הדרמה באמת הגיעה לסיומה?

ימים יגידו אם העלאת שכר המינימום תחזיק מעמד יותר מהקודמת

טלי חרותי-סובר

המאבק על שכר המינימום שהתלקח בחודשים האחרונים היה רווי כיפופי ידיים, מלחמות אגו, פיצוצי ישיבות, האשמות מכוערות - ויועץ משפטי וגם שר אחד שהלכו הביתה באמצע. אתמול הגיע המאבק לקצו, כשהממשלה החליטה להעביר את חוק שכר המינימום - כדי שב–1 באפריל יקבלו כל מרוויחי שכר המינימום תוספת של 350 שקל בחודש לשכרם (פעימה ראשונה מתוך שלוש). אבל בישראל כמו בישראל — קל זה לא היה.

היוזמה להעלאת שכר המינימום החלה לפני כשנה, כאשר ח"כ דב חנין (חד"ש) פתח בקמפיין בפייסבוק, שקרא להעלות את שכר המינימום לסכום העגול והקליט של 30 שקל בשעה. הקמפיין לא ממש תפס תאוצה ציבורית, אף ש–64 ח"כים הצטרפו לחנין.

אבי ניסנקורן, יו"ר ההסתדרות שנכנס לתפקידו במאי, הצטרף ליוזמה ופנה לשר האוצר דאז, יאיר לפיד, כמה פעמים בעניין. לפיד לא נשאר מאחור - הוא הצהיר בראיון כי שכר המינימום צריך לעלות ב–200 שקל בחודש. ניסנקורן בתגובה העלה את הרף - ודרש העלאה של 1,000 שקל בחודש ומיד.

האוצר עשה את הפרצופים הנדרשים, וטען שאין בקופה בציבורית המרוקנת מהיכן לגייס 5 מיליארד שקל כדי למלא את התביעה של ניסנקורן, וכי נדרשת חשיבה אחרת.

כך החל משא ומתן ארוך. האוצר ניסה להעלות לשולחן הדיונים דרישות שונות לרפורמת עומק, כמו למשל, הענקת כלים ניהוליים משמעותיים למנהל בשירות המדינה או גמישות ניהולית. בהסתדרות לא הבינו למה צריך לערב שמחה בשמחה, ורצו עוד לשכר המינימום. בכל פעם שהאוצר ביקש לדבר על משהו אחר - הכל התפוצץ.

צילום: אייל טואג

כשאיומי השביתה הכללית החלו להיזרק באוויר, באוצר הבינו שלא יקבלו יותר מדי החליטו על שני "שוברי עסקה": הראשון היה שהאוצר לא ייתן את ידו להמשך העיוות שקובע כי 30% מעובדי המדינה שמרוויחים הרבה מעבר לשכר מינימום מקבלים השלמה לשכר מינימום; השני היה שאיש לא ייגע במנגנון האוטומטי הקובע כי שכר המינימום מהווה 47.5% מהשכר הממוצע באפריל בכל שנה, שאז הוא מתעדכן. ניסקורן באותו שלב לא הסכים להחריג ולו עובד אחד - וגם רצה לשנות את המנגנון.

תוך כדי תהליך וימים בודדים לפני הורדת השלטר על המשק, פוטר שר האוצר לפיד. האוצר בלית ברירה נסוג מהמשא ומתן, והשאיר את הזירה למעסיקים ולהסתדרות. עובדי המגזר הציבורי היו בשלב הזה בחוץ.

לניסנקורן לא היה קשה מאוד עם המעסיקים. אמיר חייק, מנכ"ל התאחדות התעשיינים, הוא חבר של ניסנקורן עוד מימי בית הספר. לתעשיינים היה חשוב גם לגזור קופון חברתי, וגם לא להבטיח הבטחות על גב העסקים הקטנים והבינוניים - שהם אלה שמעסיקים את עיקר עובדי שכר המינימום. כך, ישבו התעשיינים ואנשי ההסתדרות אל השולחן והגיעו להסכמה - תוספת של 700 שקל בחודש בשלוש פעימות, תוך שינוי המנגנון האוטומטי ל–52% מהשכר הממוצע ב–2018.

וינשטיין פסק 
לטובת האוצר

כדי שההסכם ייכנס לתוקף, נדרש צו הרחבה או חוק. האוצר עמד על הרגליים האחוריות - ודרש חקיקה, ואילו ההסתדרות ביקשה ממשרד הכלכלה צו הרחבה. בינתיים, הממשלה נהפכה לממשלת מעבר והכנסת התפזרה. הכדור עבר לידי היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, שהקשיב לאנשי משרד הכלכלה ולאוצר - פסק לטובת האוצר וקבע כי בימים כאלה לא יהיה צו הרחבה, כדי ששר זה או אחר לא ישתמשו בו לצורך תעמולת בחירות.

מכאן, הדרך לחקיקה כבר היתה קלה - אבל האוצר היה צריך להסכים לעקרונות החוק החדש. ניסנקורן נסוג מנושא המנגנון והסכים להחרגת העובדים שלא מגיעה להם "השלמה" נוספת. ההסתדרות קיבלה את הסכום ואת שלוש הפעימות. ועדת ההסכמות של הכנסת אישרה הרצה של חוק חדש, שאיש לא יתנגד לו בימים קשים אלה, ושר הכלכלה, נפתלי בנט, קיבל עוד הזדמנות לקחת קרדיט על החוק - כאילו היה שלו בלבד.

המשמעות של החוק החדש פשוטה: קופת האוצר תספוג בהדרגה הוצאה של 1.2 מיליארד שקל נוספים בכל שנה עבור העובדים שמרוויחים כיום 4,300 שקל בחודש, ולכן ראויים להעלאה. במגזר הפרטי, בעיקר עסקים קטנים ובינוניים, יתחילו לשלם החל מאפריל עוד כסף לעובדיהם. מכיוון שמדובר בעלייה הדרגתית עד 2017, ניתן לקוות כי היא תפגע רק במעט ברוב העסקים - ומי שייפגע עד כדי סגירה יהיו רק אלה שעומדים ממילא על קצה ההיתכנות הכלכלית.

אבל העלאת שכר המינימום תשפיע על כל המשק - ותיצור באופן טבעי עלייה הדרגתית של כל רמות השכר במגזר הפרטי והציבורי. במגזר הציבורי ייפתחו בקרוב הסכמי השכר מול המדינה (שנידחו מיולי 2014), וצפוי קרב אימתני על רמת התוספת הכללית, בנוסף לשכר המינימום שעלה. גם במגזר הפרטי צופים מעסיקים עליות בשכר, שהרי מי שמרוויח כיום 4,600 שקל בחודש יבקש העלאה, מכיוון ששכרו ייהפך לשכר מינימום.

העלייה הזו היא מחד בשורה טובה, מכיוון שהגדלת ההכנסה הפנויה תתרום להגדלת הצריכה הפרטית ותשמן את גלגלי המשק. אך מאידך היא גם תכביד על הוצאות העסקים, ותגולגל באופן טבעי ללקוח דרך העלאת מחירי המוצרים - כך שעלולה להיווצר גם עלייה ביוקר המחיה.

התוספת הקודמת לשכר המינימום לרמתו הנוכחית - 4,300 שקל בחודש - שנכנסה לתוקף באוקטובר 2012, נשחקה במהירות, וב–2014 כבר נדרשה העלאה חדשה. ימים יגידו אם העלאת שכר המינימום הזאת תחזיק מעמד מעט יותר זמן, או שבתוך שנתיים - ואולי פחות - יישמעו שוב קולות שיטענו ש–5,000 שקל בחודש אינם מאפשרים פרנסה בכבוד.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום