יום האשה

רק 6% מהמנכ"לים ו-3% מהיו"רים בחברות הציבוריות הן נשים

נשים בישראל מרוויחות פחות ■ פערי השכר בענף ההיי־טק גדולים אף מהממוצע בכלל המשק - והבדלי השכר משליכים על הפנסיה ■ ויש מגזר אחד שבו נשים דווקא מרוויחות יותר מהגברים

טלי חרותי-סובר

ישראל היא אחת המדינות עם פערי השכר המגדריים הגבוהים בעולם. מנתוני הלמ"ס עולה כי הפער בהכנסה החודשית הממוצעת ברוטו בכלל האוכלוסייה היה 32%, בעוד שהפער בהכנסה הממוצעת לשעה הוא 15%. בדיקת ההכנסה לשעה מעלה כי נשים ערביות מרוויחות 109% משכרם של הגברים. ניתן להניח שהפער נובע מכך ששיעור האקדמאיות מבין הנשים הערביות גבוה יחסית לגברים הערבים, שרבים מהם עוסקים במקצועות שוחקים ברמת השתכרות נמוכה.

ההכנסה החודשית הממוצעת של שכירה היתה 7,280 שקל ושל שכיר היתה 10,683 שקל, נכון ל–2012. בחישוב ההכנסה החודשית החציונית, הפער "הצטמצם" ל–27%. פער השכר הגדול ביותר הוא בין מועסקים ומועסקות במגזר החרדי (ׁ48%); יהודים לא חרדים (39%), ועולי בריה"מ לשעבר (33%). הפערים הקטנים ביותר, של 24% ו-17%, הם בקרב ערבים ועולים מאתיופיה, בהתאמה.

ההיי־טק פחות שוויוני מהצפוי

תעשיית ההיי־טק, המתגמלת על פי ביצועים ולא על פי שעות, אמורה להיות שוויונית מאוד. אלא שעל פי נתוני הנציבות, מסתבר כי בפועל המצב שונה. בדיקה של שעות העבודה השבועיות של השכירים מעלה שאמנם קיים פער מגדרי בכמות שעות העבודה - גברים עובדים בממוצע 48.2 שעות בשבוע, ונשים 43.5 שעות - ואולם פער זה קטן בהשוואה לפער בכמות השעות השבועית הממוצעת בכל שוק העבודה, 45.5 לעומת 35 שעות בשבוע.

נשים עובדות במרכז שירותצילום: דרור ארצי,ג'יני

לעומת זאת, הפער בהכנסה הממוצעת ברוטו לחודש בהיי־טק הוא 35%. גברים בענף מרוויחים בממוצע 19,670 שקל ברוטו, ונשים - 12,810 
שקל ברוטו. הנתון המעניין הוא השכר לשעה - שם נשים מקבלות בענף 26% פחות מגברים, בעוד בכלל האוכלוסייה מדובר ב–15% בלבד; גבר שעובד בהיי־טק מרוויח 96 שקלים לשעה בממוצע, לעומת 71 שקלים לשעה בלבד אצל נשים.

"הטיעון השגור לפיו נשים מרוויחות שכר נמוך יותר כי הן אינן משקיעות בעבודה כמו הגברים, הופך לפחות רלוונטי במקרה זה", אומרת ציונה קניג יאיר, נציבת שוויון ההזדמנויות בעבודה. "הפער דומה לפער המגדרי הממוצע בשכר במשק. הנתונים מלמדים שהפער אינו נובע בעיקרו מההבדל בכמות שעות העבודה, אלא ככל הנראה נובע מאפליה תעסוקתית בענף. לנתונים יש השפעה על הפרשות הפנסיה. בקרב השכירים והשכירות הנהנים מהפרשה לפנסיה עולה בעיה נוספת, והיא הפער בגובה ההפרשה הממוצעת, שעומד על 34%. פער זה דומה ואף נמוך במעט מהפער המגדרי הממוצע בהפרשות לפנסיה בכל שוק העבודה (37%), אך עדיין גבוה מאוד".

שליש מהעצמאים בישראל - נשים

מספר הנשים המוגדרות כעצמאיות גדל ב-8% ב-2014 לעומת אשתקד. כ–140 אלף נשים מהוות כ-33% מסך העצמאיים בישראל, שמספרם עומד על כ–413 אלף איש. מנתוני הלמ"ס עולה כי ההכנסה החודשית הממוצעת של אשה עצמאית היתה 7,400 שקל (1.7% יותר משל אשה שכירה), ושל גבר עצמאי היא 12,440 שקל (14% יותר משל 
גבר שכיר).

גידול במספר העובדות נרשם בעיקר במקצועות הדורשים השכלה אקדמאית (מרצות, מורות, מהנדסות, רופאות, עו"ד ורו"ח), עלייה של 9%; הנדסאות וטכנאות עלייה של 5%; ומכירות עם עלייה של 1%. מנגד, נרשמה ירידה של 3% בעבודות משרד ופקידות, וירידה של 4% בקרב העובדות המקצועיות בתחומי התעשייה והבינוי. בקרב נשים המועסקות בתפקידי ניהול נרשמה עלייה של 2%, וסך הנשים המועסקות בתפקידי ניהול הסתכם ב–115 אלף מנהלות ב–2014, 7% מסך הנשים המועסקות. למרות עלייה זו, סך הגברים בתפקידי ניהול כפול ועומד על 13% מסך הגברים העובדים.

6% מנכ"ליות 
בחברות ציבוריות

רק 6% מהמנכ"לים בחברות הנסחרות בבורסה בתל אביב הן נשים, כך עולה מנתונים של חברת המידע העסקי BdiCoface. שיעור הנשים המכהנות כיו"ר הוא נמוך עוד יותר, ועומד על 3% לעומת 97% יושבי ראש גברים. הענף שבו קיים שיעור הנשים המנכ"ליות הגבוה ביותר בבורסה בתל אביב הוא הפיננסים והביטוח, שם חמישית מהמנכ"לים הן נשים. מצד שני, בענף הפיננסים והביטוח לא קיימת יו"ר 
אשה אחת.

בקצה השני של הסקאלה ניתן לציין את ענף המלונאות והתיירות, שבחברות בו לא עובדת אפילו מנכ"לית אחת. עם זאת, ענף זה דווקא מוביל בשיעור הנשים העומדות בתפקיד היו"ר - 14%, שיעור חריג יחסית לענפים אחרים בבורסה, שבו שיעור היו"ר שהן נשים נע בין 0 ל–5% בלבד.

רוב נשי בין תלמידי ההשכלה הגבוהה

תוחלת החיים של נשים גבוהה משל גברים והיא 83.9 שנים לעומת 80.3 שנה לגברים. היקף הגירושין בישראל נמצא במגמת עלייה. ב–2012, 13,685 זוגות התגרשו.

קיים רוב נשי בין הלומדים באקדמיה: בתשע"ד (2013/14) למדו 312.5 אלף סטודנטים בישראל, מתוכם 179.2 אלף נשים (57.3%). בשנת תש"ל (1969/70) הנשים היו פחות ממחצית 
הסטודנטים (43.3%).

נשים עושות פחות עבירות תנועה. לכ–1.6 מיליון נשים היו רישיונות נהיגה. חלקן של הנשים מבין כלל המורשים לנהוג עמד על כ–43%. כ–7% מהנהגות הישראליות הורשעו בעבירות נהיגה, לעומת 15% 
מהנהגים הישראלים.

אך נשים מוטרדות יותר. שיעור הנשים שנפגעו מעבירות של הטרדה מינית ושל גניבה היה גבוה מזה של הגברים, ואילו שיעור הנשים שנפגעו מאלימות היה נמוך
 ביחס לגברים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום