מומחים: להגביל את מספר משרדי הממשלה ל-15

הוועדה המליצה עוד לחייב כל משרד ממשלתי להקים יחידת מחקר משמעותית, ולהכפיף את תהליך קבלת ההחלטות במשרדים לעבודתה

טלי חרותי-סובר

"מבנה הממשלה והמשרדים שמובילים את המדיניות הציבורית בישראל מיושן, משתנה בתכיפות - ובעיקר חשוף יתר על המידה ללחצים פוליטיים. הוא אינו מתאים לצורכי המאה ה–21 ומשקף בעיקר סחר מכר בין מפלגות בעת המשא ומתן הקואליציוני, ללא חשיבה יסודית על התאמת מבנה המשרדים לצרכים העדכניים של החברה ולבעיות האקטואליות" - כך קובעת ועדת מומחים החברים בפורום לאסטרטגיית־על למדינת ישראל, שגיבשה בתום חודשים את המלצותיה לגבי מבנה הממשל ותהליכי קבלת ההחלטות בתחום הכלכלי־חברתי בישראל.

במסמך, שנכתב על ידי פרופ' ערן ויגודה־גדות, מצביעה הוועדה - שעל חבריה נמנים גם פרופ' אבי בן בסט והממונה על ההגבלים העסקיים, דרור שטרום - על חמש בעיות עיקריות במבנה הממשלה. בעיה אחת היא המבנה הפונקציונלי השמרני של הממשלה, שמבוסס על חלוקת תיקים בשיטת השלל ועל חשיבה מיושנת של טיפול בבעיות היסוד. כתוצאה מכך, לא מבטלים יחידות מיותרות שעבר זמנן, ולא מתאימים את מבנה המשרדים ויחידותיהם לתנאים המשתנים.

בעיה שנייה שעליה מצביעה הוועדה היא עודף השפעה פוליטית: עוצמת המפלגות בתהליך המשא ומתן הקואליציוני, וכן בהמשך דרכה של כל ממשלה, קובע במידה רבה את מספר המשרדים והשרים, ללא קשר לצרכים ארוכי טווח. בעוד שברור כי הרכבת הממשלה משרתת צרכים פוליטיים, והדבר נכון לכל מדינה, הרי שבישראל הדבר בולט באופן חריג, ומוצא ביטוי, בין היתר, בהקמה וסגירה של משרדים ללא חשיבה מקצועית ויסודית.

הבעיה השלישית היא שינויים תכופים וחוסר יציבות של המערכת הפוליטית, שמובילים לכך שפעם בשנתיים־שלוש נפתח מחדש המקח והמכר הפוליטי כדי לגבש קואליציות חדשות. הבעיה הרביעית היא קושי בראייה ארוכת טווח ובהכפפה ליעדים - בישראל אין מסורת של בניית תוכניות לאומיות ארוכות טווח, ושיטת הפעולה העיקרית היא כיבוי שריפות.

הבעיה החמישית שעליה מצביעה הוועדה היא קשרים עמומים בין סוכנויות ליבה ממשלתיות לסוכנויות משנה, כמו רשויות מקומיות, תאגידים, סוכנויות ביצוע, חברות ממשלתיות וכדומה. קשרים אלה מנוהלים בדרכים שמבוססות על מסורת ואינטואיציה, ללא תשתית מסודרת לשיתוף פעולה.

משרד ראש הממשלה יפעל כ"משרד־על"

לאור הבעיות הללו, הוועדה ממליצה על כמה צעדים, שאמורים להוות עוגן לרפורמה משמעותית במבנה הממשלה. בראש ההמלצות נמצאת הגדרה בחוק שתאשר הקמת 15 משרדי ממשלה לכל היותר, שמאורגנים בשתי קבוצות עיקריות - ועליהם מפקח משרד ראש הממשלה כגוף מתאם, בעל סמכות להכריע במקרים של חילוקי דעות.

בקבוצה הראשונה ייכללו כמה משרדי ליבה חיוניים, כמו ביטחון, ביטחון פנים, חוץ, אוצר, חינוך, בריאות, משפטים, פנים, רווחה ושיכון. בקבוצה השנייה יהיו כמה משרדים חיוניים, שאופי פעולתם אינטגרטיבי וכוללני, כמו משרד לכלכלה ופיתוח - שיכלול את תחומי המסחר, התעשייה, העבודה, החקלאות והתיירות; משרד שבאחריותו תחומי המדע, הטכנולוגיה, התקשורת והתרבות; משרד התחבורה; משרד הגנת הסביבה; ומשרד התשתיות, שיכלול את תחומי האנרגיה והמים. משרד ראש הממשלה יפעל כ"משרד־על", שמתאם בין המשרדים, ויטפל גם בבעיית ריבוי הגופים שמעורבים בקביעת ומימוש מדיניות.

עוד מציעה הוועדה לחייב כל משרד ממשלתי להקים יחידת מחקר, שתסייע בגיבוש ידע ממוקד בתחומי האחריות של המשרד על בסיס נתונים אמפיריים ומחקר השוואתי, וכן להכפיף את קבלת ההחלטות במשרד לעבודת המטה והמחקר של יחידות אלה, שצריכות להיות משמעותיות, חזקות ובעלות מעמד. בנוסף, ממליצה הוועדה להקים מנגנון תיאום והכרעה כמענה לריבוי הגופים המעורבים במימוש יעדים לאומיים, באמצעות חיזוק סמכויותיו של משרד ראש הממשלה כמשרד מטה, והדגשת תפקידו כמתאם בין שאר המשרדים.

הוועדה ממליצה גם לשקול לחוקק חוק שירות ציבורי בישראל: "מכיוון שמאז שנות ה–50 לא נעשה עדכון מערכות בשירות הציבורי, ומבנהו ואורח פעולתו לא הותאמו לנסיבות השונות לגמרי שקיימות כיום - נדרשת תשתית מעודכנת ומתקדמת בנושא זה. חוק כזה יגדיר במפורש את מבנה השלד של המינהל הציבורי, את שחקני המפתח המוסדיים, את המנגנונים שמנהלים אותם, ואת מגבלות השינוי במבנה ממשלות ישראל בעתיד. יכולת הממשל לקדם באופן רציני ויעיל פרויקטים לאומיים (ובמלים אחרות, למשול) מחייב הגדרה בסיסית של מבנה הממשל, בעלי התפקידים והחיבור בין ארגון ויעדים".

הפורום לאסטרטגיית־על הוקם לפני כשנה, ועל חבריו נמנים בכירים ואקדמאים בעלי עשרות שנות ותק בשירות הציבורי על שלוחותיו השונות. הפורום מבצע עבודה בשלושה תחומים: התחום המדיני־אסטרטגי, התחום הכלכלי־חברתי והתחום המדעי־טכנולוגי.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker