר בכ-5.5 מיליון שקל בשנה (11 אלף שקל לסטודנט) שמוסיפים למערכת הבריאות 250 רופאים. לשם השוואה, העלות שמשקיעה המדינה בהכשרת רופא היא כ-400 אלף שקל.

מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' ארנון אפק, מכיר היטב את הנושא: "אין ספק שמגיעים אלינו מחו"ל רופאים ישראלים יוצאים מן הכלל. אך הפתרון האולטימטיבי הוא לא לעזור לאלה שבחו"ל, אלא להעלות את מספר מקומות הלימוד בישראל, ולזה אנחנו שואפים. הסטודנטים בחו"ל לא נסתרים מעינינו, אך כל סטודנט ישראלי שמחליט ללמוד בחו"ל מבין את כללי המשחק".

לדברי אפק, "כיום אנחנו עושים קורסים לבחינות הרישוי עם משרד הקליטה במטרה לעזור לעולים וגם לסטודנטים ישראלים שמגיעים מחו"ל. הרעיון להציע קורסים כאלה ליד אוניברסיטאות שיש בהן ריכוז גדול של סטודנטים ישראלים הוא רעיון יצירתי שעוד לא הוצף בפני, ואנחנו נשקול בחיוב ליישם אותו יחד עם משרד הקליטה.

"בנוסף, זה כשנתיים שמשרד הבריאות מקבל ציונים של בחינה חלופית - הבחינה האמריקאית (USMLE). הישראלים אף קיבלו פטור מהחלק הקליני שלה מכיוון שהוא כלול בסטאז' בישראל. יותר מכך, כבר פעלנו לקבוע בחינה אחידה שתוגש הן לבוגרי הארץ והן לבוגרי חו"ל כדי למנוע תחושת איפה ואיפה. זו יוזמה שנבקש לחדש עם מינוי של שר בריאות חדש".

לגבי סבסוד הסבבים אומר אפק כי מדובר בבקשה שיש להעביר למועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), "אך חשוב להזכיר כי ישנם בתי חולים בפריפריה כמו ברזילי, ששמחים לקבל את הסטודנטים מחו"ל ואינם דורשים תשלום על כך".

המל"ג, מצדה, הודיעה שהיא תומכת ברעיון, אך לשם כך נדרשת פנייה ממשרד הבריאות שיוביל מדיניות משותפת ויאכוף אותה בבתי החולים.

מוטי מילרוד

על המעמד בביטוח לאומי אומר אפק כי "מדובר במהלך חוצה משרדים. פנינו למנכ"ל המוסד לביטוח הלאומי בעניין לאחר פניית הסטודנטים. אך לשם כך נדרשת מדיניות - הרי אנחנו צריכים גם מהנדסים בישראל וגם להם מגיע מעמד זהה אם הם בוחרים ללמוד בחו"ל ומבטיחים לחזור. אין לנו מידע על מספר הסטודנטים שלומדים בחו"ל. זו שאלה תקציבית שקשורה גם במשרד החינוך ובמשרד האוצר".

מהאוצר נמסר: "סוגיית התמיכה בסטודנטים לרפואה שלמדו בחו"ל והזכויות הנלוות להעסקתם בישראל לא הובאו לדיון במשרד האוצר. ככל שמשרד הבריאות בשיתוף המל"ג יבחרו לקדם נושא זה, משרד האוצר ידון בו בכובד ראש".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#