"להגיד 'רוצים גיוון בתעסוקה', זה יפה - אבל צריך לחזר אחרי עובדים מתאימים" - קריירה - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"להגיד 'רוצים גיוון בתעסוקה', זה יפה - אבל צריך לחזר אחרי עובדים מתאימים"

אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים, הניפה דגל: לכל הישראלים והישראליות - ערבים, חרדים וכל קבוצה מודרת אחרת - יהיה ייצוג במצבת העובדים של המשרד ■ בכירי המשרד לומדים בסדנאות איך לערוך 
ראיון רב־תרבותי

תגובות

משהו טוב קורה במשרדי הממשלה בשנה האחרונה. אחרי שנים של הצהרות, מתחילים לראות גם תוצאות בשטח. כך, למשל, הודה הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אמיר לוי, כי הממשלה הפלתה בתקציביה את המגזר הערבי, ומאז פועלים באוצר לצמצום הפערים. האפליה הזאת באה לידי ביטוי באופן ברור גם במשרדי הממשלה עצמם - ב–2007 אמנם התקבלה החלטת ממשלה הקובעת ייצוג הולם, של 10% לפחות, לבני המגזר הערבי במשרדיה, אבל החלטות לחוד ומעשים לחוד.

אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים מאז פברואר 2014, מקדמת מאז כניסתה לתפקיד את הגיוון התעסוקתי במשרד. "משרד המשפטים, כמשרד מרכזי בממשלה, צריך להיות המשרד של העם", היא אומרת. "כמי שמנהלת מפעל של 4,000 עובדים, אני נותנת שירות לכולם. כולם רוצים לראות את עצמם בתוכו, וכולם רוצים להיות מיוצגים.

"גיוון בתעסוקה מקדם לכידות חברתית, מפחית ניכור כלפי הממסד ומשפר את האמון כלפיו. עבור משרד ממשלתי שעוסק בקידום ערכים של דמוקרטיה, שוויון והנגשת זכויות - גיוון בתעסוקה הוא חלק בלתי נפרד מהעבודה", היא מדגישה.

פלמור נמנעת מביקורת גלויה על קודמיה בתפקיד, שלא ממש הכירו בחשיבות הרבה של גיוון התעסוקה במשרד: "המדיניות בעבר היתה, כמו שאומרים הילדים, 'מה שיוצא, אני מרוצה'. אנשים באו, חלק התקבלו, חלק לא. גיוון בתעסוקה לא עמד גבוה בסדר העדיפויות".

לשתי קבוצות אוכלוסייה המשרד דווקא הונגש. במשרד המשפטים מועסקות 2,607 נשים, בהן מנכ"לית המשרד - כשעד לאחרונה גם הממונה על המשרד היתה אשה, שרת המשפטים לשעבר ציפי לבני - והמשרד נחשב מופת של קידום נשי. לקראת יום האשה האחרון דורג משרד המשפטים במקום הראשון בטבלת נציבות שירות המדינה בהעסקת נשים בתפקידי ניהול ובחוזה בכירים, מבין משרדי הממשלה.

פלמור אומרת כי רואים גם שינוי בולט בנציגות של הציונות הדתית בשורות משרד המשפטים, כנראה מתוך רצון לקחת חלק בהתנהלות המדינה. "צמחו פה מנהלים שמוצאם בציונות הדתית, ובאופן טבעי אתה מקבל את הדומים לך. זה קורה לא כי אתה רוצה להדיר אחרים - אלא כי יותר קל לך לדבר עם הדומה. כך יוצא שמי שלא דומה לאף אחד, נשאר בחוץ וחושב שלא רוצים אותו.

אמיל סלמן

"קבוצות שלמות - חרדים, ערבים, בעלי מוגבלויות, עולים חדשים - שהשירות הציבורי הוא לא בהכרח הכתובת הראשונה שהם פונים אליה, לא מגיעים אלינו, וכשהם מנסים, הם נתקלים בתקרה שקשה לפרוץ".

בימים אלה גם מתפרסמים מכרזי המאגר הפומביים בפרקליטות המדינה, המתפרסמים אחת לשנה לאיוש משרות פנויות או כאלה שצפויות להתפנות. לצורך כך, משרד המשפטים קורא לנציגי כלל הקהילות באוכלוסייה להגיש את מועמדותם.

"שוויון הזדמנויות מתחיל בשוויון מידע"

תקרת הזכוכית שחוסמת את האוכלוסיות המודרות נמצאת בכל מיני מקומות, החל בחוסר מידע בסיסי על תפקידים נדרשים, המשך במראיינים שלא מתאימים ראיון לאוכלוסייה, ועד למכרזים לא מותאמים של שירות המדינה. פלמור נחושה לטפל בחסמים, לא רק למען הלכידות - כי אם גם לטובת הפרקטיקה, השירות שמשרד המשפטים נותן.

"אני נמצאת במסע שכנוע מול הציבור הישראלי, שאומר: 'אנחנו באמת רוצים אתכם; לא כי זה נראה יפה, כי זה פוליטיקלי קורקט או כי התקבלה החלטת ממשלה בעניין - אנחנו רוצים כי אנחנו צריכים אתכם. הסנגוריה הציבורית מורכבת מ–20% ערבים. נראה לנו טריוויאלי לדבר את השפה של מי שאנחנו מייצגים.

עם זאת, קיים מחסור באגף לסיוע משפטי ובסנגוריה הציבורית בכל הנוגע לקהילה האתיופית, בעיקר בתחום הייצוג של נוער. להורים אתיופים קשה ליצור קשר עם סנגור שלא מדבר אמהרית. גם אם הדור הצעיר של הקהילה מדבר אמהרית חלקית, הורים ונוער ירגישו אתו טוב יותר.

"החיזור האקטיבי שלנו אחרי עובדים חרדים, ערבים, אתיופים ובעלי מוגבלויות הוא לא עלה תאנה, הוא חלק מתפישת עולם הוליסטית שמקדמת סוכני שינוי. מתמחה חרדי שעבד פה אמר לי שהיום הוא מבין תהליכים שלא הבין קודם, והוא יקדם את ההבנה הזאת בקהילה שלו. ושוב, לא רק שנתנו שירות טוב - חיזקנו את הלכידות החברתית", מסבירה פלמור.

כדי להגיע לכל המגזרים באוכלוסייה רתמה פלמור גם את בכירי משרד המשפטים, שמגיעים לכנסים שמטרתם להפיץ את המידע על האפשרויות, שמסופק בכמה שפות וגם ברשתות החברתיות. בכנס בירושלים השתתפו 200 חרדים וחרדיות, בוגרי משפטים וסטודנטים, שהתכנסו בחדרים נפרדים, לגברים ונשים, ונהנו מכיבוד גלאט כושר. לכנס בחיפה הגיעו 600 מבני המגזר הערבי.

אמיל סלמן

בכנסים האלה לומדים, בין השאר, על הליך הגשת המכרזים, על כתיבה נכונה של קורות חיים, וגם משתתפים בהגרלת שוברים בסך 1,000 שקל לקורס הכנה למבחני הנציבות."שוויון הזדמנויות מתחיל בשוויון מידע", מדגישה פלמור.

למה המשרד מסבסד שוברים למבחני הכנה?

"כשאתה לא יודע על קורסי הכנה למבחני הנציבות, שעולים 2,000 שקל, לא תשתמש בהם ותצליח פחות. כך נמצא שוב ושוב מועמדים שיכולים להרשות לעצמם לשלם, ולהגיע מוכנים. הגעתי למשרד המשפטים לפני 19 שנה, דרך חברה שלי שעבדה פה. באתי, התראיינתי והתחלתי לעבוד. אחרי שנתיים עשו מכרז והצלחתי לעמוד בתנאיו, שלא במפתיע, הרי כבר עבדתי פה.

"כיום יש במשרד המשפטים מבחני קבלה קשים ומדירים. כישלון במבחן יוצר בעיה מתמשכת - אם הנכשל בא מאוכלוסייה מוחלשת, הוא לא ינסה להתקבל עוד פעם, וכך גם לא איש ממשפחתו או מסביבתו. התפקיד שלנו הוא לא רק לדרוש מבחנים מותאמים לקבוצות השונות באולוסייה, אלא לעזור לאוכלוסיות שאנחנו מחזרים אחריהן להצליח במבחנים, למשל על ידי סבסוד קורסי הכנה".

ביום שבו ריאיינו את פלמור התקיימה במטה הירושלמי אחת מחמש סדנאות שרכש משרד המשפטים מעמותת קו משווה, שבכל אחת מהן משתתפים כ–20 מעובדי המשרד המעורבים בגיוס עובדים. במשך ארבע שעות לומדים המשתתפים על הדרך לקיים ראיון רב־תרבותי. "חשוב ללמוד איך לראיין מישהו מאוכלוסייה אחרת, שאנחנו לא מכירים", מסבירה פלמור. "חשוב להבין את הדקויות - בסדנאות האלה אומרים לך, 'שים משקפיים אחרים'. זה מייצר תודעה".

מגייסים סוכן שינוי מהמגזר הערבי

גיוון תעסוקתי הוא חוצה משרדים ותחומים, מה שהביא את פלמור לחצות גם את גבולות משרד המשפטים ולפעול בטריטוריות נוספות. "כיו"ר הוועדה להעסקת עורכי דין בשירות הציבורי, אנחנו מאשרים גם את פעילויות מיקור־החוץ של משרדי הממשלה השונים, בתקציב של 80 מיליון שקל בשנה", היא מספרת.

"אחרי שתי ישיבות שאלתי, 'למה כל המיקור־חוץ מגיע ממשרדים גדולים ומבוססים בתל אביב, למה לא ממשרדים קטנים בפריפריה?'. אם כבר שוכרים את שירותיהם של תובעים פליליים חיצוניים, למה שהאוכלוסייה שפונים אליה לא תתפרנס מזה?

פרומו הפקות ותקשורת

"נגיד שהמשרד להגנת הסביבה זקוק לתובע בתיקים הקשורים במגזר הערבי, למה שלא ישכור את שירותיו של תובע ערבי ממשרד פרטי מצליח בצפון המדינה או בדרום? ככה מנחילים ערכים של הגנת סביבה במגזר המדובר, ומגייסים את התובע להיות סוכן שינוי באותו מגזר.

"בנוסף, רצינו להעלות הצעת חוק לממשלה שקובעת כי בבדיקת ייצוג הולם לא די יהיה לנקוב במספר העובדים - יהיה צריך להבהיר באילו דרגות הם עובדים. לא חוכמה למלא את השורות במנקים, ולהגיד 'יש כאן תעסוקה מגוונת'.

"במשרד המשפטים יש סמנכ"ל תפעול ולוגיסטיקה דרוזי, מנהלת כוח אדם חדשה ערבייה, ממונה על עזרה משפטית לרשות הפלסטינית דרוזי, ויש שני עוזרים ערבים אצלי בלשכה. מדובר בבכירים שמקבלים משכורות גבוהות והנראות שלהם חזקה. יש לזה אפקט".

למרות זאת, גם משרד המשפטים עדיין לא מגוון מספיק. רוב העובדים הערבים, למשל, נמצאים באזור הצפון.

"נכון, כי ירושלים היא עיר שלא קל לחיות בה, בעיקר אחרי הקיץ האחרון, אז נתקלנו בתופעה של חזרה צפונה. מערכת החינוך בירושלים לא מתאימה לאוכלוסייה הערבית של מי שלא בהכרח רוצה שילדיו ילמדו במזרח ירושלים.

"עובדים שלי מהמגזר הערבי נאלצים לשלוח את ילדיהם לבתי ספר פרטיים ויקרים במערב העיר, עם משכורת של עובד מדינה. לרווקים קצת יותר קל, אבל עדיין לא פשוט. גם כאן צריך לפרק חסמים ולאפשר לבני המגזר הערבי לגור בערים כמו ירושלים ותל אביב, בעזרת סיוע בתשתיות דיור וחינוך".

בעצם הפכת ל"משוגעת לדבר" בעניין הזה.

"היה פה ממונה על שילוב ראוי עוד לפני, מה שלא קרה במשרדים אחרים, אבל נכון שאני מקדמת את זה בצורה אגרסיבית ועקבית, וגם מדברת על זה כל הזמן. להגיד שזה מייצר מהפכה? לא, אבל זה מחלחל ויוצר שינוי. בסוף היום, בפינת הקפה כולנו מדברים על התינוקות שבגללם לא ישנו בלילה, או על התסכול מאותו שופט.

"במשרדים אחרים זה עוד לא קורה, אבל ניכרת התעניינות רבה. אנחנו מתמודדים על זכייה בתואר המעסיק השוויוני, שיוזם משרד הכלכלה. אות שלטעמי כל משרד ממשלתי צריך לשאוף לזכות בו".

"הם לא באים"

מה המסר הבסיסי, אם כך, למשרדי הממשלה שעדיין לא הצטרפו למהפכת הגיוון התעסוקתי?

"להגיד 'אנחנו רוצים', זה יפה, אבל צריך לחזר באופן אקטיבי אחר עובדים. עד היום המגזר הציבורי רחץ בניקיון כפיו, ואמר 'הם לא באים', אלא שהאקט החיזורי הראשון צריך לבוא מהכיוון שלנו. צריך להבין את החסמים ולפרק אותם, לבחור את היעד, לתת דוגמה אישית ולחזור שוב־ושוב על המסר.

"כשאתה מצהיר משהו, זה לא רק מעורר אמון, אלא גם מסנדל אותך - מחייב אותך ואת המשרד לפעול בכיוון הנכון. לי יש יועצת משפטית עיוורת. קיבלתי אותה כי היא הצטיינה בכל תחום שבו נגעה, אבל כשאני מגיעה עמה ליחידות השונות, זה נותן כוח. בביקור הראשון שלי שאלתי בכל יחידה, 'כמה עובדים ערבים יש פה?'. היום כבר מציינים את המספר בלי שאני שואלת. כמו בכל דבר, דוגמה אישית היא קריטית להצלחה".

תהיי פה אחרי הבחירות?

"למשרד המשפטים יש מסורת של המשכיות ניהולית, בלא קשר למפלגה שממנה מגיע השר. אני מקווה שהמסורת הזאת תימשך".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#