מעט אבטלה, הרבה עובדים עניים

הממשלה הקרובה תצטרך לקדם כלים לבדיקת פערי השכר המגדריים, ולעודד מעסיקים המקפידים על שוויון בשכר

טלי חרותי-סובר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

שוק העבודה, והאוכלוסיות שאינן שותפות לו, הוא אחד החסמים הגדולים בפני הגברת הצמיחה והפריון בישראל. כבר שנים ברור כי בעוד שרמת התעסוקה בקרב האוכלוסייה הכללית, גברים ונשים כאחד, קרובה לשיא של 80%–90%, האוכלוסיות המודרות הן אלה שיסייעו בהרחבת השוק. לכן, האתגר הראשון על שולחן הממשלה החדשה הוא המשך המאמץ לשילובם בשוק העבודה של גברים חרדים (שיעור ההשתפות של כ–40%), של נשים ערביות (30%), ושל בעלי מוגבלויות קשות (פחות מ–50%).

הממשלה האחרונה הותירה אחריה לא מעט תוכניות עבודה וגם החלטות מתוקצבות. למשל, תוכנית בינמשרדית המתוקצבת ב–660 מיליון שקל לצמצום פערים במגזר הערבי, שאמורה לצאת לדרך ב-2015, או התוכניות להקמת מרכזי תעסוקה נוספים של משרד הכלכלה. השאלה היא אם הממשלה החדשה תאמץ את התוכניות הקיימות החשובות ותחזק אותן, או תשליך אותן למגירה.

יריד תעסוקה
יריד תעסוקהצילום: אייל טואג

אתגר נוסף הוא צמצום דרמטי של מספר העובדים העניים, שכיום מספרם גדל והולך. ייתכן כי מספרם יקטן בעקבות כניסתו לתוקף של שכר המינימום החדש (פעימה ראשונה בת 350 שקל באפריל), אלא שיש לוודא ששכר המינימום, שיתפח בעוד שנתיים ל-5,000 שקל, לא נשחק במהירות ומשיב את העובדים למצבם הקודם. על הממשלה החדשה לקבוע מנגנון מדויק יותר מהקיים לבדיקה של שחיקת השכר הנמוך והתאמתו ליוקר המחיה.

צעד נוסף בצמצום מספר העובדים העניים הוא מעקב צמוד אחר מספרם, שלא קיים. ייתכן שהממשלה צריכה להפסיק לפרסם את שיעורי האבטלה כנתון בודד, ולהורות על פרסום קבוע של שיעור העובדים המשתכרים פחות משכר המינימום או פחות מהשכר הממוצע במשק, ובאילו מקצועות משתכרים כל שכר. נתונים אלה יתנו אינדיקציה טובה יותר למצבו האמיתי של השוק ושל העובדים החלשים.

אתגר אחר הוא הטיפול במספר עובדי הקבלן והתפשטות התופעה במהירות לתחומים כמו הוראה ורווחה. מפלגות כמו מרצ וחברי כנסת מהמחנה הציוני הודיעו כי יפעלו לחיוב המעסיק הגדול במדינה - הממשלה - שלא להעסיק עובדי קבלן אין ספק כי הנושא יעלה על שולחן הכנסת והממשלה הקרובות, ולא ייפתר כנראה ללא חקיקה ברורה.

אלא שלא די בחקיקה. חוקי העבודה בישראל הם מהמפוארים בעולם, אך האכיפה חלשה במיוחד, וזהו האתגר הרביעי: כשעל חצי מיליון עסקים משגיחים כ–200 פקחים, הסיכוי שחוקי העבודה ימומשו קטן. הממשלה הקרובה צריכה לנקוט אמצעים לחיזוק גורמי האכיפה במשרד הכלכלה ובאגף הממונה על השכר באוצר.

חוק שכר המינימום חייב להיאכף ביד רמה, וכך גם החוק החדש הקובע כי בכל עסק עם יותר מ-100 עובדים יועסקו 3% בעלי מוגבלויות. שני אלה חשובים למטרות העל שהוזכרו קודם - קידום תעסוקה והפחתת העובדים העניים.

יום האשה הבינלאומי, שצוין בתחילת מארס, העלה לא מעט נתונים קשים המוכיחים פערי שכר ומעמד בין גברים לנשים. בישראל 2015, נשים עדיין משתכרות כ-30% פחות מגברים בחודש וכ-15% פחות בשכר השעתי. אמנם מספרן של נשים בעמדות בכירות עולה בשנים האחרונות, אך השוויון רחוק.

הממשלה הקרובה תצטרך לקדם כלים לבדיקת פערי השכר המגדריים, לחזק את נציבות שוויון הזדמנויות ובמקביל להשית פיקוח הדוק יותר, לעודד מעסיקים המקפידים על שוויון בשכר ולהכניס למערכת החינוך תוכניות בנושאי מגדר כבר מגיל צעיר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker