הדימוי האמביוולנטי של הייעוץ הארגוני

הדימוי הדו־משמעי מייחס ליועצים כוח והשפעה, אך גם מעלה ספקות לגבי הידע והמומחיות שלהם

שני קונה

בעודכם קוראים שורות אלה, סביר להניח שמקום עבודתכם סובל מבעיה כלשהי, שאולי תדרבן פנייה ליועצים ארגוניים. בישראל, בדומה למערב, המפגש עם יועצים ארגוניים במקום העבודה הוא שכיח.

רבים מושפעים מהשלכותיהן של פעולות ייעוץ ארגוני - מאבחון ועד התערבות זו או אחרת. בישראל נהנה תחום הייעוץ הארגוני מפריחה בקרב צעירים המחפשים מקצוע ומבוגרים בשלבי הסבת קריירה, ובשנים האחרונות מסתמן ביקוש רב לתוכניות לימודים חדשות לייעוץ ארגוני.

תופעה מסקרנת היא הדימוי הדו־משמעי שיצא בעולם העבודה המערבי לעבודתם ולהשפעתם של יועצים ארגוניים - דימוי שדווקא אינו פוגע בביקוש של ארגונים לייעוץ ארגוני. הדימוי הדו־משמעי מייחס ליועצים כוח והשפעה, אך גם מעלה ספקות לגבי הידע והמומחיות שלהם. מצד אחד, מזה יותר מעשור עלה משמעותית בארה"ב ובאירופה הביקוש לייעוץ ארגוני. מצד שני, במקביל לצמיחת הייעוץ הארגוני במערב, הופיעה בתקשורת ההמונים ובאקדמיה ביקורת כלפי התחום. כתבי עת עסקיים שטחו את תלונותיהם של לקוחות על בעייתיות בפרקטיקות הייעוץ הארגוני: נטען כי אף שיועצים נקראים לארגונים עבור ידע, בפועל הם אינם מספקים אותו.

בספרי עיון פופולריים כונו יועצים "גורואים" ו"מכשפים", וחברות הייעוץ אפופות המסתורין תוארו כמוקדי עוצמה שאינה בהכרח מיטיבה. בביקורת הציבורית ניכרות תחושות של איום מפני המעמד שרכשו יועצים בעולם העבודה: הם נתפשים כשחקן דומיננטי בזירה הארגונית, ומיוחסת להם עוצמה מפליגה להשפיע על תהליכי עבודה ומהלכים עסקיים. זאת ועוד, הביקורת מצביעה על היעדרו של חוט שדרה מקצועי בשדה הייעוץ הארגוני, ייחוס שמעצים את החשש שקיים סביב היועצים.

שני קונה

באופן מפתיע, נראה כי הדימוי הדו־משמעי שיצא לייעוץ ארגוני דווקא מסייע לו לשמר את הכוח שלו בעיני לקוחותיו. למרות הספקות הנשמעים אודות המומחיות של יועצים, הביקוש לתחום עודנו איתן. כיצד נוצרה עמדה כזו בעולם עבודה קפיטליסטי, יעיל ומעשי, המאופיין בחתירה בלתי־נלאית לשורה תחתונה של תפוקות ורווחים?

בד בבד עם צמיחתה של הפרקטיקה הייעוצית, היא הלכה והתפרשה לכיוונים רבים כמענה לביקוש הרב מצד ארגונים. שדה הייעוץ הארגוני נעשה כה מגוון, עד שארגונים יכולים בקלות לראות בו כתובת לבעיות מבעיות שונות. לכן, אף אם טכניקת ייעוץ מסוימת נתפשת כמאכזבת, תחום הייעוץ כשלעצמו עדיין זוכה לביקוש יציב ומצטייר כבן בריתם של מנהלים המתמודדים עם מצוקות ארגוניות מורכבות.

זאת ועוד, ארגונים המחפשים סיוע נוטים לא פעם להשליך על יועצים הארגוניים את כמיהתם להצלת הארגון, ללא תלות במידת המקצועיות של היועצים. לכן, נוצרה בארגונים נטייה להעריך יועצים על בסיס החוויה הרגשית של בעלי התפקידים שנעזרו בהם. דווקא הספקנות בנוגע לקיומו של ידע מומחה בבסיס הייעוץ סיפקה כר פורה לפריחתו של היועץ הארגוני החיצוני, שאינו פועל בהכרח על בסיס מקצועיותו.

במחקר שערכתי בישראל עלה, שיועצים ארגוניים מצטיירים בעיני המנהלים הנועצים בהם ככתובת חשובה ולעתים אף בלעדית לקושי הרגשי בתפקידם ("היועץ שלי הוא אי של שפיות", היתה אמירה שכיחה), אף שהם פנו לקבלת ייעוץ כדי לרכוש ידע ומיומנויות ניהוליים. כך, לעתים ארגונים בוחרים יועצים לא בהכרח על בסיס מדדים מקצועיים מקובלים, כגון השכלה והכשרה רלוונטיות, אלא על בסיס התחושות שהם מעוררים. הדפוסים שתוארו משמרים את הדימוי הדו־משמעי ביחס לייעוץ ארגוני, ואולי אף מעצימים אותו.

הכותבת היא מרצה במחלקה לניהול המשאב האנושי במכללה האקדמית ספיר ומחברת הספר "מקצועיות נזילה: ייעוץ ארגוני במבט ביקורתי"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker