מהם הקשיים שמערימה המדינה על עצמאים בישראל?
דו"ח של מרכז אדוה מגלה כי שיעור העצמאיות עלה בעשורים האחרונים ■ השכר החודשי הממוצע של עצמאים נמוך ב-2,500 שקל מזה של שכירים, והם אינם זכאים לדמי אבטלה או ימי מחלה
אוכלוסיית העצמאים בישראל עברה שינוי משמעותי בעשורים האחרונים: אם לפני שלושה עשורים (1983) עסקו רוב העצמאים (68%) בשירותים ביתיים ושכונתיים, הרי שעל פי מפקד האוכלוסין האחרון, שנערך ב–2008, יותר ממחצית מהעצמאיים (52%) הם ספקים של שירותים תאגידיים וציבוריים - כך עולה מדו"ח שמפרסם היום מרכז אדוה, אשר חיברו שלמה סבירסקי ואריאן אופיר.
הדו"ח, המסתמך על נתוני שלושת מפקדי האוכלוסין האחרונים של הלמ"ס (1983, 1995 ו–2008), מלמד כי בעוד חלקם של העצמאים בכוח העבודה לא השתנה משמעותית בין שלושת המפקדים ועומד על כ–13% בממוצע, הרי שחלקן של הנשים גדל בתקופה זו פי 4.7, ומשקלן בקרב כלל הנשים המשתתפות בכוח העבודה גדל מ–5.5% ל–8.5%.
רוב העסקים העצמאיים הם עסק של אדם אחד. ב–2008 דווח כי 65.3% מהם עבדו בגפם. עם זאת, שיעור הגברים המעסיקים עובדים נוספים גבוה מזה של נשים (40% מול 21%). 79% מן הנשים העצמאיות עבדו בגפן.
העצמאיות משכילות יותר מהעצמאים: ב–2008, מרבית הנשים העצמאיות היו בעלות השכלה גבוהה (41.9%) או בינונית (38.9%); אצל הגברים, הרוב היו בעלי השכלה בינונית (32.9%) ונמוכה (38.3%).
בקרב העצמאים המספקים שירותים ביתיים ושכונתיים ניכרת חלוקת עבודה מגדרית: בראש העיסוקים העצמאיים שהם נשיים במובהק מצויות מטפלות (89%), קוסמטיקאיות וספריות (75%) ועובדות ניקיון (72%). כמו כן ישנם עיסוקים עצמאיים שהם גבריים במיוחד ובראשם חשמלאים (100%), מפעילי ציוד חפירה, סלילה והרמה (100%) ואינסטלטורים (100%). ישנם רק חמישה עיסוקים שבהם גברים ונשים מיוצגים במידה שווה: אקדמאים במדעי הרוח, עיתונאים, עובדי חשבונות, רופאים, רוקחים, ווטרינרים ופקידים אחרים.
לפי הנתונים, עיסוק בשירותים תאגידיים וציבוריים נפוץ במיוחד בקרב אשכנזים דור ראשון ושני בארץ, ובקרב יהודים דור שלישי בישראל. לעומת זאת, שירותים שכונתיים וביתיים נפוצים במיוחד בקרב ערבים, בני עדות המזרח שהם דור ראשון בארץ, ויוצאי בריה"מ שהם דור ראשון בארץ.
משקלם של העצמאים בכוח העבודה עולה לאחר גיל 70. ב–2008 נפקדו 13,316 עצמאים בני 70 ומעלה, 35.3% מבין העובדים בגיל זה.
ההכנסה הממוצעת של העצמאים עד גיל 69 עמדה ב–2008 על כ–7,000 שקל - סכום נמוך מהשכר הממוצע של השכירים באותה שנה, שעמד על 9,564 שקל. בשנה זו, ההכנסה החציונית של העצמאים באותם גילאים עמדה על 5,100 שקל, בהשוואה ל-6,700 שקל אצל השכירים.
"ההבחנה בין שכירים לעצמאים נושאת בחובה חסרונות של ממש עבור מרבית העצמאים", קובעים מחברי הדו"ח. "למשל, עצמאים נדרשים להפריש מהכנסתם לקרן פנסיה ולמוסד לביטוח לאומי לא רק את חלק השכר שהשכירים מפרישים - אלא גם את חלק השכר שהמעסיק מפריש עבור השכירים".
ח"כ מרב מיכאלי (מפלגת העבודה) הקימה באחרונה שדולה של חברי כנסת מרוב הסיעות, שתפעל לשיפור מצבם של העצמאים. "ההכנסה הממוצעת של העצמאים נמוכה מזו של השכירים, והם אינם נהנים מתנאים סוציאליים", אמרה מיכאלי. לדבריה, עצמאים אינם מקבלים דמי אבטלה, והם גם אינם זוכים לקבל פנסיה לעת פרישה. "העצמאים בישראל ראויים לתשומת לב ולהגנה לא פחות מאשר השכירים", הוסיפה מיכאלי.