"חייבים לשנות את מסלולי ההתמחות השמרניים לבוגרי ראיית חשבון"

למרות מגוון התפקידים לרואי חשבון, הסטודנטים בענף מוכשרים רק לתפקידי ביקורת מסורתיים. "הבעיה של הבוגרים נובעת ממסלול התמחות מאובן, שמאפשר סטאז' בחברה לשנה בלבד", טוען חן שרייבר, ראש המועדון הפיננסי בלשכת רואי החשבון ■ כתבה שלישית בסדרה

טלי חרותי-סובר
טלי חרותי-סובר

השאלה מדוע מסתובבים בכל רגע נתון כ–500 בוגרי החוגים לראיית חשבון מהמוסדות האקדמיים בחיפוש אחר מקום התמחות, מעלה לא מעט תשובות בסדרת הכתבות על שמתפרסמת כאן בשבועות האחרונים, העוסקת בקשיים של המתמחים בראיית חשבון. זה מתחיל בהצפת השוק מצד האקדמיה, אף שזה אינו זקוק לכל הבוגרים, עובר לשיטת הבחירה של המשרדים הגדולים (היוצרים מכסות, מקבלים סטודנטים כבר בסוף שנה א' ומנצלים את המאושרים שהתקבלו), ומסתיים בטענות נגד תוכנית לימודים מאובנת ושמרנית, שפוגעת בשוק כולו ויוצרת בוגרים שאינם מסוגלים לספק את הסחורה.

רו"ח חן שרייבר, בעל משרד עצמאי הפועל כבר 25 שנה בתחום, מעלה נקודה נוספת. "לפני 10–15 שנה היה בחברה רואה חשבון אחד שעסק בהכנת דוחות כספיים", הוא אומר. "כיום אנחנו מוצאים רואי חשבון במגוון תפקידים המעורבים בתהליכים העסקיים בארגון — מנהלי מחלקות תקציב ובקרה, עובדים העוסקים בתחום המימון, חשיפות למטבע, תמחור, מיזוגים ורכישות ועוד. למרות המגוון, הדורש התמחות שונה, מועצת רואי החשבון, שתחת משרד המשפטים, מסלילה את המתמחים לתחום הביקורת המסורתי, והיא כמעט מתעלמת מן התחום העסקי, החשוב לא פחות. כך נוצר מצב שבו כל הבוגרים רצים למשרדים הגדולים ומציפים אותם, ולעתים מתפשרים על המשרדים הקטנים בלית ברירה, אף שבעתיד לא כולם יהיו אנשי ביקורת".

מה הפתרון?

"הבנה שכל רואה חשבון חייב להכיר ביקורת, הרי זה לב המקצוע, אבל מגוון התחומים מחייב פתיחת מסלול התמחות עסקי הרבה יותר משמעותי. מתמחים שאינם מעוניינים בביקורת מסורתית יכולים כיום לנסות להשתלב בכמה עשרות חברות עסקיות שניתנה להן האפשרות מטעם המועצה לקלוט מתמחים.

חן שרייבר. "המועצה מחזיקה בתפישה מיושנת"צילום: אייל טואג

"אבל כאן יש בעיה: רק 25 ארגונים יכולים לקבל מתמחים למשך שנתיים, ובהם משרד האוצר, בנק ישראל, משרד הביטחון, אלביט או התעשייה האווירית. רוב החברות הגדולות שיש בהן סביבת ביקורת, כמו חברות הביטוח, קיבלו אישור התמחות בן שנה בלבד. כך נוצר אבסורד שבו הסטודנטים, שרוצים סטאז' מלא, מנסים את מזלם קודם כל בארגונים הגדולים, ומציפים אותם. מכיוון שאין שם מקום לכולם, הם מגיעים לחברות המאפשרות התמחות חד־שנתית, והמתמחה מוצא את עצמו מחפש את השנה השנייה.

"כך נוצר שוק שלם של אנשים בעלי התמחות חלקית — הם צריכים להתחיל לעבוד במשהו כדי להתפרנס, ופונים לשוק העבודה מבלי לסיים כלל את ההתמחות, מה שיוצר להם תקרת זכוכית בעתיד.

"גם לחברות זה לא טוב, כי אף אחת לא רוצה להשקיע במתמחה שיילך ממנה אחרי שנה בלבד במקום לגדל אותו בתוך החברה. באחרונה פגשתי בכירה בחברת ביטוח גדולה שסיפרה שהיא שוקלת אם להמשיך בפורמט הזה, כי הוא לא משתלם. איך ייתכן שבוגר ראיית חשבון לא יכול לעשות התמחות מלאה בחברת ביטוח מהגדולות בשוק?"

אז הבעיה, להערכתך, היא במבנה ההתמחות המוצע.

"מבנה ההתמחות, כמו שהוא מוכתב על יד המועצה, בעייתי מאוד. הוא זה שיוצר את ההצפה, הופך את אלה שהתקבלו למי שקל לנצל אותו, ומרחיק צעירים שלא מצאו מקום התמחות מהמקצוע. הוא גם לא מסייע לשוק שזקוק לרואי חשבון טובים בשלל תפקידים עסקיים, ופוגע בחברות עצמן, שזקוקות לבעלי התפקידים האלה".

מה הפתרון?

"ראשית, חשוב שהמוסדות האקדמיים יעניקו לסטודנטים תוכנית לימודים מודרנית ומגוונת. במקביל, יש לתקן את מבנה ההתמחות כך שיהיו בו שני מסלולים שונים: ביקורת פר סה, ותחום עסקי שיש בו גם ביקורת כמובן, אבל מאפשר היכרות טובה יותר עם התעשייה. לשם כך, יש להרחיב את רשימת החברות העסקיות שיאפשרו התמחות במשך שנתיים. ההתמחות החד־שנתית צריכה לעבור מן העולם".

יגידו שזה זילות של המקצוע.

"מועצת רואי החשבון מחזיקה בתפישה מיושנת, הקובעת שהמקצוע חייב להישאר בידי המבקרים. זו טעות. אני חושב שהמקצוע חייב לשמור על הייחוד שלו כגוף מבקר, אבל כדי לא להפסיד כוח אדם איכותי — תנו לרואי החשבון לחצות את הקו ולהתפתח בגופים המבוקרים.

"מצד אחד, זה יוריד לחץ ממשרדים גדולים, האנשים שיילכו אליהם יראו את עצמם כאנשי ביקורת, והסיכוי שיישארו במשרדים יגדל. מצד שני, אלה שרואים את עצמם יותר מהכיוון העסקי ילכו לחברות, יוכשרו באופן נכון יותר, ויישארו שם לאורך זמן. החברות ירוויחו, המשק ירוויח, וכמובן שירוויחו גם רואי החשבון שמגיעים עכשיו מהאוניברסיטה".

נשמע הגיוני, למה זה לא קורה?

"מדובר בתהליך שהתחיל (עובדה שיש אפשרות לחברות לקבל לשנת סטאז'), אבל לא בעוצמה הנדרשת. אני מנסה לשכנע בתוך לשכת רואי חשבון, המייצגת את רואי החשבון, שהגיע הזמן לחשוב אחרת, אבל מי שקובע היא המועצה.

"רק לשם המחשה, 50% מחברי לשכת רואי החשבון - 13 אלף איש - הם שכירים שעובדים בחברות עסקיות כמנהלי כספים, חשבים, עוזרי חשב ועוד. אלה לא אנשי ביקורת, וזה עולם מתרחב והולך. אם המגמה הזאת תימשך, רוב חברי הלשכה יבואו דווקא מהעולמות האלה. הלשכה נפתחה לנושא, אבל החשיבה של מקבלי ההחלטות, קרי המועצה, עדיין מסורתית ושמרנית מאוד".

תגיות:

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ