תנאי הקבלה: אשכנזייה, ילידת ירושלים ובעיקר - "בת של" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תנאי הקבלה: אשכנזייה, ילידת ירושלים ובעיקר - "בת של"

נשים חרדיות נתקלות בתקרת זכוכית החוסמת את דרכן בשוק העבודה ■ מי שמבקשת להתברג למשרה טובה תיאלץ לפלס דרכה במרפקים

54תגובות

כל המרואיינות לכתבה ביקשו לדבר בעילום שם. "לא נעים", אמרה אחת. "לא נוח", הגדירה השנייה את תחושתה, והשלישית הוסיפה: "אני לא רוצה שמישהו יחשוב שאני מעבירה ביקורת". אבל ביקורת היתה שם - גם אם שקטה ומנומסת. בנועם ובלי התמרמרות תיארו המרואיינות מה נדרש מאשה חרדית אם היא רוצה להצליח בשוק העבודה. למרבה הצער, לא מדובר בכישורים - אלא בעיקר בקשרים ובלידה להורים הנכונים.

מעדויות הנשים שרואיינו לכתבה עולה כי חרדית שמבקשת לטפח קריירה רצוי שתהיה אשכנזיה, ילידת ירושלים, בוגרת הסמינר החדש של הרב ליברמן, בעלת ציונים גבוהים, ובעיקר - בת של. "נפוטיזם יש גם בחברה הכללית", אמרה אחת המרואיינות, "אבל אצלנו זו חובה. רוב הציבור חושב שהייחוס המשפחתי קובע עם מי תתחתני, אבל הוא קובע גם מה תהיה רמת ההשכלה שלך - ולכן גם את השווי והמשכורת שלך בשוק העבודה".

הנטוורקינג החרדי, מתברר, מתחיל בבית פנימה. לאשה חרדית שלא ניחנה בתנאי הפתיחה הללו נדרשים נחישות רבה וגם לא מעט מרפקים כדי להצליח להתקדם, והשכלה אקדמית עשויה לעשות עבורה את ההבדל. הנה מדריך מקוצר לאבני הדרך להצלחה בשוק העבודה עבור נשים חרדיות.

לציבור הליטאי יש יותר אפשרויות קידום

"כל המחקרים מראים שלציבור הליטאי־אשכנזי יש יותר אפשרויות קידום והצלחה", אומרת א', חרדית המצויה היטב בשוק העבודה. "זה קורה, בין היתר, כי לליטאיות יש מודעות ללימודי מקצועות יוקרתיים".

בעבר עסקו הסמינרים (בתי ספר מכיתה ט' שמאפשרים לימודי י"ג־י"ד) בלימודי הוראה בלבד. גם כיום מלמדים מרבית הסמינרים רק את המקצוע הזה, אלא שבשנים האחרונות מחלחלת ההבנה כי אין צורך בכל כך הרבה מורות וגננות - גם שמדובר במקצוע סגור, כפי שיורחב בהמשך, והסמינרים נפתחים למקצועות אחרים.

"הסמינרים הליטאיים היו הראשונים להכניס מקצועות כמו הנדסאות, גרפיקה או אדריכלות", ממשיכה א', ומבארת: "לסמינרים הליטאיים מתקבלות בדרך כלל אשכנזיות, והמכסה עבור מזרחיות קטנה. כך נוצר מצב שמזרחיות בדרך כלל נדחקות בעיקר לסמינרים הפחות טובים, ולכן ערכן בשוק העבודה לא יהיה גבוה. אם נולדת למשפחה הנכונה - אשכנזית ובעלת ייחוס רבני או עסקני - העתיד האישי והמקצועי שלך ברור יותר".

הסיכוי של חרדית מהפריפריה להצליח בשוק העבודה נמוך ובעייתי, בדומה לסיכוי של חרדית ממוצא לא אשכנזי. "בפריפריה אין סמינרים יוקרתיים ונחשבים", אומרת חרדית עובדת. "את לא תגיעי מטבריה כדי ללמוד בסמינר הכי יוקרתי, כמו הסמינר החדש של הרב ישעיהו ליברמן בירושלים. מכיוון שהסמינר אצלנו מתחיל בכיתה ט', והוא זה שקובע מה תעשי אחר כך בשוק העבודה. בכיתה ט' בעצם מתחילה הקריירה שלך".
יתרה מכך: הסמינרים הטובים נמצאים תמיד בערים הגדולות, רובם בבני ברק או בירושלים, אבל הם קטנים, כאמור. "המאבק על כל מקום בסמינר כל כך קשה, שתמיד יעדיפו את בת המקום", אומרת ב' החרדית. "אם את באה מרחוק, פשוט אין לך סיכוי".

איציק בן מלכי

אחותך כבר הצטיינה אצלנו?

הסמינר הוא, אם כן, אחת מנקודות המפתח בחייה של האשה החרדית. קבלה לסמינר יוקרתי תסייע לה להתקדם למעמד גבוה בהמשך חייה, אלא שההתברגות לתוך הסמינרים אינה פשוטה, גם עבור מי שנולדה בעיר מרכזית ולמשפחה מיוחסת. "קבלה לסמינר טוב כרוכה בעבודת בילוש שלא היתה מביישת את השב"כ", אומרת חרדית בוגרת סמינר מיוחס. "הם רוצים את הטובות ביותר. הציונים חשובים - בנות חרדיות מחונכות להצטיין כל הזמן, ולמצטיינות קל יותר — אבל הם רק חלק מהעניין. את צריכה להיות בת למשפחה טובה שהוכיחה כבר שהיא 'חלקה', קרי: מסורה לדת וללא בושות למיניהן במשפחה.

"מהסיבה הזו מעדיפים תמיד לקחת אחיות של בנות שכבר היו בסמינר, כי זה חוסך את הבדיקה של המשפחה. כך נוצרות כיתות שלמות שמורכבות מאחיות של תלמידות לשעבר. מכיוון שהסמינרים הטובים קטנים, לבנות בכורות קשה מאוד לחדור פנימה. לעומת זאת, אם אחותך היתה תלמידה מצטיינת בסמינר יוקרתי, דרכך אליו סלולה, פחות או יותר".

יתרון למדריכות בתנועות נוער

במקביל ללימודים, ישנם תחומים נוספים שאפשר לפעול בהם כדי לשפר את הסיכויים לעתיד ורוד ולהעשיר את קורות החיים. בתיה (תנועת בנות יעקב) היא תנועת הנוער של הבנות החרדיות, הנחשבת השלישית בגודלה בישראל, ובה כ–70 אלף חניכות. גם את התנועה הזו, כמו את הסמינר היוקרתי בירושלים, ייסד הרב ליברמן.

"כדאי להיות חניכה בתנועה החל בכיתה ד'", אומרת י' החרדית, "אבל הבנות הנחשבות באמת הן אלה שנהפכו למדריכות. שם נוצרים קשרים שאינם נוצרים בהכרח בסמינר, והעובדה שהיית מדריכה מעניקה לך עוד נקודות בקורות החיים".

הבחירה במקצוע לחיים מתקבלת בשנים י"ג וי"ד בסמינר, אחרי שנים רבות שבהן לומדות הבנות גם לימודי ליבה מלאים. באופן מסורתי, נהגו התלמידות המוכשרות ביותר לפנות ללימודי הוראה, אלא שמספרן גדל והביקוש מפגר מאחור.

אפשר היה לומר שיש תחרות גדולה על לימודי ההוראה, אלא שי' החרדית מסבירה כי "תחרות היא בעיני החילוני. אצלנו ברור מאוד מי מקבלת תפקידי הוראה ומי לא. המקצוע הזה סגור לבעלות הקשרים והפרוטקציות. עובדת הוראה לא חייבת להיות תלמידה מצטיינת, אבל היא תמיד תהיה מהמשפחה הנכונה".

עובדות ההוראה מתחילות בדרך כלל במילוי מקום, ומקוות שעם השנים, הניסיון והוכחת היכולת יקבלו קביעות. עבור עובדת שבאה ממשפחה מיוחסת, הקביעות תגיע מהר יותר. מיעוט המקומות בלימודי ההוראה, במקביל לקיצוץ בקצבאות הילדים, השינויים בצורכי הקהילה והתרחבות העוני בה הולידו ביקוש למקצועות חדשים במגזר החרדי. כך, למשל, כיום ישמחו בני הקהילה להשתדך לא רק למורה או לגננת, אלא גם לאשת היי־טק, שמרוויחה כפול מהמורה.

המסלול להיי־טק

נניח שהצלחת להתקבל לסמינר הנכון (כי אחותך למדה בו קודם), ובשנים י"ג־י"ד קיבלת תעודת הנדסאי. חרדית שאפתנית במיוחד יכולה להמשיך ללמוד לתואר אקדמי באחת מהשלוחות האקדמיות הרבות של האוניברסיטאות או המכללות, שנפתחו בשנים האחרונות. בוגרות סמינר אחרות ינסו להתקבל לאחת מחממות ההיי־טק, כמו זו של מטריקס במודיעין עלית.

"מדובר במקומות שנבנו עבור נשים חרדיות", אומרת ג'. "הם מספקים לא רק פרנסה טובה, אלא גם תנאים טובים. אשה חרדית תוותר על כסף עבור האפשרות לצאת לחופשות לידה מרובות או ליהנות מלוח זמנים מותאם לחגים וממטבח המתאים לצרכיה".
האם גם כאן דרושים קשרים? כן, אבל מאחר שמדובר בעבודה מקצועית, נדרשת קודם כל תעודה. "כמו אצל החילונים, גם אצלנו מוכרת היטב שיטת 'חברה מביאה חברה'", אומרת ג'. "עם זאת, הדרישות המקצועיות מהוות מסננת ומאפשרות כניסה של נשים נוספות לתוך הרשת המקצועית. עם זאת, חשוב לזכור שהנשים שמגיעות למקומות העבודה האלה באות ממילא מאותם סמינרים טובים, כך ששוב אנחנו רואים מאפיינים של אותה קבוצה מיוחסת".

מתכנתות חרדיות בחברת טריבייס
עופר וקנין

אם כך, חרדית אשכנזיה מהעיר הגדולה שלמדה בסמינר יוקרתי, השיגה תעודה מקצועית נחשקת והתחתנה עם בן ישיבת חברון, נחשבת לאחת שהגיעה לפסגה. ומה עם האחרות? ת' היא חרדית מזרחית, בעלת תואר ראשון ועבודה בתחום התקשורת. היא מכירה היטב את בעיית המחסור ב"רקע הנכון".

"אני לא אשכנזייה וזה פרמטר חשוב ומרכזי בהתקבלות לעבודה", היא אומרת. "למזלי, אני נראית אשכנזייה וגם למדתי בסמינר ליטאי. יש לי חברה שחזרה לשמה האשכנזי שמלפני החתונה ומיד התקבלה לעבודה, אחרי שקיבלה רק דחיות כשהשתמשה בשם נישואיה המזרחי".

על אף הקושי, ת' טוענת שעם הרבה נחישות אפשר להתגבר גם על המכשול הזה. "כיום יש פחות דגש על הרקע של הנשים, כי יש יותר בעלות תואר ראשון", היא אומרת. "ההשכלה עוזרת למוביליות המקצועית. השיקולים חייבים להיות ענייניים מאוד, ולא להסתכם רק ב'היא הכלה של העסקן'".

ת' מסכימה. "כיום כולם נזהרים יותר מחיבור לעסקנות. עם זאת, יש עדיין הרבה נשים שנדחקות, ומי שלא מצליחה לדחוף את עצמה קדימה נשארת מאחור. אישית, אם לא היו לי מספיק מרפקים, לא הייתי מגיעה למקום שבו אני נמצאת כיום. אם את לא רוטוויילר, אם את לא מראה שאסור להתעסק איתך - בקלות יזיזו אותך. תהיי רוטוויילר, ועדיף אחד עם השכלה אקדמית. להיות בוגרת סמינר זה לא מספיק".

חממה ליזמיות חרדיות

במגזר החרדי פועלות לא מעט יזמיות. אם בעבר הן עבדו בעיקר מהבית, בעסקים משפחתיים כמו הכנת פיאות או מכירת מלבושים, הרי שכיום המגוון בהחלט גדול יותר. הדבר שיזמת חרדית זקוקה לו יותר מכל הוא נטוורקינג - מפגשים עם יזמות אחרות, שמאפשרים למידה הדדית, התייעצות וגם שיווק.

ההבנה שליזמיות במגזר חסרות אפשרויות להיפגש זו עם זו הובילה את עמותת תמך, שעוסקת בהשמת חרדיות בשוק העבודה, להקים את האב ירושלים — מתחם עסקי של 400 מ"ר, בקומה התשיעית של מגדל שערי העיר. "ההאב נפתח לפני קצת יותר משנה ונותן מענה ליזמות חרדיות בעלות עסקים ממגוון תחומים", מספרת יעל אלימלך, מנהלת הכשרות ארצית בעמותה. "זהו מקום שבו אפשר לשכור חדרים לעבודה, לקבל ייעוץ, והחשוב ביותר, להיפגש.

"לשמחתנו, המתחם הצעיר כבר שוקק חיים, כי הוא נתן מענה למצוקה אמיתית. לנשים חרדיות לא היה מקום להיות יחד עם נשים כמותן, להתייעץ, להחליף דעות, ללמוד האחת מן השנייה, וכמובן לייצר שיתופי פעולה עסקיים. אנחנו מקווים שזו סנונית ראשונה שתביא אחריה מקומות מפגש נוספים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#