למה נשים לומדות מקצועות גבריים, אך גברים אינם לומדים מקצועות נשיים?

מחקר מקיף שערך בטכניון ובאוניברסיטת תל אביב מגלה כי למרות צמצום הפערים בין המינים במגוון תחומים, כוחה של המסורתיוּת עדיין גדול: מרבית הנשים אינן פונות לחוגי לימוד אקדמיים הנחשבים גבריים - ומעטים הגברים שיעדיפו ללמוד מקצועות נשיים

חיים ביאור
חיים ביאור

חברת אינטל העולמית מציעה משרות לנשים מהנדסות בשכר גבוה ובתנאים טובים - רק שהנשים האלה יבואו. הבעיה היא שבמציאות שבה רק 18% מבעלי התארים הראשונים בהנדסה בארה"ב הם נשים, אתגר גיוס הנשים על ידי אינטל לא הולך להיות פשוט.

מחקר בן עשר שנים שהשלימה בימים אלה פרופ' סיגל אלון מאוניברסיטת תל אביב בקרב מועמדים ללימודים בטכניון ובאוניברסיטת תל אביב, מגלה כי גם כיום, חרף רוחות השוויוניות, גברים מעדיפים לפנות לחוגים הנחשבים מלכתחילה ל"גבריים" כמו הנדסת חשמל, הנדסת מכונות ומדעי המחשב, ואילו נשים מבקשות להתקבל לחוגים שמלכתחילה יש בהם יותר סטודנטיות: הנדסת תעשייה וניהול, ביוטכנולוגיה והנדסת מזון.

"יש שתי מגמות סותרות בכל הקשור להשתלבותן של נשים באקדמיה", אומרת אלון, שהמחקר שלה נערך בשיתוף עם פרופ' תומס דיפריט מאוניברסיטת קולומביה בארה"ב. "מצד אחד, הפער בין גברים לנשים מבחינת מספר הסטודנטים נסגר בעשור האחרון עם יתרון לנשים: 52% ממסיימי התואר הראשון בישראל, ובמערב בכלל, הן נשים. התהליך הזה מושפע מנורמות שוויוניות שהשתרשו גם בקרב קהילות שמרניות כמו נשים ערביות וחרדיות. מצד שני, איננו רואים שום שינוי כמעט בחלוקה בין המינים בכל הנוגע לבחירת מקצוע הלימוד, כפי שעולה מבדיקה של לא פחות מ-121 אלף מועמדים לחוגים באוניברסיטת תל אביב ו-52 אלף מועמדים לחוגים בטכניון".

לדבריה, בשנות ה-60 של המאה הקודמת דווקא בארה"ב ובמערב, וכך גם בישראל, החלה מגמה של סגירת הסגרגציה המגדרית בתחומי הלימוד ונשים רבות יותר פנו ללמוד מקצועות שנחשבו ל"גבריים" ולהיפך, אלא שמגמה זו נעצרה בשנות ה-80, וכוחות מסורתיים גברו על מגמות השוויוניות, כך שנשים "חזרו לתלם".

הפקולטה לרפואה בטכניון בחיפהצילום: via Bloomberg

אלון מאמצת את ההסבר של חוקרים אמריקאים הטוענים כי אין מה לעשות, זהו חלק אורגני מהכלכלה, ולכוחות השוויוניים אין השפעה על הסגרגציה הזאת. "מצד אחד יש כוחות תרבותיים הדוחפים את הנשים לבחור ללמוד גם בחוגים שנחשבים גבריים, אבל כנגדם יש כוחות מסורתיים, המונעים זאת", היא אומרת.

"המודל של תהליך קבלת החלטות רציונלי אומר שאנשים בוחרים אופציה לפעולה הממקסמת את התועלת שיפיקו. כשהם מחליטים לפנות לחוג לימוד אקדמי, הם משקללים את יתרונותיו, כגון השכר שהם יקבלו, מידת ההגשמה העצמית, הסיפוק או הסיכון שהם נוטלים על עצמם במקצוע שבו יעבדו בתום לימודיהם", אומרת אלון.

בעדיפות השנייה הפערים מצטמצמים

במחקר שערכה אלון, המועמדים לחוגי הלימוד השונים התבקשו לדרג את המקצוע שהם רוצים ללמוד בו בעדיפות ראשונה ושנייה. מהמחקר עולה כי מרבית הגברים ציינו כי בעדיפות ראשונה הם רוצים ללמוד הנדסת חשמל, מדעי המחשב או הנדסת מכונות. מרבית הנשים בחרו בעדיפות ראשונה בהנדסת תעשייה וניהול (תחום המחייב בין השאר יחסי אנוש טובים), הנדסת ביוטכנולוגיה ומזון והנדסת כימיה, לפי סדר זה.

ואולם כשמודדים את החלוקה המגדרית בכל הנוגע לבחירת חוגי לימוד בעדיפות השנייה, הפער מצטמצם משמעותית, ויותר נשים מוכנות ללמוד בחוג הנחשב "גברי", כגון הנדסת חשמל, ויותר גברים נוטים ללמוד בחוג "נשי" יחסית, כמו הנדסת תעשייה וניהול. "רמת הבידול המגדרי בעדיפות ראשונה היא 43%, כלומר זה שיעור המועמדים שצריכים לשנות את בחירת חוג הלימוד כדי שנשיג שוויון בין המינים בבחירת חוגי הלימוד, בעוד שבמקרה של עדיפות שנייה השיעור הוא 37% בלבד", אומרת אלון.

לדבריה, הסיבה להבדל היא שיקולים שונים שיש למועמדים בעדיפות ראשונה בבחירת החוג לעומת שיקוליהם במקרה של עדיפות שנייה. "אצל גברים יש שני שיקולים בעת בחירת חוג הלימוד בעדיפות ראשונה", אומרת אלון, "גובה השכר במקצוע הנלמד ולקיחת סיכון, שמוביל לבחירת מקצוע תחרותי. ואילו נשים בעדיפותן הראשונה נוטות להצטרף לחוג שיש בו יותר נשים.

סיגל אלוןצילום: עמרי אלון

"ואולם בעדיפות השנייה הגברים כבר אינם נצמדים בקנאות לכללים שקבעו והם יפנו לחוג שאליו הם פשוט יכולים להתקבל - גם אם החוג אינו תחרותי דיו ולבוגריו לא מובטח שכר גבוה. גם נשים, כאשר הן מגיעות לשלב העדיפות השנייה, כבר אינן מתעקשות על חוג שיש בו 'אקלים מגדרי'".

המסקנה של המחקר היא כי יש השפעה של כוחות שוויוניים בבחירת חוגי לימוד, אך הגורם המסורתי, המבדל, עודו חזק בשלב העדיפות הראשונה בבחירת מסלול הלימודים. "אולי יש תהליך של שינוי חברתי ושל התחזקות ההשפעה של רעיונות השוויון", אומרת אלון, "אך הם אטיים מאוד. אולי בעתיד לימודי הנדסת חשמל או מחשבים, ואולי אף הנדסת בניין, ייכנסו לשלב העדיפות הראשונה אצל נשים, אבל זה ייקח זמן".

מדוע לא בדקתם במסגרת המחקר עיסוקים נוספים שהם נשיים במובהק, כמו עבודה סוציאלית, אחיות בבתי חולים, דיאטניות או מרפאות בעיסוק?

"בכוונה בדקנו חוגים שבהם לומדים אנשים עם יכולות אקדמיות גבוהות, מכיוון ששינוי חברתי מתרחש תמיד קודם באמצעות האליטות. מצד אחד ממצאי המחקר מדכאים, כי אפילו בקרב קבוצה אליטיסטית זו קיים פער מגדרי גדול, אבל יש תקווה, מכיוון שבטווח הרחב של ההעדפות ובחירת חוגי הלימוד, יש גם העדפה מחוגים ומקצועות של המין השני".

שכר ושעות עבודה מפרידים בין המינים

פרופ' ליאת קוליק, מרצה וחוקרת בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר־אילן, אומרת שההפרדה בין מקצועות "גבריים" למקצועות "נשיים", שהיתה מובהקת עד לפני 40 שנה, הולכת ומיטשטשת, אך היא חד־צדדית: יותר נשים נכנסות לתחומי עיסוק הנחשבים לגבריים, בעוד שגברים אינם נכנסים באותה מידה למקצועות הנשיים.

"בשנים האחרונות המדינה מנסה למשוך גברים למקצוע ההוראה, שלפני עשרות שנים היה גברי ונהפך לתחום נשי מובהק - וזה לא הולך. היה ניסיון לפתות גברים שעבדו בחברות היי־טק לעבור להוראה. רק מעטים מהם נשארו במערכת החינוך, והיא נותרה טריטוריה נשית", אומרת קוליק.

לדבריה, הבידול המקצועי בין המינים הצטמצם מעט עם השנים, והדבר מתבטא בכך שנשים הנכנסות לתחום המקצועות "הגבריים", למשל הנדסה, תופסות בהם נישות ספציפיות, כגון ארכיטקטורה. הן גם נכנסות לתחומים "רכים" ברפואה, שהעבודה בהם אמנם אינה מבטיחה תגמול כספי גבוה, אך מאפשרת שילוב סביר עם חיי המשפחה, שיקול שהוא חשוב אצל נשים.

"למשל, תחום האורתופדיה תפוס כמעט כולו על ידי גברים, אבל רפואת הילדים נשלטת על ידי נשים. גם במקצוע המשפטים מועסקות נשים רבות, אך בצורה נישתית: הן פונות לעבודה בפרקליטות המדינה, כי שם, כעובדות משרד המשפטים, הן יכולות לצאת מהמשרד ולנסוע הביתה בשעה מוקדמת יחסית לשעות העבודה הארוכות המאפיינות משרדי עריכת דין פרטיים.

"נשים עוסקות ברוקחות אבל מעטות מהן, ממש מעטות, מנהלות בית מרקחת. ברפואה פלסטית - מקצוע עדין שיש בו היבט אסתטי, ומתבקש שיהיו בו יותר נשים - דווקא הגברים הם הרוב. למה? כי זה מקצוע שמבטיח הכנסה גבוהה במיוחד והתחרות בו גבוהה, וכשזה מגיע לשיקולים האלה, לגברים יש יתרון. העבודה הסוציאלית נהפכה למקצוע נשי, בעיקר בגלל השכר שנשחק. מעט הגברים שהם עובדים סוציאליים מועסקים כמנהלי מחלקות הרווחה ברשויות המקומיות, תפקיד שמבטיח שכר גבוה יותר".

"צריך לבטל את האפליה המתקנת"

צילום: דרור ארצי - ג'יני

מדוע נשים עוברות למקצועות "גבריים" במידה רבה יותר מאשר גברים שעוברים למקצועות "נשיים"?

קוליק: "גברים אינם עוברים למקצועות נשיים כי השכר בהם נמוך וגם בגלל הדימוי הנשי שלהם. אז נכון שבבית חולים בילינסון יש מיילד, ואני מכירה גן הילדים שבו עובד גנן־גבר, שאגב, עושה עבודה נהדרת עם הילדים. אבל אלה אנשים יוצאי דופן שגיבשו את האוריינטציה המקצועית שלהם עוד בצעירותם.

"ככלל יש תהליך ממוקד של חברות (סוציאליזציה) שמנתב אותנו לבחור מסלולי לימוד ומקצועות שמתאימים לזהותנו המינית, וזה נכון בעיקר לגבי נשים. עוד בהיותן נערות מנתבים אותן למקצועות נשיים כגון אחות או מורה וגם לתחומים שכרוכים בניהול אנשים והקשבה לצורכיהם. נשים גם בוחרות בתחומי עיסוק פחות תובעניים ותחרותיים. הן לא פונות לעבודה בתחום המחקר ופיתוח בהיי־טק, כי הוא דורש הקרבה ואינו מאפשר שילוב בין עבודה לבית. זאת ועוד: אין מספיק מודלים של נשים מצליחות בתחום ההנדסה. כדי שהן ייכנסו למקצוע הזה, הן רוצות לראות נשים אחרות שנכנסו למקצוע והצליחו בו. זה מעגל שאינו נפרץ".

קוליק טוענת כי צמצום הסגרגציה בין המינים בעולם התעסוקה עובר דווקא דרך ביטול האפליה המתקנת הקיימת במקומות העבודה ביחס לנשים. "אפליה מתקנת פירושה שמוותרים לעובדות והן יכולות, למשל, ללכת הביתה מוקדם יותר. ואז הן חשות חריגות. יש לתת להן הזדמנויות שוות ולהעסיק אותן בלי הנחות, אחרת המעסיקים ימשיכו להעדיף העסקה של גברים, שמוכנים להישאר בעבודה עד 20:00–21:00.

"אבל השינוי הזה חייב להתחיל ברמת המיקרו - מהבית, שזה אומר חלוקה שוויונית בין הגבר לאשה בכל הנוגע למטלות של הבית - וגם בחופשת הלידה. בתחום זה התחיל שינוי, בינתיים קטן, שאת תוצאותיו החיוביות נראה עוד זמן. כנראה הרבה זמן".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ