ראיון |

לפנים החדשות של ההסתדרות "נמאס שהופכים את הוועדים לשעיר לעזאזל"

שי בירן, מנכ"ל אגף הכלכלה בהסתדרות, הודף את הטענות על כוחם המופרז של ועדים גדולים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

אם שואלים את שי בירן, מנכ"ל אגף הכלכלה של ההסתדרות, מי אחראי ליחסי העבודה הקשים, לשביתות ולהורדות שאלטרים מדי פעם, הוא עונה ללא היסוס: "התנהלותם הכוחנית של הנציבות, והממונה על השכר באוצר".

על אף גילו הצעיר, והעובדה שהוא נחשב לחלק מפניו החדשות של הארגון הוותיק, מי שאחראי על עיצוב הסכמי העבודה כיום מדבר הסתדרותית שוטפת. "אני מאמין בהסתדרות, כי מדובר בארגון עובדים הגמוני, חוצה מגזרים, שיכול להשתמש בידע ובתובנות שיש לו להשפעה על נורמות של יחסי עבודה וזכויות עובדים", הוא אומר.

לדבריו, "ההסתדרות מעודדת עבודה מאורגנת, מרכיב חשוב מאין כמוהו בדמוקרטיה, וכוחה באחדותה ובכמויות".

עם כל הכבוד לחשיבותה היא גם אחראית, בעזרת הוועדים, להתאבנותו של המגזר הציבורי בעזרת ועדים שמתנגדים לפיטורים, ניוד עובדים ותגמול דיפרנציאלי.

"רוב הדברים האלה לא קשורים לא לעבודה מאורגנת ולא לוועדים, שנהפכו שעיר לעזאזל שמאשימים אותו בכל החוליים של המערכת. המערכת הציבורית כיום לא מכשירה מנהלים, לא משמרת אותם ולא מתכננת לטווח ארוך. הבעיה האמיתית היא שחלק גדול מהמגזר הציבורי לא מאופיין בניהול איכותי, אלא ריכוזי מאוד, שנובע מן החשש משחיתות — לכן קשה לנהל אותו.

"מנכ"לים יגידו לא פעם שאין להם חופש פעולה — לא בגלל הוועדים, אלא בגלל הנציבות והממונה על השכר. גם אם הם רוצים, הם לא יכולים להגיע להסכמים עם הוועד, והתוצאה היא היעדר גמישות ניהולית. אבל בכל פעם שמדברים עליה — מאשימים את העבודה המאורגנת. הוועד הוא הבעיה הקטנה. לנציבות ולממונה על השכר יש חלק גדול באי־פתרון סכסוכים, פשוט כי הם רגולטורים ריכוזיים מאוד.

שי בירןצילום: אייל טואג

"באותה מידה, אני לא חושב שכל בעלי הקביעות הם מסמרים בלי ראש. אני בא ממשרד האוצר, ובין עובדי המדינה פגשתי גם אנשים בחוזים אישיים, ללא קביעות, שלא ממש עבדו".

מה לדעתך צריך לעשות מנכ"ל משרד ממשלתי כשמודיעים לו על שביתה כי הוא מבקש שיעבירו כרטיס בשעון הנוכחות, וכדי לא לשבות - מבקשים עוד כסף?

"את מערכת השכר המעוותת של המגזר הציבורי לא ההסתדרות יצרה, אבל כשקורים תהליכים שמשפיעים על העובדים — הוועדים מבקשים שהם ייעשו בהסכמה והידברות".

למה כדי לפתור סכסוך עבודה כל עובד ברשות המסים מקבל 17 אלף שקל מכספי משלמי המסים?

"כי כשהעובדים מושפעים מתהלכים ארגוניים, מתקיים משא ומתן. מכיוון שלא ניתן לקבל העלאת שכר בדרכים אחרות — זאת השיטה".

יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, כבר הודיע שלא ייתן לרפורמה של הנציבות להתקדם אם לא יוותרו על הדרישה להעלאת קביעות משנתיים לחמש שנים. קשה להוציא פה רפורמות לדרך.

"כשמגיעים לרפורמה, הגישה היא להגיע להסכמה, ולא להכתיב. חשוב שהמדינה תראה בהסתדרות שותפה".

אתה אומר שיש שותף, וכולם בוכים על האלימות של ההסתדרות, שרק באחרונה איימה בשביתה כללית.

"זה קורה כי בישראל נעשים לא מעט צעדים חד־צדדיים, שמלווים בהפעלת כוח של רשויות השלטון כלפי העובדים. כשאני רואה את ההתנהלות של הממונה על השכר באוצר, אני רואה בה הרבה כוחנות ומעט חזון. לא נכון להאשים ארגון עובדים בכל החוליים של המערכת, זה פשוט לא הוגן — למערכת הזו יש מנהלים".

אבל הם מחושקים.

"מי שצריך לשנות את המצב הם מקבלי החלטות, לא ההסתדרות".

להסתדרות יש שליטה על הוועדים הגדולים, למשל בכיל?

"להסתדרות יש השפעה ממתנת. העובדה שאנשים מטעם ההסתדרות נמצאים בחדרי המשא ומתן יוצרת התאמת ציפיות. הדיווח התקשורתי הוא על הפיצוצים, אבל מספר הדיונים שמסתיימים בשקט, גדול כמספר הכתבות שלא נכתבו".

אתם מכריזים בימים האחרונים בדרום על שביתות הזדהות פרועות וארוכות.

"שביתות הזדהות היא כלי דמוקרטי וחשוב שמאפשר להביע סולידריות ולהביא לידי ביטוי את הכוח של ארגון עובדים. כשיש להסתדרות מאבק דגל — יש העצמה של הזדהות העובדים".

"ההסתדרות ידעה להתיישר כשצריך"

באחרונה חתמו כמה חברות גדולות, בהן סלקום ומגדל, על הסכמים קיבוציים חדשים. בירן הוא אחד מהאחראיים לתוכן של הסכמים אלה.

במה שונים ההסכמים החדשים מההסכמים הוותיקים?

"בהסכמים החדשים תוספת השכר לא ניתנת באופן אחיד, אלא מגדירים תקציב קידומי שכר באחוזים. בחלקה התוספת היא אחידה, ובחלקה על פי החלטת הנהלה. מדובר בשינוי גדול של תפיסה שמאפשר להנהלה לתגמל את הטובים".

למה התוספת האחידה בכל זאת שם?

"כדי למנוע שחיקת שכר, השאר הוא בונוס של מנהל".

מה עם האפשרות לפטר?

"תלוי בהסכם, אבל כיום, גם בהסכמים הכי נוקשים בחברות פרטיות, נכתב כי במצב של חוסר הסכמה הסוגיה מובאת לבורר, שלא בהכרח פוסק לטובת הוועד. ברוב ההסכמים האחרונים אין אפילו בורר — למנהל יש את היכולת לפטר".

זה לא קיים בהסכמים הישנים. האם תסכימו לשנות גם אותם, במידה שהם נפתחים?

"אם מעסיק רוצה — שיבוא ויגיד. בבנק לאומי, למשל, הקטינו עכשיו את הטייס האוטומטי (תוספת שכר שנתית קבועה לכל העובדים; טח"ס וח"ב)

אחד המאבקים שעוד לא יצאו לפועל הוא הדיון בהסכמי המסגרת לשכר עובדי מדינה, שנדחה מיולי 2014 בשל צוק איתן.

"שום דבר לא יקרה לפני שימונה שוב שר האוצר. אם לא היו בחירות כבר היינו בדיונים".

תבקשו תוספות שכר?

"בוודאי. אי־אפשר להגיד 'תקציב המדינה בבעיה — לכן עובדיה ישלמו את המחיר ולא יקבלו תוספות שכר'"

גם אם יקצצו בתקציב בתחומים כמו בריאות ורווחה תמשיכו להתעקש על עלות השכר?

"לא הוגן לבוא לעובדים בדרישה ולהגיד: 'רק אתם תוותרו'. עם זאת, חשוב להזכיר, כשקשה יש עם מי לדבר. ההסתדרות כבר הוכיחה שהיא יודעת להתחשב, למשל כשאישרה ביולי 2013 דחיית של שנה וחצי תוספת שכר של 1% לכלל עובדי המדינה. מדובר בכסף רב שלא הגיע לכיס העובדים. אין סיבה לוותר על העלאות שכר אם אנחנו לא נמצאים במצב של אין ברירה. המדינה לא בפשיטת רגל".

אז ההסתדרות לא צריכה להתיישר עם תקציב המדינה ולהקל עליו?

"ההסתדרות ידעה להתיישר כשצריך".

מעבר לתוספות שכר, אילו דברים אחרים תבקשו?

"נתעקש על צמצום תופעת עובדי הקבלן על ידי העברת עובדים להעסקה ישירה".

מדובר בתוספת של כמה מאות אלפי עובדים למגזר הציבורי. האיש השמן ימשיך להשמין?

"המגזר הציבורי הוא כבר בגודל הזה. מדובר באנשים שמספקים שירותים ציבוריים בתקצוב ציבורי ולא מקבלים תקנים. המדינה רואה אותם רק מבעד למכרזים".

למה לא להגביר את האכיפה במקום להכניס עוד ועוד אנשים למגזר הציבורי?

"אין כיום תחליף להעסקה ישירה ולהסכם קיבוצי שמאפשר לאכוף הטבות באופן המהיר והפשוט ביותר, במקום ללכת לבית הדין לעבודה".

אבסורד באוצר

בירן הגיע להסתדרות אחרי שלוש שנים וחצי במשרד האוצר, לשם הגיע ב–2009, מיד לאחר סיום לימודיו.

הוא עבד בתחום הפיקוח על הביטוח באוצר, ועסק בדרישות ההון שמציבה המדינה לחברות השונות. "לא הרגשתי חיבור ערכי לעבודה היום־יומית שלי", הוא מספר.

"מוצר רווחי מאוד עבור חברות הביטוח הוא הרבה פעמים מוצר נצלני מצד הצרכן. כך נוצר מצב שכשאתה מתעסק בהון החיובי התיאורטי של החברה, אתה לא רואה את זה שמשלם את הפרמיה. החברה אולי עומדת בדרישות ההון של משרד האוצר — אבל זה עלול לפגוע בקונה".

בירן לא חש בנוח על התפר הזה, ואי־הנוחות גדלה עוד יותר כשפעל למען עובדי הניקיון בבניין האוצר. "למיטב הבנתי גנבו מהם כסף והייתי מתוסכל מהטיפול של הגורמים הרלוונטיים", הוא אומר.

אתה יכול לפרט?

"מכיוון שאני רגיש לזכויות עובדים עוד מימי בנוער העובד והלומד, התחלתי שיחה עם עובדי קבלן וביקשתי שיביאו לי תלושי שכר ותדפיסי פנסיה. גיליתי שלמרות שניכו להם מהשכר, לא הפקידו להם בכלל לפיצויים. העברתי פנייה לחשבות המשרד, וקיבלתי תשובות אבסורדיות.

"בהתחלה אמרו לי שמשרד רואי חשבון חיצוני יבדוק את זה, אבל אחרי שבועיים התברר שהמשרד החיצוני לא עובד יותר עם האוצר, ושצריך להמתין עשרה חודשים עד למכרז למשרד חדש שיבדוק את העניין. אני יודע, כעובדה, שהם לא קיבלו את כל הכסף. תוך כדי התהליך הבנתי שאני מחובר יותר למסע הצלב הזה מאשר לעבודה שלי".

בירן החליט לשנות כיוון. אחת מעובדות ההסתדרות, שעבדה אתו גם באוצר, סיפרה לו על תפקיד שמתפנה באגף הכלכלי של האגף לאיגוד מקצועי, שבראשו עמד ניסנקורן, כיום יו"ר ההסתדרות. הוא הגיש מועמדות, עבר ראיון קבלה אחד, ובמארס 2013 מונה ליועץ כלכלי ליו"ר האגף. לפני ארבעה חודשים קודם ומונה לתפקיד מנכ"ל אגף הכלכלה בהסתדרות.

בירן לא מוטרד משיטת איתור העובדים בהסתדרות, שאינה כוללת פרסום מכרזים או אפילו מודעות דרושים — אלא מסתפקת בשיטת חבר מביא חבר, ופותחת פתח לנפוטיזם ומקורביזם.

"כל זמן שמגיעים אנשים טובים — הכל בסדר", הוא אומר, ומוסיף כי כשהוא מחפש עובד הוא פונה למאגרים באוניברסיטאות, ובכך מרחיב את מעגלי החיפוש.

כאשר הוא נשאל מדוע ההסתדרות — כגוף ציבורי שפונה לכלל עובדי ישראל — לא טורחת לפרסם מכרזים לכלל העובדים, הוא חוזר ומגן על השיטה הקיימת.

"המשפחה חיה את תנועת הנוער העובד"

בירן הוא אחיה של חברת הכנסת מיכל בירן, שדורגה במקום גבוה ברשימת העבודה בכנסת הקודמת, ותהיה שם גם בבאה, בין היתר בזכות תמיכתם המוחלטת של אנשי הנוער העובד והלומד. ההסתדרות מתקצבת את תנועת הנוער — העוסקת בהסכמים קיבוציים, למשל בבורגראנץ', ונלחמת בעמרי פדן ממקדונלד'ס — ב-11 מיליון שקל בשנה.

בירן טוען כי מדובר בסוג של סגירת מעגל טבעית. "אנחנו משפחה שחיה את התנועה", הוא אומר. "אבי היה חבר פעיל בה, אחותי גרה בקומונות עד גיל 26, וגם אני עשיתי שנת שירות והייתי בנח"ל. אין קשר בין העובדה שאני עובד בהסתדרות ואחותי, בשל יכולותיה, נבחרה לכנסת בין היתר בתמיכת הנוער העובד והלומד".

כשבירן נשאל אם לדעתו ההסתדרות, שידועה בהעסקת בני משפחה, בני זוג, וחברים, נפגעת מפרסום הנושא הזה, הוא מעדיף לא לתת תשובה ברורה. כשהוא נשאל אם ההסתדרות שקופה דיה ואם ראוי כי מבקר המדינה יבדוק את התנהלותה, הוא ברור הרבה יותר: "מבקר המדינה לא יכול לבדוק ארגוני עובדים. מה שנדרש הוא פיקוח פנימי הדוק".

מבקר הפנים של ההסתדרות ממונה על ידי היו"ר באופן מעשי, כך שהוא חייב לו, בעיקר כשמדובר במקורב. הביקורת הפנימית שלכם חלשה מאוד.

"זה לא מדויק. יש בהסתדרות מערכת שיפוטית פנימית חזקה שעוצרת לא מעט תופעות קשות. לא הכל מגיע לתקשורת".

יש לך ביקורת כלשהי על פעילות ההסתדרות? יש תחום שאתם לוקים בו כארגון?

"אני חושב שההסתדרות נעה כיום בכיוון הנכון. כעובדה, יש כיום מערך התארגנויות גדול, כולל עשרות ועדי פעולה של בעלי חוזים אישיים שפנו אלינו, כי הם מגלים שהחוזה האישי לא מגן עליהם. עם זאת, אני חושב שבטיפול בפניות פרט, באדם הבודד הזקוק להגנה, יש מקום לשיפור".

איפה תהיה בעוד חמש שנים?

"אני אוהב מאוד את ההסתדרות".

תנהיג אותה פעם?

"אני לא יודע אם יש לי את התכונות המתאימות. אני חש כיום הרבה סיפוק, ואין לי תוכניות אחרות. כך או כך, אני נשאר בסקטור הציבורי".

מן הנציבות וממשרד הממונה על השכר במשרד האוצר לא נמסרה תגובה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker