הקרן שמגלגלת 51 מיליון שקל - ולא יודעת למי לתת את הכסף

עוד קרן חצי־סודית של ההסתדרות, שגם בה אין כמעט פעילות מעשית, נחשפת: קרן הרווחה לגמלאי המדינה בפנסיה תקציבית ■ המעטים שמכירים זוכים לנופש מסובסד

טלי חרותי-סובר

מאז 1985 מחזיקה ההסתדרות את קרן תנופה לצמיחה, שבקופתה הצטברו 37 מיליון שקל המיועדים לתמיכה במפעלים קורסים - אך שוכבים בבנק, מועברים למוסדות ההסתדרות או ניתנים לה כדמי ניהול - כפי שנחשף לאחרונה. והנה, עתה נחשפת קרן חצי־סודית נוספת שההסתדרות מנהלת בכספי מדינה, שגם בה אין כמעט פעילות מעשית: קרן הרווחה לגמלאי המדינה בפנסיה תקציבית.

הקרן לגמלאים הוקמה ב–2008 במסגרת הסכמי השכר הקיבוציים של עובדי המדינה. על פי דיווחיה, ב–2013 שכבו בקופתה לא פחות מ–51 מיליון שקל - כספי מסים שהועברו ויועברו לה על ידי משרד האוצר בהתאם להסכמי שכר. ל–TheMarker נודע כי ב–2013 בלבד העביר האוצר לקרן 18.6 מיליון שקל, והיד עוד נטויה.

המדינה מעבירה בכל שנה כ–500 שקל בשנה עבור כל אחד מכ–20 אלף גמלאיה. הכסף ניתן במטרה ברורה: "לטפל ברווחתם של גמלאי המעסיקים המדורגים בדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות, והמבוטחים בפנסיה תקציבית, בין היתר בתחומי התרבות, הבריאות, הנופש והפנאי". המטרה נאה וכסף יש - רק הפעילות צולעת. "עד 2013 לא עשו כלום", אומר גמלאי שירות המדינה. "ב–2014 המשיכו את מה שהיה נהוג במשרדים, והתקיימו כמה נופשונים מסובסדים בהשתתפות כמה מאות גמלאים. זה הכל".

צילום: גיל כהן-מגן

הניסיון להבין מה בדיוק עושה הקרן עם עשרות מיליוני השקלים שבשליטתה חושף מציאות עגומה. אף שההסכם נחתם ב–2008, הכסף התחיל להגיע ממשרד האוצר רק לפני קצת יותר משנתיים, ומאז הוא שוכב בקופה. מנהלי העמותה שהוקמה לניהול הקרן (שאינם מקבלים שכר) טוענים כי לא קיבלו את רשימת גמלאי המדינה, ולכן הם אינם יכולים לפנות אליהם ולהציע להם פעילויות. לטענתם, יש בידיהם רשימה של 4,000 גמלאים בלבד מתוך 20 אלף. כדי לקבל את הרשימה פנו אנשי ההסתדרות לבית הדין לעבודה, ותבעו את המדינה. הצעד המשונה הזה לא עולה בקנה אחד עם העובדה שהגמלאים המדוברים הם גם גמלאי ההסתדרות, כך שגם אם המדינה לא מעבירה את השמות - מדוע אין להסתדרות, שממשיכה לקבל מהם דמי חבר, רשימה משל עצמה?

מעבר לכך, אף שהקרן מחזיקה עשרות מיליוני שקלים, היא לא יצאה בקמפיין שקורא לגמלאי המדינה להירשם לפעילויות - וגם לא איפשרה לגמלאים להירשם בעצמם, למשל דרך אתר אינטרנט.

"אין התייחסות לסיעוד או לבריאות"

בדיקה של פעילות הקרן מעלה תמיהות נוספות. ראשית, הפעילות החלה, על פי דו"ח שהעבירה העמותה המנהלת את הקרן, רק במחצית 2014. ביוני התקיימו שלוש פעילויות - שני ימי כיף באתר המרחצאות נוה מדבר והצגות בבנייני האומה; ביולי התקיים יום כיף אחד בנוה מדבר; ובאוגוסט - נופשון בן חמישה ימים בים המלח. בהמשך 2014 יצאו לדרך עוד נופשונים בים המלח, אילת וטבריה.

הפעילות כרוכה בתשלום מסובסד (כ–500 שקל לנופשון), אף שבקופת הקרן עשרות מיליוני שקלים לא מנוצלים. מלווים נדרשים לשלם תשלום מלא. בקרן סירבו לחשוף מה היתה עלותן של מעט הפעילויות שהצליחה להוציא לפועל במהלך חצי שנה. נמסר כי בפעילויות השתתפו 4,000 איש - אפילו לא 20% מכלל הזכאים.

אנשים שמכירים את הקרן כועסים לא רק על היקף פעילותה, אלא גם על אופי הפעילות: "רווחה על פי ההסתדרות כוללת תמיד בילוי בבתי מלון או הצגות", אומר מקורב. "זה מה שיודעים לעשות שם. אף שמדובר בגמלאים, לעתים מבוגרים מאוד, אין התייחסות לסיעוד, לבריאות או לתחומים אחרים שבאמת מציקים להם. הרי יציאה לנופשונים באילת כוללת תמיד ראש קבוצה או מלווה, שנופש גם הוא, בעוד שארגון פעילות בתחומים אחרים דורש עבודה קשה. כל זמן שהמדינה לא מפקחת על הקרן, ולא מחייבת אותה בפעילות משמעותית - ככה היא תיראה".

"היום מי שרוצה ליהנות מכספי הקרן צריך לצאת לנופשון", מסכים גמלאי אחר. "ומה עם הקשישים החולים או הבלתי־כשירים, שיושבים בבית ולא יכולים או רוצים לצאת לנופשונים? למי אכפת מהם? לאחרונה קיבלנו חוזרים שמזמינים אותנו להשתתף בגמלאיידה באילת, שהפכה לבמה שאליה יגיעו יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, ויו"ר הסתדרות עובדי המדינה, אריאל יעקובי, כדי לברך. זו לא מטרת הקרן. אפשר לדאוג לרווחת כל הגמלאים הזכאים - פשוט צריך להגיע אליהם הביתה, להעניק להם את קצבת הרווחה שמגיעה להם ישירות בתלוש הגמלה או לספק תלושי קנייה. אם זה לא יקרה, עשרות מיליוני שקלים ישמשו למטרות שאינן רווחת הגמלאים שזכאים להם".

בדקנו מה מתכננת הקרן לעשות ב–2015, ואין הפתעות. הפעילות דלה, ומיועדת לאנשים בריאים. בפברואר ייצא נופשון לבית מלון בים המלח, ועד יולי ייצאו עוד נופשונים למלונות שונים בישראל. ביוני־יולי מתוכננים גם טיולים לחו"ל (בתשלום). בתוכניות הקרן שנשלחו ל–TheMarker לא מוקצה כל תקציב לפעילויות אחרות, למשל איתור עוד גמלאים או פעילויות רווחה משמעותיות לאנשים בני 70–80 שאינם מעוניינים בימי כיף.

מן הקרן נמסר: "האוצר הוא האחראי הבלעדי לכך שהעמותה נתקלת בקשיים בכל הנוגע להרחבת פעילותה. מיום הקמתה מסרב האוצר בתירוצים תמוהים להעביר את שמותיהם ופרטיהם של הגמלאים הזכאים לפעילות הרווחה, ולכן יש קושי אמיתי להגיע לזכאים ולהגדיל את מספר המשתתפים. העמותה פנתה לבית הדין בנושא. יצוין כי חרף המכשולים הצליחה העמותה להגיע בעצמה לכ–4,000 גמלאים ב–2014, שנהנו מפעילותה. הכספים שהועברו ויועברו לעמותה לא ירדו לטמיון, וישמשו לטובת הגמלאים גם בשנים הבאות. מטרת העמותה היא להרחיב ב–2015 את מספר המשתתפים גם על ידי איתור הגמלאים באמצעות הקמת אתר אינטרנט ייעודי - כך שהגמלאים יוכלו להירשם לפעילות באינטרנט".

ממשרד האוצר נמסר: "המדינה לא מעבירה את רשימת הגמלאים לקרן מאחר שמדובר בהפרת הוראות חוק הגנת הפרטיות. בנוסף, המדינה פועלת בימים אלה להוציא הנחיה לקרנות הנהנות מתקציבי המדינה להתאים את פעילותן לעקרונות הבאים: ביצוע הפרדה חשבונאית בין ההוצאות מכספי המדינה להוצאות אחרות; העברת דו"ח הוצאות מכספי המדינה חתום על ידי רואה חשבון, שיועבר לקראת תום כל שנת כספים לחשכ"ל; שימוש והתנהלות בכספי המדינה ברוח חוק חובת המכרזים".

60 מיליון שקל בשנה עבור "השתלמויות" במלונות חמישה כוכבים

קרן גמלאי המדינה אינה הקרן היחידה שכספי האוצר זורמים אליה עבור מטרות רווחה בגין הסכמי שכר. כפי שנחשף לאחרונה ב–TheMarker, ב–2013 הועברו כ–60 מיליון שקלים מכספי המסים לאגודות מקצועיות שונות, כולן שייכות להסתדרות, שבמסווה של השתלמויות והעשרה מנצלות את הכספים לימי כיף וטיולים זולים מאוד בחו"ל על חשבון המדינה.

כך קיבלה "העמותה לקידום מודעות חברתית ולהעשרת הידע של עובדי המדינה" לא פחות מ–5.1 מיליון שקל לשנה עבור סמינרים שונים בתנאי לוקסוס בישראל ובחו"ל; האגודה לקידום מקצועי חברתי קיבלה 6.6 מיליון שקל; והאגודה לקידום מקצועי חברתי של האחים והאחיות - 3.3 מיליון שקל בשנה. הסכום האחרון לא כולל את עמותת אחיות ואחים חדר ניתוח בישראל (80.8 אלף שקל), ארגון הרוקחים (30 אלףשקל), ארגון המיילדים בישראל (55 אלףשקל), עמותת אחים בנפרולוגיה (43.5 אלףשקל), עמותת סיעוד פסיכיאטרי (379.6 אלףשקל) ועוד רשימה ארוכה של עמותות, שאיש לא בודק מה הן באמת עושות עם הכסף הציבורי שמגיע אליהן. קיימת גם עמותה לקידום מקצועי לעובדים בשירות הציבורי ברוח דת ומסורת ישראל, אגב, שזכתה בכ–46 אלף שקל בלבד בשנה.

בנוסף לסכומים אלה, שמצטברים לכ–18 מיליון שקל בשנה, יש להוסיף את קרנות הידע של האקדמאים, מהנדסים והנדסאים, שזכו באופן עצמאי ב–4.3 מיליון שקל למטרות "הרחבת אופקים". מעבר לכך, המדינה גם מעבירה כל שנה 16–18 מיליון שקל לקרן הרווחה למורים, וזאת מתוקף הסכמים מ–2001. עבור הגמלאים המדינה מעבירה עוד 18 מיליון שקלים, שכיום ברור כי הם בלתי־מנוצלים, וממשיכים לשכב בקרן במקום להגיע לאלה שזקוקים להם.

"לאורך השנים, הסכומים מצטברים למאות מיליוני שקלים שנמצאים מתחת לרדאר, ומנוצלים בדרכים לא הולמות", אומר מקור מקורב לאוצר. "לו היה פיקוח הגיוני — זה לא היה קורה".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker