87 מ-100 שיאני השכר במגזר הציבורי - רופאים; השיאן עם 124 אלף שקל בחודש - קריירה - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

87 מ-100 שיאני השכר במגזר הציבורי - רופאים; השיאן עם 124 אלף שקל בחודש

ההוצאה על שכרם של כלל הרופאים בישראל הסתכמה בשנה שעברה ב-1.8 מיליארד שקל ■ שיאן השכר במגזר הציבורי - מנהל מרפאה של קופת חולים כללית בדרום

39תגובות

לרשימה המלאה

הרופאים הם המגזר בעל השכר הגבוה ביותר במגזר הציבורי בישראל, עם שכר ממוצע של 30,052 שקל בחודש - כך עולה מדו"ח הממונה על השכר ל-2013. שכר זה כולל תשלום עבור תורנויות, כוננויות וניתוחים בשעות אחר הצהריים בבתי החולים של הכללית. ההוצאה השנתית על שכרם של כלל הרופאים בישראל, כולל עלויות מעסיק, הסתכמה בשנה שעברה ב-1.845 מיליארד שקל.

בהתאם לכך, רופאים כובשים כבכל שנה את רשימת שיאני השכר בישראל, כאשר תשעה מבין עשרת מקבלי השכר הגבוה במגזר הציבורי הם רופאים, וכך גם 87 מבין 100 שיאני השכר. לראשונה, לבקשת שדולת הנשים בישראל, מפרסם משרד האוצר לצד כל אחד משיאני השכר גם את מינו. מהפירוט עולה כי לנשים העובדות יש עוד דרך ארוכה לעבור עד למצב של שוויון בשכר, במיוחד בדרגים הגבוהים: מבין 100 שיאני השכר, רק 12 הן נשים; ומכלל הרופאים בעלי השכר הגבוה, רק 38% הן נשים.

קצת פרופורציה: דו"ח ועדת העוני המלא

הרופא שנמצא במקום הראשון ברשימת שיאני השכר במגזר הציבורי הוא מנהל מרפאה קהילתית של שירותי בריאות כללית באחת הערים בדרום. שכרו החודשי הממוצע ב-2013 היה 124 אלף שקל - תוצאה של מענק מיוחד שקיבל בגין המעבר שלו מאזור המרכז לפריפריה. במקום השני, רופא עיניים ששכרו החודשי הגיע ל-116 אלף שקל; ואחריו, מנהל יחידת כירורגיית כלי דם, ששכרו היה 113 אלף שקל בחודש.

במקום הרביעי מדורג מנהל מרפאה נוסף, גם הוא מהפריפריה, ששכרו היה 111 אלף שקל ברוטו בחודש; מומחה ברפואת נשים, עם שכר של 110 אלף שקל בחודש; מנהל יחידה באחד מבתי החולים של הכללית, ששכרו הגיע ל-109 אלף שקל בחודש; אחריו ברשימה, מנהל יחידה לטיפול נמרץ כללי באחד מבתי החולים הממשלתיים, ששכרו היה 106 אלף שקל בחודש; ואת העשירייה הראשונה של הרופאים סוגרת מתמחה ברפואה דחופה, ששכרה החודשי הממוצע ב-2013 היה 105 אלף שקל.

ממה מורכב שכרם הגבוה של הרופאים

השנה הוסיפו בדו"ח עמודה מיוחדת לרופאים שמאפשרת לראות איזה חלק משכרם הוא שכר קבוע ואיזה מקורו בביצוע פעולות רפואיות בשעות אחר הצהריים בבית החולים (קיצור תורים). חלוקה זו מאפשרת להבחין בגיוון בשיטות התשלום לרופאים השונים במערכת הבריאות: בעוד אחדים מהרופאים שיאני השכר הגיעו לשכרם הגבוה כתוצאה מחוזה אישי מיוחד שאושר על ידי האוצר, אחרים הגיעו לשכר כתוצאה משילוב בין שכר בסיסי לעבודה נוספת שעבורה הם מקבלים תשלום לפי פעולה.

כך למשל, מנהל יחידת כירורגיית כלי דם, ששכרו הממוצע הכולל ב-2013 היה 113 אלף שקל בחודש, השתכר 51 אלף שקל כשכר קבוע, כשלכך נוסף סכום ממוצע של 62 אלף שקל עבור "קיצור תורים" - כלומר, ניתוחים אחר הצהריים. לעומת זאת, מנהל מחלקת הרדמה, שהשתכר בממוצע 109 אלף שקל בחודש, קיבל 108 אלף שקל מתוכם כשכר, וכ-1,000 שקל נוספים בלבד כתוצאה מפעילות נוספת. התקציב הכולל של שירותי בריאות כללית עבור קיצור תורים, מעבר לשכר הבסיסי של הרופאים, הסתכם ב-320 מיליון שקל בשנה.

בשירותי בריאות כללית מסבירים כי כמעט כל הרופאים בצמרת שיאני השכר הם רופאים שעובדים בפריפריה או ב"מקצועות במצוקה" (רפואה דחופה), שבמסגרת הסכם הרופאים מ-2011 זכאים לשכר מוגדל (הדו"ח לא מפרט את מיקום עבודת הרופא).

חלק מהרופאים מופיעים בצמרת הרשימה השנה בשל מענקים מיוחדים שקיבלו עבור מעבר לפריפריה או למקצוע במצוקה. כך למשל, מנהל המרפאה מהדרום שניצב במקום הראשון, עם שכר של 124 אלף שקל בחודש, קיבל ב-2013 מענק מיוחד משירותי בריאות כללית עבור המעבר לפריפריה. דוגמה אחרת היא המתמחה ברפואה דחופה שממוקמת במקום העשירי בטבלה הארצית, עם שכר ממוצע של 105 אלף שקל, אף שהיא עדיין מתמחה. זאת, משום שקיבלה את המענק המקסימלי הן עבור המעבר לפריפריה והן עבור הבחירה במקצוע שמוגדר במצוקה.

לדברי מנכ"ל שירותי בריאות כללית, אלי דפס (ששכרו האישי, 84 אלף שקל ברוטו בחודש, נמוך בהרבה מזה של בכירי רופאיו), "הדו"ח מביא לידי ביטוי את הכוונה של משרדי האוצר והבריאות לחזק את הפריפריה. חלק ניכר מהרופאים בפסגת הרשימה הם ממחוז דרום וצפון. שישה מבין העשרה הראשונים הם רופאים מהפריפריה, שקיבלו ב–2013 מענקים מיוחדים, מלבד השכר המוגדל מראש לרופאים בפריפריה".

דפס מוסיף כי "חלק מהרופאים בצמרת הרשימה מקבלים שכר נוסף, כי אין רופא נוסף באזור שבו הם עובדים. הם עוברים את ה'נורמה' (מספר המטופלים שבדרך כלל רשומים לרופא בודד - רל"ג) ומקבלים תוספות כדי לבצע למעשה עבודה של יותר מרופא אחד".

מלבד המענקים שעליהם הוחלט בהסכם הרופאים, הנוגעים לרופאי בתי החולים שעוברים לפריפריה ולמקצועות במצוקה, מעניקה הכללית מענקים חד־פעמיים של עד חצי מיליון שקל לרופאי משפחה שעוברים להתגורר באזורי הפריפריה המרוחקים, שסובלים ממחסור חריף ברופאים. זאת, על חשבון הקופה עצמה ובאישור האוצר. לדברי דפס, מדובר בלא יותר מעשרה רופאים בקופה כולה, כשאחד מהם הוא שיאן השכר שבראש הרשימה. דפס מדגיש כי בכללית כולה, שבה מועסקים כ-41 אלף עובדים, אין ולו חריגת שכר אחת - כלומר, כל המשכורות, כולל הגבוהות ביותר, מאושרות על ידי הממונה על השכר וניתנות בהתאם לכללים.

רופא אחד - שני תלושי שכר

לצד רשימת שיאני השכר במגזר הציבורי מפרסם האוצר גם את שיאני השכר במגזר הממשלתי. גם כאן הרופאים בצמרת הרשימה: במקום הראשון - מנהל יחידה לטיפול נמרץ כללי, עם שכר של 106 אלף שקל ברוטו בחודש; אחריו מנהל יחידת טיפול נמרץ לילדים, עם שכר של 103 אלף שקל ברוטו בחודש.

במקום השלישי ברשימה זו מדורג רופא (התפקיד המדויק לא מצוין), שהשתכר בממוצע 95 אלף שקל ברוטו בחודש; במקום הרביעי - סגן מנהל מחלקה פנימית, עם שכר של 94 אלף שקל; ובמקום החמישי - מנהל המרכז הרפואי שיבא (תל השומר), פרופ' זאב רוטשטיין, ששכרו החודשי הממוצע היה כ-91 אלף שקל. גם בדירוג השכר במשרדי הממשלה, את מאות המקומות הראשונים תופסים רופאים.

ואולם, למרות הדו"חות המפורטים, המידע שמפרסם האוצר חלקי בלבד: דו"ח השכר אינו כולל את השכר הכולל של רופאי בתי החולים הממשלתיים, שחלקם מקבלים את שכרם בשני תלושים: תלוש אחד מבית החולים (שמופיע ברשימה), ותלוש שני מהתאגיד שלצדו.

תאגידי הבריאות (שמכונים גם קרנות המחקר) הם גופים שפועלים לצד בתי החולים, ומטרתם להפעיל את תשתיות בתי החולים מחוץ למסגרת הפעילות הרגילה. הם נועדו לאפשר גמישות ניהולית וסיוע כספי בתשלום שכר לרופאים, ברכישת ציוד וכדומה. התאגידים, שנהפכו עם השנים לצינור החמצן הפיננסי של בתי החולים, מפוקחים בצורה חלקית וחסרה על ידי משרדי הבריאות והאוצר. אלה הם הגופים שדרכם מבוצעת פעילות בתי החולים אחר הצהריים, ושדרכם משלמים בתי החולים הממשלתיים לרופאים על ניתוחים ופרוצדורות המבוצעים מערב לשעות העבודה בבית החולים.

באוצר מסוגלים טכנית לאחד בין התשלום הבסיסי לרופאי בתי החולים הממשלתיים לבין השכר הנוסף שחלקם מקבלים מהתאגיד, אך לא עושים זאת מתוך אילוץ משפטי שאוסר עליהם לאחד את הקבצים, לדבריהם.

לפיכך, נוצר עיוות מסוים בהצגת הנתונים: בעוד שרופאי בתי החולים של הכללית מקבלים תלוש שכר אחד על כל עבודתם, כולל זו שמתבצעת אחר הצהריים - ומככבים בדו"ח השכר - חלק מרופאי בתי החולים הממשלתיים אינם מוצגים בדו"ח עם שכרם המלא.

עם זאת, האוצר בכל זאת מפרסם מידע מרוכז על השכר בתאגידי הבריאות: ב-2013, כמעט 13% מעובדי בתי החולים הממשלתיים קיבלו שכר גם מתאגיד הבריאות - כ-2,260 משרות. השיעור הגבוה ביותר של עובדים, לרוב רופאים, המועסקים גם בבית החולים וגם בתאגיד הבריאות, הוא בבית החולים שיבא תל השומר - כ-29% מכלל המשרות בבית החולים.

יצוין כי חלק מהרופאים האלה מועסקים בצורה מלאה על ידי התאגיד, כמעקף למחסור בתקני הרופאים בבתי החולים החולים. נושא זה עומד בימים אלה ממש במרכזו של סכסוך בין הרופאים למדינה, מאחר והרופאים דורשים להשוות את תנאי "רופאי התאגיד" לאלה של הרופאים עובדי המדינה. שכרם הממוצע של רופאים שעובדים בבתי החולים ובתאגידים הוא 36.4 אלף שקל בחודש - גבוה משכר הרופאים הממוצע בשירות המדינה (30 אלף שקל).

רשימת שיאני השכר המלאה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם