שערוריית השכר במגזר השלישי: בכירים מרוויחים מיליוני שקלים בשנה

ניהול של קרנות פילנתרופיות, של מוסדות בריאות וחינוך הוא מקצוע משתלם מאוד, לפי טבלת שיאני השכר במגזר השלישי של האתר גיידסטאר ■ בצמרת הטבלה: מנכ"ל שערי צדק, מנהל המרכז האקדמי פרס ונשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה

טלי חרותי-סובר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

המושג "המגזר השלישי" מבלבל. על פי חוק, נחשבת כל חברה לתועלת הציבור כחלק מן המגזר השלישי, אלא שאין דין עמותה המטפלת בחוליות החלשות של החברה (ועושה את מה שהממשלה אמורה לעשות) כדין בית חולים, רשת חינוך הממומנת בעיקר על ידי המדינה, אוניברסיטה או מכללה פרטית.

יתרה מכך, גם קבוצת כדורגל היא חברה לתועלת הציבור ולכן בעלי התפקידים עשויים להופיע ברשימת מקבלי השכר הגבוה של המגזר השלישי, אף שמדובר בגוף מסחרי לחלוטין. לא לחינם לא מופיעים מנהלי עמותות "אמיתיות" כדוגמת עלם, אקים, אלוט או האגודה למלחמה בסרטן ברשימה הזאת.

קרן אבי חי הוקמה ב-1984 במטרה "לטפח את הזיקה למסורת בקרב כל חלקי העם". מהר מאוד נהפכה הקרן, הפועלת כעמותה ללא כוונת רווח, לאחת הכתובות החשובות לארגונים המבקשים מימון, בעיקר בתחום החינוך וההשכלה הטכנולוגיים. מבט קצר אל הרשימה של 90 שיאני השכר במגזר השלישי - ארגונים ללא כוונת רווח - מגלה כי בכירי הקרן משתכרים כמו במגזר העסקי, ואף יותר.

מנכ"לית עמל, רוית דוםצילום: גיל אליהו

על פי דו"חותיה של הקרן, כפי שהם מופיעים באתר גיידסטאר, השכר ברוטו של מנכ"ל קרן אבי חי הסתכם ב-2013 בלא פחות מ-1.16 מיליון שקל בשנה. יתרה מכך, שכרו של המנכ"ל עולה בכל שנה; ב-2010 הוא הסתכם ב-100 אלף שקל פחות.

לא רק המנכ"ל נהנה משכר כה גבוה ומעלייה שנתית בו. גם מי שמוגדר כ"מנהל אחר" (הדו"ח מציג את המשתכרים, אך אינו כולל שמות, ולעתים גם לא תפקידים ברורים, רק את חמשת מקבלי השכר הגבוה) הרוויח 1.16 מיליון שקל ברוטו ב–2013. בארבע השנים האחרונות עלתה משכורתו בכ–130 אלף שקל בשנה.

בנוסף, קרן אבי חי הצליחה להכניס לטבלת שיאני השכר עוד שני נושאי משרה. מנהל נוסף הרוויח 858 אלף שקל ב–2013, והרביעי קיבל 780 אלף שקל.

על אף המשכורות הנאות שמחלקת קרן אבי חי, היא לא מתחרה במשכורות הנדיבות שנותנת קרן יד הנדיב - עוד קרן פילנתרופית חשובה. מנכ"ל הקרן, אריאל וייס, מרוויח 1.37 מיליון שקל ב–2013, והוא שיאן השכר בקרב הקרנות. שכרו אמנם עלה ב-40 אלף שקל יחסית ל–2012, אך צנח יחסית לשכר שניתן למנכ"ל ב-2010, אז הוא הסתכם ב–1.8 מיליון שקל.

מנכ"ל אורט ישראל, צבי פלגצילום: נמרוד גליקמן

יד הנדיב, שממומנת כולה על ידי משפחת רוטשילד, השחילה לטבלה עוד כמה שיאנים - סמנכ"ל תוכן בארגון השתכר כ–890 אלף שקל ב–2013 וסמנכ"ל התפעול - 602 אלף שקל באותה שנה.

מיד הנדיב נמסר: "אנו קרן משפחתית פרטית שממשיכה את תרומתה של משפחת רוטשילד בישראל מזה כ–130 שנה. הקרן מממנת את התרומות ועלויות התפעול שלה אך ורק ממקורות פרטיים של משפחת רוטשילד. היא אינה מגייסת תרומות ולא נתמכת מכספי ציבור או מקבלת כל תמיכה ממשלתית. הקרן אינה תובעת ואינה מקבלת הטבות מס על התרומות והמענקים שהיא מחלקת".

גם ארגון הג'וינט יודע לתגמל יפה את בכיריו. הארגון החשוב הזה, האוסף תרומות בחו"ל ומקבל לא מעט תקציבים ממדינת ישראל לטיפול בתחומי חינוך ורווחה, שילם למנכ"לו, ארנון מנטבר, כ–1.1 מיליון שקל ב-2013 - ירידה יחסית ל–2012, אז קיבל המנכ"ל 1.2 מיליון שקל. מנהל אחר בג'וינט, כפי שמפורט בגיידסטאר, קיבל כמיליון שקל ברוטו בשנה זו.

בקרן רש"י, אף היא אחת החשובות בישראל ופועלת לקידום אוכלוסיות מוחלשות בישראל, מעט יותר צנועים. מנכ"ל הקרן, איציק תורג'מן, הרוויח 730 אלף שקל ב–2013 - ירידה יחסית לשנים קודמות. מנהל אחר בקרן זו הרוויח 770 אלף שקל ב–2013.

מנכ"ל שערי צדק - 
2.3 מיליון שקל בשנה

בראש טבלת שיאני השכר של הארגונים שלא הוקמו בכוונת רווח, עומדים גורמי רפואה, בדרך כלל רופאים. שיאן השכר הוא מנכ"ל שערי צדק, יונתן הלוי, שהרוויח 2.28 מיליון שקל ב-2013 - קפיצה חדה של כ–300 אלף שקל לעומת 2012. כל חמשת מקבלי השכר הגבוה בשערי צדק נכנסו למקומות גבוהים בטבלה. מנהל אחר בשערי צדק הרוויח 2.23 מיליון שקל ב–2013, ושלושה אחרים השתכרו 1.7, 1.6, ו–1.4 מיליון שקל ב–2013.

לבתי חולים צמודות קרנות שירותי בריאות המוגדרות כארגונים ללא כוונת רווח, אך חלק מפעילותם עסקית לכל דבר. על פי אתר גיידסטאר, כל אחד משני העובדים (כך הם מוגדרים, לא מנהלים) בקרן לשירותי בריאות של אסף הרופא, הרוויחו 1.4 מיליון שקל ב–2013, ועם משכורת שנתית זו הם התברגו לטבלת שיאני שכר העובדים בקרנות אלה. עובד שלישי שהצליח להתברג לטבלה הרוויח 1.06 מיליון שקל באותה שנה, ועם שניים נוספים שהצליחו להיכנס לטבלה הפכו את הקרן הזאת למתגמלת במיוחד.

בקרן שליד בית החולים שיבא, ששלושה מעובדיה נכנסו לטבלת השיאנים, הרוויח עובד 1.19 מיליון שקל ב–2013 ואחר - 1.08 מיליון שקל. קרן מחקרים רפואיים ליד המרכז הרפואי תל אביב (איכילוב) השחילה לטבלה גם היא ארבעה שיאנים, שהבכיר שבהם קיבל 1.12 מיליון שקל ב–2013. עובד בקרן שליד בית החולים וולפסון הוא שיאן צנוע יותר - 745 אלף שקל ב–2013 בלבד.

שכר של כמיליון שקל בעמותת רעות

ניתן היה לצפות כי ארגוני רווחה, שטוענים לא פעם כי הם לפני קריסה, דווקא לא יהיו ברשימת שיאני השכר, אבל עמותת רעוּת, המציגה עצמה כארגון גג רב־תחומי, המספק מגוון רחב של שירותים לאוכלוסייה המבוגרת, לנזקקים ולחולים במחלות ממושכות, העניקה למנהל אחר (שאינו מנכ"ל) 971 אלף שקל ב–2013 - זאת, לאחרי שהשתכר 1.2 מיליון שקל ב–2012. בעמותת בבית - שירותי עזרה לקשיש בביתו, שנכנסה גם היא לרשימה, הרוויח המנכ"ל רק 340 אלף שקל ב–2013, אך שנתיים קודם לכן הוא קיבל באותו תפקיד 850 אלף שקל. מנהל ארגון נפש בנפש, העוסק בעידוד עלייה לישראל, הרוויח ב–2013 כ–600 אלף שקל - ירידה חדה בשכר לעומת יותר מ–900 אלף שקל ברוטו, אותם קיבל ב–2010.

מנכ"ל שערי צדק, יונתן הלוי. 2.28 מיליון שקלצילום: מוטי מילרוד

המרכז האקדמי פרס - 1.8 מיליון שקל ב2013

המוסדות האקדמיים, כולם בתי ספר פרטיים וגורמים עסקיים לחלוטין, שרק בשל עיוות מתמשך רשומים כמוסדות השייכים למגזר השלישי, מככבים בטבלת שיאני השכר. את המקום הראשון תופס כמו בכל שנה המרכז האקדמי פרס, מרכז קטן שאינו מתבלט במיוחדבין המכללות בישראל, אך נתן לשני מנהליו יותר מ–1.8 מיליון שקל ב–2013.

מכללת אונו אף היא נדיבה: מנכ"ל המכללה השתכר 1.5 מיליון שקל ב–2013, מנהל אחר בה השתכר יותר מ–1.6 מיליון שקל, ולעובד שלישי ורביעי ניתנו 1.1 מיליון שקל. המרכז הבינתחומי בהרצליה נתן לבכיר ביותר בו, נשיא המכללה פרופ' אוריאל רייכמן, 1.1 מיליון שקל ב–2013, ושלושה עובדים נוספים, כולם מרצים ותיקים, התשכרו באותה שנה יותר מ–800 אלף שקל.

בטבלת השיאנים מופיעות עוד מכללות המפנקות את עובדיהן הבכירים, כמו מכללת רמת גן, מכללת נתניה, המרכז האקדמי רופין והמרכז למשפטים ועסקים, שאחד מבכיריו השתכר כמיליון שקל ב–2013. מי שבולטת במיוחד בטבלה היא המכללה האקדמית לחינוך אורות ישראל, שב–2013 העניקה למנכ"לה 731 אלף שקל. סגן הנשיא של המרכז האקדמי שלם הקטן הרוויח 795 אלף שקל ברוטו ב–2013.

השיאן - אריק כרמון, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה

כדאי לנהל מכון מחקר בישראל, גם אם הוא נסמך לחלוטין על תרומות. ב–2013 השתכר נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, שבינתיים עזב את תפקידו, פרופ' אריק כרמון, 1.44 מיליון שקל ברוטו. סגנו, פרופ' מרדכי קרמניצר, קיבל 988 אלף מיליון שקל וסגן אחר, ידידיה שטרן, הרוויח 602 אלף שקל ברוטו.

רביעית מבין מקבלי השכר הגבוה במכון היא עמיתת המחקר תהילה אלטשולר, שהרוויחה 374 אלף שקל ברוטו באותה שנה. החמישי הוא חנוך מרמרי, עורך העין השביעית, אתר הביקורת של העיתונות הישראלית, שקיבל עבור עבודתו שכר שנתי ברוטו של 366 אלף שקל.

באחרונה עלה המכון לכותרות כשהודיע כי ייאלץ לקצץ בתקציבו של אתר העין השביעית. הסיבה: קיצוצי תקציב כלליים הדורשים קיצוץ של 5 מיליון שקל - כ–15% מתקציב המכון. ייתכן שהמכון לא היה מגיע למקום הזה לולא היה מחזיק במשך שנים בתואר מפוקפק למדי: שיאן השכר במגזר השלישי. דו"חות 2012 של המכון לא היו שונים באופן מהותי מאלה של 2013: אז כרמון הרוויח 1.36 מיליון שקל, סגן נשיא (אין בדו"ח הזה שמות) 942 אלף שקל, וסגן נשיא נוסף - 693 אלף שקל. המשכורת הרביעית היא זו של המנכ"ל, שהרוויח 517 אלף שקל וסגן נשיא נוסף הרוויח 428 אלף שקל.

נשיא המכון לדמוקרטיה, אריק כרמון. 1.44 מיליון שקלצילום: תומר אפלבאום

מהמכון נמסר: "המכון עבר באחרונה הליך מיקוד שבמסגרתו קוצצו תקציבי מחקר אחדים, ובמקומות אחרים הורחבו וחוזקו. כמו כן, קוצצו משכורות ותקני כוח אדם".

מנהל אורט - יותר ממיליון שקל, מנהל תיכון בחדרה - 588 אלף שקל

באופן לא טריוויאלי מככבים בטבלת השיאנים מנהלי רשתות חינוך, וגם בית ספר אחד. מנכ"ל אורט, צבי פלג, הרוויח 1.05 מיליון שקל ב–2013, ורשת עמל, ש-90% מתקציבה מגיע ממשרדי החינוך והכלכלה ורשויות מקומיות, הכניסה לטבלה את כל חמשת מקבלי השכר הגבוה שלה, כאשר הראשונה שבהם היא המנכ"לית, רוית דום, שהרוויחה כ–800 אלף שקל ב–2013. ארבעת האחרים השתכרו קרוב לחצי מיליון שקל כל אחד.

ברשימה בולט שם נוסף - בית הספר התיכון חדרה. מנכ"ל בית הספר הרוויח 588 אלף שקל ב–2013, לעומת 461 אלף שקל ב–2012. ב–2012 הסתכמו התמיכות הממשלתיות בבית ספר זה ב–22 מיליון שקל.

גם מנהל אתר תיירות, מנכ"ל אכסניות נוער וכדורגלן ברשימה

מנכ"ל ארגון ג'וינט, ארנון מנטבר. 1.1 מיליון שקלצילום: אמיל סלמן

לא מעט שמות של ארגונים שנמצאים ברשימת שיאני השכר במגזר השלישי הפתיעו אותנו. כך, למשל, ברשימה התברגה אגודת אכסניות הנוער, שמנכ"לה הרוויח 713 אלף שקל ב-2013, ומנהל אחר באגודה השתכר באותה שנה 600 אלף שקל. רק שנתיים לפני כן היה שכרו של המנכ"ל לא פחות ממיליון שקל.

עמותת על התפר הוקמה, כך בדו"חותיה, במטרה "להפעיל ולנהל מוזיאון פרטי ומרכז מבקרים במקום הידוע כעמדת בית תורג'מן ולקדם סובלנות והבנה בין אוכלוסיות שונות מבחינה אתנית, דתית ופוליטית; לשם השגת המטרות תפעל העמותה להשגת אמצעים כספיים מגורמים ציבוריים ופרטיים". בשם מטרות אלה מעניקה העמותה למנהל התפעול שלה 773 אלף שקל בשנה. מאז 2010 סכום זה נשאר כמעט קבוע. כמו כן, בתיאטרון בית ליסין מרוויחים קצת פחות: מי שמוגדר שם כעובד הרוויח 667 אלף שקל, שכר שנמצא במגמת ירידה.

אם אתם רוצים באמת להרוויח כסף מחברה ללא כוונת רווח, לכו על א.א. החברה לקידום הספורט באר שבע בע"מ. ארבעה מקבלי שכר בחברה נכנסו לטבלה: הראשון הוא עובד, שזכה ב–1.19 מיליון שקל ב–2013, שני עובדים נוספים הרוויחו יותר ממיליון שקל ועובד רביעי - 880 אלף שקל. בדיקה קצת יותר מדוקדקת מגלה שמדובר בקבוצת הכדורגל הפועל באר שבע של אלונה ברקת. ארבעה מתוך חמשת מקבלי השכר הגבוה הם כדורגלנים, והמאמן, אלישע לוי, שלישי בין החמישה, קיבל 1.08 מיליון שקל ב–2013.

כשמשפחת רוטשילד קובעת את הכללים

את רשימת שיאני השכר מוביל הנשיא לשעבר של מכון מחקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה - המתוקצב בעיקר על ידי תורם אחד - ד"ר אריק כרמון, עם 1.4 מיליון שקל שכר ב–2013, וגם הצוות הבכיר של בית החולים שערי צדק, בית חולים פרטי הנתמך על ידי המדינה.

השיאנים המפתיעים הם מנהלי הקרנות הפילנתרופיות, אלה שהפכו לגורמים העיקריים המממנים את פעילותן של עמותות קטנות אחרות. דווקא כאן ניתן היה לצפות לקצת צניעות בכסף שאמור היה להגיע למי שאכן מטפל בחלשי החברה, אלא שהקרנות האלה ממומנות לרוב על ידי משפחה אחת, וכשמשפחת רוטשילד מחליטה שזה מה שהיא רוצה לתת למנהל הקרן - זה מה שהוא יקבל.

כשמשפחת רוטשילד קובעת את הכללים/ פרשנות

המושג "המגזר השלישי" הוא מבלבל. על פי חוק, נחשבת כל חברה לתועלת הציבור כחלק מן המגזר השלישי, אלא שאין דין עמותה המטפלת בחוליות החלשות של החברה (ועושה את מה שהממשלה אמורה לעשות) כדין בית חולים, רשת חינוך הממומנת בעיקר על ידי המדינה, אוניברסיטה או מכללה פרטית.

יתרה מכך, גם קבוצת כדורגל היא חברה לתועלת הציבור ולכן בעלי התפקידים עשויים להופיע ברשימת מקבלי השכר הגבוה של המגזר השלישי, אף שמדובר בגוף מסחרי לחלוטין. לא לחינם לא מופיעים מנהלי עמותות "אמיתיות" כדוגמת עלם, אקים, אלוט או האגודה למלחמה בסרטן ברשימה הזאת.

ואכן, את הרשימה מוביל הנשיא לשעבר של מכון מחקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה - המתוקצב בעיקר על ידי תורם אחד - ד"ר אריק כרמון, עם 1.4 מיליון שקל שכר ב–2013, וגם הצוות הבכיר של בית החולים שערי צדק, בית חולים פרטי הנתמך על ידי המדינה.

השיאנים המפתיעים הם מנהלי הקרנות הפילנתרופיות, אלה שהפכו לגורמים העיקריים המממנים את פעילותן של עמותות קטנות אחרות. דווקא כאן ניתן היה לצפות לקצת צניעות בכסף שאמור היה להגיע למי שאכן מטפל בחלשי החברה, אלא שהקרנות האלה ממומנות לרוב על ידי משפחה אחת, וכשמשפחת רוטשילד מחליטה שזה מה שהיא רוצה לתת למנהל הקרן - זה מה שהוא יקבל.

מקבלי שכר במגזר השלישי - מהגבוה לנמוך

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker