סקר המכון לדמוקרטיה

19.4% מהציבור חשים עניים; 65% רוצים מחאה חברתית

41% מהנשאלים היהודים בסקר המכון לדמוקרטיה, שנערך לפני צוק איתן, אמרו שהיעד הכלכלי־חברתי הוא החשוב ביותר של הממשלה

מוטי בסוק

19.4% מכלל המשיבים לסקר הכלכלי־חברתי שנערך על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה מרגישים שהם עניים. מצב זה נפוץ יותר בקרב ערבים, יהודים שמוצאם ממדינות באסיה ובאפריקה ובקרב מי שרואים עצמם ימניים מבחינה מדינית־ביטחונית.

בהתאם לתוצאות הסקר, שפורסמו אתמול, כשני שלישים מהמשיבים (65%) סבורים כי המצב הכלכלי הנוכחי מצדיק יציאה למחאה כלכלית נוספת. רובם סבורים כי למחאות כאלה השפעה ניכרת על מדיניות הממשלה. הנטייה השכיחה היא להטיל על הממשלה את האחריות לרמת החיים של האזרחים. יש התנגדות עזה לעמדה שהעניים אחראיים למצבם הירוד.

המכון הישראלי לדמוקרטיה הקדיש את הפרסום השנתי שלו,לתוצאות הסקר, לניתוח עמדות הציבור ביחס להיבטים שונים של המצב הכלכלי־חברתי והשפעתו על מצב הדמוקרטיה הישראלית. את הסקר ערך מכון המחקר של חברת דיאלוג. הנתונים נאספו באפריל־מאי 2014. את ניתוח הסקר עשו תמר הרמן, אלה הלר, חנן כהן, גלעד בארי ויובל לבל.

אשה מחפשת בפח אשפה בשוק הכרמל בתל אביבצילום: אלון רון

יותר משליש מהמרואיינים במדגם (37.5%) דיווחו על הכנסה מתחת לממוצע, וכמחצית (46.4%) אמרו כי הכנסתם ממוצעת או מעליה. בציבור הערבי הרוב דיווחו על הכנסה מתחת לממוצע. בקרב היהודים התשובה השכיחה (20.5%) היתה "מעט מעל לממוצע", אך השיעור המצרפי של מי שהכנסתם היתה מתחת לממוצע (34.8%) עלה על השיעור המצרפי של מי שהכנסתם היתה מעל הממוצע (29.5%).

התפישה העצמית כעני נמצאה כמשתנה הקשור בדפוסים מובחנים של עמדות. מי שרואה עצמו עני הוא בממוצע גם בעל ידע כלכלי נמוך יותר, רואה בממשלה את האחראית להבטחת הרווחה הכלכלית ותומך יותר במשטר שבו הממשלה מתערבת יותר בכלכלה. המשיבים ייחסו לפערים הכלכליים חשיבות חברתית גדולה. המתח בין עשירים לעניים מזוהה על ידי רוב המשיבים היהודים כ"חזק", והוא שני רק למתח בין יהודים וערבים.

רוב הנשאלים הביעו עמדות ביקורתיות כלפי שחקנים מרכזיים בכלכלה הישראלית, בהם משרד האוצר, הבנקים וועדי העובדים הגדולים. בקרב הציבור הערבי תחושת המתח וחוסר האמון במוסדות הכלכליים מאוזנת יותר. 79% חושבים שלוועדי העובדים הגדולים (חברת החשמל, רכבת ישראל, נמלים ובנקים) יש יותר מדי כוח. כ–60% מביעים חוסר אמון או מעט מאוד אמון בבנקים ובמשרד האוצר.

הקשר בין מצב כלכלי לדמוקרטיה מורכב. הציבור חצוי כמעט שווה בשווה בשאלה אם יש בקיומם של פערים כלכליים משום פגיעה בדמוקרטיה. רובו רואה בהשפעת בעלי הון על קבלת ההחלטות השלטוניות פגיעה בדמוקרטיה.

רוב המשיבים אינם מוכנים לשלם יותר מסים כדי לצמצם פערים. מעטים תומכים בשיטה כלכלית קפטליסטית, שבה הממשלה מתערבת בשוק החופשי במידה מועטה. רוב הציבור מתחלק באופן שווה בין תמיכה בהתערבות רבה לתמיכה בשיטה מעורבת.

רמה נמוכה של אמון במוסדות המדינה

41% מהנשאלים היהודים אמרו כי היעד הכלכלי־חברתי הוא היעד החשוב ביותר של הממשלה. 29% ציינו את היעד המדיני־ביטחוני כחשוב ביותר. בין הערבים 39% חשבו כי שני היעדים חשובים באותה מידה.

הציבור הישראלי רוחש רמה נמוכה של אמון למוסדות המדינה. ניכרת ירידה באמון בכל המוסדות בהשוואה לסקר הקודם שנעשה ב–2013. שלושת המוסדות היחידים שנהנים מאמונו של רוב הציבור הם צה"ל, בית המשפט העליון ונשיא המדינה. סולם האמון של המרואיינים הערבים שונה משל היהודים. בראש המוסדות הנהנים מאמון בקרב ציבור זה ניצב בית המשפט העליון ואחריו בסדר יורד, המשטרה, נשיא המדינה וצה"ל.

ככלל, הציבור לא מעריך את הלכידות החברתית בישראל כגבוהה. התחושות השליליות יותר התקבלו ממי שמרגישים מחוץ לזרם המרכזי בחברה, ערבים, מי שמשייכים עצמם לשמאל המדיני־ביטחוני ומי שמרגישים עניים. המתח היהודי־ערבי עדיין נתפש כשסע החזק ביותר במדינה, בעיקר בקרב הציבור היהודי.

63% מהיהודים סבורים כי ליהודים לא מגיעות יותר זכויות מלערבים. עם זאת 74% מהיהודים מאמינים שהחלטות גורליות בנושאי שלום וביטחון ובנושאי שיטת הממשל ומבנה הכלכלה והחברה צריכות להתקבל ברוב יהודי.

46% מהנשאלים, סבורים כי יש לאסור על נואם לבטא בפומבי ביקורת חריפה נגד המדינה.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker