מצוקת רואי החשבון החדשים: "גם בתנאי ניצול ועם 5,300 שקל בחודש אין לנו עבודה" - קריירה - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מצוקת רואי החשבון החדשים: "גם בתנאי ניצול ועם 5,300 שקל בחודש אין לנו עבודה"

מחסור במקומות לסטאז', שכר התחלתי נמוך וריבוי מוסדות שמלמדים חשבונאות הופכים את מקצוע ראיית החשבון לחלום רחוק עבור רבים - ומתוך 20 אלף בוגרים רק כרבע עובדים במקצוע

153תגובות

לפני שנה וחצי סיימה ניצן צפניה, 27, את לימודיה במכללת ספיר לתואר הראשון בכלכלה וחשבונאות, חוג שאותו בחרה במטרה לעבוד במקצוע ראיית חשבון. מאז היא עובדת כמנהלת כספים בחברה גדולה, אך אינה יכולה לעסוק בראיית חשבון, מכיוון שעוד לא השלימה התמחות.

"סיכמתי עם משרד רואי חשבון במרכז שאתחיל בקרוב לעשות בו את הסטאז', שנמשך שנתיים", היא מספרת, "אבל לא מזמן נפקחו לי לפתע העיניים - הבנתי שהשוק מוצף ברואי חשבון, ושככל שמגמה זו תחריף, כך גם השכר שאקבל יהיה נמוך יותר. זה קרה בענף עריכת הדין, אבל בראיית חשבון מדובר במגמה מובהקת יותר".

כתבות נוספות ב-TheMarker

הנוסחה הסודית של החברה שהרוויחה 1.2 מיליארד דולר

הישראלים שגרפו 134 מיליון דולר ממשלוחי מזון - ביום אחד

אילן אסייג

לכן, אף שכבר עברה את בחינות מועצת רואי החשבון, החליטה על שינוי כיוון. "אני לא מתכוונת לעבוד קשה, לעתים עד שעות הלילה, בעבור שכר מינימום או מעט מעליו, שלפחות בשנים הראשונות יאפשר לי בקושי לגמור את החודש", היא אומרת. במקום זאת, היא החליטה להירשם לקורס מדריכי רכיבה על סוסים, ואולי תמשיך להכשרת מדריכים טיפוליים.

"בעתיד הרחוק יותר אולי אעשה שוב שינוי מקצועי, אבל זה לא יהיה לראיית חשבון, בגלל נושא ההתמחות", אומרת צפניה. "אולי אפנה לניהול כספים או לתפקיד של חשבת בחברה קטנה. השנתיים האלה של הסטאז' לא שוות את המאמץ בעיני. המצב בשוק נעשה רע יותר ויותר - זה פשוט לא משתלם".

בן זוגה של ניצן, דודו מרדכי, 27, למד עמה באותו החוג, אך הוא דווקא החל את הסטאז' במשרד ראיית חשבון. "אחרי חודש הוא התחיל לראות את הדברים כמוני", היא מספרת. "הוא נעשה מתוסכל מהתמורה הנמוכה - שאינה עומדת בשום יחס למאמץ הרב שהשקיע - והפסיק את ההתמחות. כיום הוא עובד כמתכנת, והשכר שלו גבוה בהרבה מזה שהיה צפוי לו בשנים הראשונות בענף ראיית החשבון".

אחותה של ניצן, נועה, 28, למדה חשבונאות ומינהל עסקים במסלול האקדמי של המכללה למינהל, במטרה להשתלב גם כן בשוק ראיית החשבון. ואולם כשהגיע שלב הסטאז', היא ויתרה על הרעיון. "הבנתי שבראיית חשבון לא יהיה לי עתיד, בגלל הקשיים שנערמים לבוגרים בתחילת הדרך, מבחינת השכר ויכולת ההשתלבות - ופניתי למה שנראה לי כשליחות: הוראת מתמטיקה בתיכון. השכר בינוני, אבל יש לי סיפוק עצום", היא אומרת.

ניצן, דודו ונועה ויתרו מרצונם על הסטאז', אך סיפורו של דניאל משקף מצב מטריד יותר בענף. "סיימתי בהצלחה את הלימודים לפני שמונה חודשים, וניסיתי להשתלב במשרד רואי חשבון גדול כסטאז'ר, אף שידעתי שאעבוד בתנאי ניצול. מדובר בשכר של 5,300 שקל, כולל החזר נסיעות ודמי הבראה".

ואולם למרות נכונותו להתפשר על השכר, לטענתו נתקל בחומה בצורה. "אף משרד לא קיבל אותי, ולא בגלל היעדר כישורים מקצועיים, אלא בשל חוסר מקום. לא ממש דחו אותי, אלא אמרו לי 'נסה בעוד כמה חודשים'", הוא מספר.

גם אורי, חברו ללימודים של דניאל, עדיין מנסה להתקבל לאחת הפירמות כסטאז'ר, אך הוא הוא לא אופטימי במיוחד. "עד שאמצא מקום להתמחות, אני עובד במחלקת תביעות של חברת ביטוח, בשכר לא רע. אם אזכה לקידום בחברת הביטוח, אשאר בה ואעזוב הרעיון של ראיית חשבון. יש לי חברים שסיימו שלוש שנות לימוד חשבונאות במכללות, אבל אפילו לא ניגשו לבחינות של מועצת רואי החשבון, בשל הקושי להשתלב בענף או השכר הנמוך למי שכבר התקבל לעבודה כסטאז'ר. אחד מהם פנה לניהול תיקי מניות בבית השקעות, תחום שאינו קשור לראיית חשבון, ואחר מפעיל עגלות בקניונים בארה"ב".

תנאי הקבלה יורדים

לדברי פרופ' יורם עדן, סגן נשיא המסלול האקדמי במכללה למינהל ומרצה לחשבונאות, מתוך 20 אלף איש בישראל המורשים לעסוק בראיית חשבון, רק כ–5,000 עוסקים במקצוע זה, כלומר בביקורת. היתר הם חשבים, מנהלי כספים או פנו למשלחי יד אחרים.

עדן, שהוא גם חבר הוועד הפועל של לשכת רואי החשבון, מודע לכך ששלב הסטאז' בראיית חשבון הוא צוואר בקבוק, הגורם לנטישת הענף על ידי רבים מבוגרי האוניברסיטאות והמכללות. "עד לפני שנתיים־שלוש המשרדים הגדולים לראיית חשבון קלטו בכל שנה מאות סטאז'רים, ובמקביל גם עזבו את המשרדים מסיימי סטאז', כך שהשוק הציע לבוגרי הלימודים מקומות התמחות רבים", הוא אומר. "כיום המצב רע - מספר החברות הנסחרות בבורסה ירד ב–150 בשל רגולציה ומיזוגים, אין צמיחה ואין הנפקה של חברות חדשות, אז עיקר הלחץ מצד מועמדים לסטאז' הוא על משרדי רואי החשבון, והמשרדים יכולים פחות לקדם את מסיימי ההתמחות לעמדות בכירות יותר".

אייל טואג

בעיה נוספת עליה מצביע עדן היא כי לנוכח עודף היצע של כוח אדם, כל משרד רוצה לקלוט את המועמדים הטובים ביותר, ונציגי המשרדים עוסקים באיתור הסטודנטים המצטיינים כבר בשנה א' ללימודים. "כתוצאה מכך, כל משרדי ראיית החשבון סגורים לסטאז'ים עד 2017", הוא אומר. "הם כמעט לא יקלטו עד אז מועמדים חדשים. זה יוצר תחושה לא בריאה, כי אם אתה תלמיד שנה ב' או ג' ואתה מעוניין להתחיל בעבודה כסטאז'ר, סיכוייך להתקבל קלושים". לשם השוואה, בענף עריכת הדין, אסור לגייס סטודנטים להתמחות בשלב כה מוקדם של לימודיהם, אלא רק החל משנת הלימודים השלישית.

סיבה נוספת לקושי במציאת מקומות לסטאז' היא כי על פי התקנות הקיימות בישראל ניתן לעשות סטאז' רק בכמה עשרות חברות במשק, לצד משרדי ראיית החשבון, שאינם רבים. "התקנות שגיבשה מועצת רואי החשבון שבמשרד המשפטים קובעות שארגון עסקי יכול לקלוט סטאז'רים רק אם אלה יעסקו בביקורת ולא בחשבות או בניהול כספים. אם אין סביבת ביקורת, לא ניתן לעשות התמחות, וסביבת הביקורת הטבעית היא רק המשרדים לראיית חשבון. לכן בפועל, הבוגרים אינם יכולים לעשות סטאז' בשורה של ארגונים בענף הפיננסים, כגון בנקים, חברות ביטוח או בתי השקעות", מסביר עדן.

"הלימודים התובעניים, הבחינות הקשות של האוניברסיטאות ושל מועצת רואי החשבון, המחסור במקומות התמחות - שלא כמו בענף עריכת דין, שם ניתן להתמחות כמעט בכל מקום - והשכר ההתחלתי הנמוך, גורמים לכך שפחות ופחות בוגרי חשבונאות פונים לעבודה בראיית חשבון", טוען עדן. הוא מודאג מכך שהירידה בביקוש ללימודי חשבונאות אינה רק כמותית, אלא מתבטאת גם בירידה של איכות המועמדים. "אם ניקח את בחינת הפסיכומטרי כמכשיר ממיין, הרי שעד לפני שנים אחדות היה צריך להשיג 700 נקודות בבחינה כדי להתקבל ללימודי חשבונאות. כיום די ב–600–650 נקודות. תנאי הקבלה יורדים, כי פונים מועמדים פחות טובים".

חסם נוסף שהפירמות הגדולות לא אוהבות להזכיר הוא שלכל אחת מהן יש מכסה של סטודנטים ממוסדות מסוימים, ויש כאלה שפשוט לא נכנסים. המכסה קיימת כדי לייצר גיוון, אך מדובר למעשה בתקרת זכוכית שעוצרת לא מעט סטודנטים ממוסדות שנחשבים חזקים פחות בתחום.

"מספר רואי החשבון הוכפל ב–14 שנה

פרופ' ירון זליכה, לשעבר החשב הכללי במשרד האוצר וכיום דקאן הפקולטה למינהל עסקים בקריה האקדמית אונו, אומר כי מרבית הסטודנטים לראיית חשבון אינם מעוניינים לעסוק במקצוע זה, אלא משתמשים בו ככלי בעל יתרון משמעותי בעבודתם כחשבים או מנהלי כספים בחברות שונות בענפי התעשייה, המסחר והשירותים.

זליכה מאשים את משרדי ראיית החשבון ואת הממשלה בעובדה שניתן לעשות סטאז' רק במשרדי ראיית חשבון, ולא היכן שרוב רואי החשבון מועסקים בפועל - חברות פיננסיות, בנקים וחברות ביטוח. "בארה"ב ובמערב אירופה זה לא כך. במדינות אלה ניתן לעשות סטאז' בארגון שבו אתה מועסק. אצלנו בישראל זה לא קורה. למה? כי יש פה גילדה, בחסות הממשלה, שבמקום לדאוג למקצוע - דואגת למשרדי רואי החשבון".

עופר וקנין

ח"כ מאיר שטרית, בשיתוף עם המסלול האקדמי המכללה למינהל, יזם הצעת חוק לאימוץ המודל המערבי, שבו ניתן יהיה לעשות סטאז' במקומות נוספים פרט למשרדי ראיית חשבון. ואולם הליך הצעת החוק נעצר עקב הבחירות, וההצעה תונח לפתחו של שר המשפטים הבא.

נשיא לשכת רואי החשבון, דודי גולדברג, אינו מסכים עם הטענה שבענף פועלת גילדה המונעת מבוגרי חשבונאות להשתלב בענף כסטאז'רים. "היצע המועמדים גדל והולך, ושיעור העוברים בהצלחה את בחינות ההסמכה שעורכת מועצת רואי החשבון גבוה מבעבר - ולכן כבר אין גילדה", הוא אומר.

גולדברג מסכים שיש מחסור במקומות להתמחות, וגם הוא תולה זאת בכך שעשרות חברות ציבוריות הפסיקו להיסחר והפכו לשלדים בורסאיים. "דווקא במגזר הממשלתי והמוניציפלי הצורך בביקורת עלה בשנה־שנתיים האחרונות, ואני מציע לסטודנטים להתמחות שם", הוא אומר.

גולדברג מצביע על סיבה נוספת לקושי במציאת מקומות להתמחות - ריבוי המוסדות האקדמיים המלמדים חשבונאות. "בשנים האחרונות ניתנו היתרים לכל מכללה ללמד ראיית חשבון. אני מכבד את חופש העיסוק, אבל כיום ברדיוס של 30 ק"מ אפשר למצוא ארבע מכללות שבהן מלמדים ראיית חשבון - זה בלתי נתפש. מספר רואי החשבון הפעילים הוכפל ב–14 השנים האחרונות, אך רבים עזבו את המקצוע, כי קשה להתפרנס ממנו, בגלל התחרות, שהביאה לירידת מחירים. מועצת רואי החשבון ערה לבעיית העודף במכללות והיא מציבה כיום קריטריונים חמורים".

בתגובה לטענות על מחסור במקומות התמחות בראיית חשבון, נמסר מטעם יו"ר מועצת רואי החשבון, אמי פלמור, שהיא גם מנכ"לית משרד המשפטים, כי "בעקבות פניות מגורמים שונים, קיימה המועצה ביוני 2014 דיון בשאלה אם עליה לפעול להגדלת מספר מקומות ההתמחות במשק. המועצה הגיעה למסקנה כי שמירה על רמתו המקצועית של המקצוע מחייבת שההכשרה של המתמחים תהיה בעיקרה בתחום הביקורת, שכן עבודת הביקורת היא הבסיס למקצוע רואה החשבון. לכן אין מקום להרחבת מקומות ההתמחות מעבר למצב הקיים".

מה דעתכם על מצוקת רואי החשבון?


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם