הזדקנתם? שווה לכם לעבור לקיבוץ

נגישות גבוהה לרופא, השתתפות פעילה יותר בארגון קהילתיים ולימודי העשרה ותחושת ביטחון גבוהה ■ רוצים עוד? גם מצבם הכלכלי של אזרחים ותיקים בקיבוצים הוא טוב יותר בהשוואה לקשישים בערים

חיים ביאור

41.5% מתושבי הערים בני 65 ומעלה אינם מסוגלים להרשות לעצמם הוצאה פתאומית של 2,500 שקל בלי לקחת הלוואה. כך עולה ממחקר שנעשה על ידי מרכז הידע לחקר הזדקנות האוכלוסייה שבאוניברסיטה העברית, על פי הזמנת המשרד לאזרחים ותיקים.
מבין המבוגרים החיים בקיבוצים, 18.8% אינם מסוגלים להוציא הוצאה בלתי צפויה של 2,500 שקל ובקרב שאר הישובים הקטנים השיעור הוא 26.1%.
מהמחקר אותו ערכו דנה דהן ואלה שוורץ אשר התבסס על מדגם של 500 נשים וגברים בני 65 ומעלה מהמגזר היהודי, עולה כי אלה מביניהם המתגוררים בקיבוצים חיים טוב יותר, על פי כל קנה מידה, לעומת אזרחים מבוגרים החיים בישובים קטנים אחרים או בערים.



אזרחים ותיקים המתגוררים בישובים קטנים מציגים תמונה טובה יותר בהרבה של מצבם האישי לעומת מקביליהם המתגוררים בערים, מבחינה כלכלית, בריאותית וחברתית. ואולם בתוך שני סוגי השובים הקטנים (פחות מ-2,000 תושבים), נמצאו הבדלים. רוב היתרונות רלוונטיים בעיקר לוותיקי הקיבוצים.



פנסיונרים בבריטניה
זקני הקיבוץ וזקני העיר: לקשישים בקיבוץ יש תנאי מחיה טובים יותרצילום: בלומברג

ההבדל העיקרי בין האזרחים הוותיקים תושבי הקיבוץ לבין אלה המתגוררים ביישובים האחרים הוא במצב הכלכלי: רק 7.9% מהמבוגרים בקיבוצים מגדירים את עצמם כשייכים למצב כלכלי נמוך, לעומת 20% מתושבי הישובים האחרים.



אזרחים ותיקים המתגוררים בקיבוץ פעילים יותר מאזרחים ותיקים ביישובים האחרים בכל סוגי הפעילות כמעט: השתתפות בקורס, הליכה למועדון ספורט או מועדון חברתי, השתתפות פעילה בארגון קהילתי או פוליטי, קריאת ספרים, כתבי עת ועיתונים, פתרון תשבצים או סודוקו ומשחק בקלפים או בשחמט. התחום היחידי שבו עוסקים ותיקי היישובים האחרים בתדירות רבה יותר מאשר מקביליהם בקיבוץ הוא פעילות התנדבותית.



רובו העצום של האזרחים הוותיקים הגרים בקיבוץ (98.4%), מצהירים על תחושת שייכות לאיזור שבו הם גרים, בעוד ששיעור האזרחים הוותיקים בישובים קטנים אחרים המרגישים שייכות, גבוה פחות: 91.6%.



גלעד סממה מנכ"ל המשרד לאזרחים ותיקיםצילום: יד הפקות

30% מהאוכלוסיה המבוגרת ביישובים הקטנים אומרים שוונדליזם או פשיעה מהווים בעיה גדולה במקום מגוריהם. שיעור זה נמוך בקיבוץ בהשוואה לשאר הישובים: 25.5%, לעומת 34.5% בהתאמה.



שיעור האזרחים הוותיקים המתגוררים בקיבוץ המעידים על רמת נגישות טובה מאוד למרפאה או לרופא המשפחה מגיע ל-96.7%, לעומת 85% בישובים האחרים. כ-80% מהתושבים הוותיקים בקיבוץ סבורים שאמצעי התחבורה ליציאה מהקיבוץ נגישים בצורה טובה, בהשוואה ל-63.6% משכניהם בישובים האחרים.



רק 2.9% מהאזרחים הוותיקים בקיבוץ נמנעו בשנה האחרונה מביקור אצל הרופא, לעומת 6.9% אצל התושבים האחרים – שיעור גבוה פי 2.4 בהשוואה לקיבוץ.



בנוגע למצב הכלכלי, שיעור האזרחים המעידים על קושי להסתדר כלכלית, גבוה באופן מובהק בקרב תושבי הישובים הלא – קיבוציים, בהשוואה לתושבי הקיבוצים: 44.4%, לעומת 27.2%, בהתאמה. בקרב האזרחים הוותיקים תושבי הערים, שיעורם של אלה המתקשים להסתדר כלכלית אף גבוה יותר: 48.3%.



כאשר נשאלו המרואיינים האם הם יכולים להוציא באופן בלתי צפוי 2,500 שקל בלי לקחת הלוואה, נמצא ש-18.8% ממבוגרי הקיבוץ אינם יכולים לעמוד בהוצאה כספית בלתי צפויה, לעומת שיעור גבוה יותר, של 26.1% ממבוגרים שאר הישובים. שיעור מבוגרי העיר שאינם יכולים לעמוד בהוצאה בלתי צפויה גבוה מכולם: 41.5%, פי 2.2 בהשוואה לקיבוצים ופי 1.8 בהשוואה לכלל הישובים.



מנכ"ל המשרד לאזרחים ותיקים, גלעד סממה, אמר בתגובה כי "השר אורי אורבך יזם את המחקר כדי לבדוק את ההבדלים במגוון רחב של מאפיינים, בין דפוסי החיים של אזרחים ותיקים בערים גדולות לבין הדפוסים ישובים קטנים. זאת, כדי לבחון כיצד ניתן לייעל את השירותים עבור ציבור זה. "המשרד פועל על כל משאביו לקידום איכות חייהם של האזרחים הוותיקים בכל התחומים מבריאות ורווחה ועד תרבות ופנאי. מחקר זה מסייע לנו להמשיך לשרת את האוכלוסייה הבוגרת במסירות ובמקצועיות".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker