ירידה בשיעור העוני - אך הוא החריף גם בקרב משפחות עובדות

בישראל חיו ב-2013 432.6 אלף משפחות בעוני, לעומת 439.5 אלף משפחות ב-2012 ■ תחולת העוני בקרב חרדים שאינם עובדים זינקה ל-73%

חיים ביאור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חיים ביאור

מימדי העוני בישראל אמנם הצטמצמו, אבל בקרב משפחות שאינן עובדות, בעיקר מהמגזר החרדי, העוני העמיק - כך עולה מדו"ח העוני והפערים החברתיים של המוסד לביטוח לאומי, המתייחס ל-2013.

עני בישראל מוגדר בודד שהכנסתו הכספית נמוכה מ-2,989 שקל בחודש או זוג עם הכנסה נמוכה מ-4,783 שקל בחודש. משפחה בת חמש נפשות היתה זקוקה ב-2013 להכנסה של 9,000 שקל לחודש לפחות, כדי שלא תיחשב כענייה.

מהדו"ח שהכינו דניאל גוטליב, מירי אנדבלד, נתנאלה ברקלי ואורן הלר, עולה כי ב-2013 חיו בעוני 432,600 משפחות בישראל, שהן 1.658 מיליון נפשות – שיפור לעומת השנה הקודמת, אז חיו בעוני 439,500 משפחות, שהן 1.754 מיליון נפשות. ב-2013 חיו בעוני 756,900 ילדים, לעומת 817,200 ילדים שנה קודם לכן.

צילום: אליהו הרשקוביץ

חוקרי הביטוח הלאומי אומרים שהסיבה לירידה במימדי העוני היא שיפור ברמת ההשתכרות של עובדים ששכרם נמוך, הודות לגידול בשיעור התעסוקה במשק הישראלי, שתרם לעלייה הכללית ברמת השכר. גידול של זה בשכר ניטרל את הקיצוץ בקיצבאות הילדים, קיצוץ שיש לו השפעה על עליית העוני. הגידול בתעסוקה (והירידה באבטלה) ב-2013 היה חד, בפרט בקרב האוכלוסיות המודרות בדרך כלל משוק העבודה. כמו כן חלה בשנים האחרונות עלייה בשכר הריאלי גם בקרב עובדים עניים, בשיעור של קרוב ל-2.5%.

מהדו"ח עולה כי הוחרפו מימדי העוני של משפחות עם ראש משק בית בגיל העבודה שאינן מצליחות להשתלב בשוק העבודה, ומדובר בעיקר בחרדים. תחולת העוני שלהם עלתה ל-72.9%, לעומת 66.1% ב-2012 וחומרת העוני (לפי מדד FGT) היתה ב-2013 יותר מפי 12 מזו של משפחות עובדות.

"הירידה במימדי העוני התרחשה במקביל, ולמרות, הקיצוץ בקיצבאות הילדים שהממשלה ביצעה באוגוסט 2013", אומרים חוקרי הביטוח הלאומי בדו"ח. לדבריהם, השפעתו של קיצוץ זה על רמת החיים של המשפחות פעלה ב-2013 רק במשך 5 חודשים. השפעתו הסגולית על תחולת העוני היתה 0.2 נקודות האחוז.

בעקבות התערבות המדינה באמצעות הקיצבאות והמיסוי הישיר, יצאו ממעגל העוני 34% מהמשפחות, 23% מהנפשות הבודדות ו-13% מהילדים. ב-2013 פחתה תרומת הקיצבאות לחילוץ מעוני בהשוואה ל-2012, בשל הגידול בהכנסה הכלכלית מחד והקיצוץ בקיצבאות הילדים מאידך.

תחולת העוני של משפחות ערביות ירדה ל-47.4% בשנת 2013, לעומת 54.3% בשנה הקודמת. ירידה זו, אומרים בביטוח הלאומי, התרחשה למרות הקיצוץ בקיצבאות הילדים, וזאת כאשר אוכלוסיה זו מאופיינת בשיעור גבוה של משפחות גדולות. הירידה בתחולת העוני התרחשה הודות לכניסה מוגברת של נשים ערביות לשוק העבודה, דבר הגדיל את ההכנסה של המשפחות הערביות.

תחולת העוני בקרב משפחות הקשישים ירדה אף היא וב-2013 היא הסתכמה ב-22.1% מאוכלוסיית הקשישים לעומת 22.7% בשנה שקדמה לה.

בקרב משפחות עובדות, תחולת העוני ירדה ב-2013 ל-12.5% לעומת תחולה של 13.8% בשנת 2012. במשפחות עובדות שיש בהן רק מפרנס אחד, תחולת העוני ירדה ל-24.1% בשנת 2013, לעומת 24.9% ב-2012. לעומת זאת, תחולת העוני בקרב משפחות שיש בהן שני מפרנסים דווקא עלתה מעט – אם כי היא נמוכה כשלעצמה – ל-5.7% ב-2013, לעומת 5.5% ב-2012.  ניתן להסביר זאת בכך שחלק ניכר מהמצטרפים החדשים לשוק העבודה נכנסים לראשונה למקום העבודה ולכן שכרם נמוך.

שיעור המשפחות בהן שני בני הזוג הם מפרנסים עלה בשיעור של 10%, על חשבון ירידה דומה בשיעור המשפחות שבהן יש רק מפרנס אחד. הכניסה לשוק העבודה של מפרנסים שניים התרחשה בעיקר במשפחות חרדיות וערביות. השתי האוכלוסיות הללו שיעור המשפחות העניות עם שני מפרנסים עלה ל-24% ו-21% בהתאמה. בקרב היהודים הלא חרדים, תופעת העוני של משפחות עם שני מפרנסים היא זניחה וב-2013 היא פחתה ל-2.8%.

האי שוויון בהכנסה הפנויה בכלל האוכלוסיה ירד ב-2013 בשיעור של 3.6%  - בערך פי שניים מממוצע הירידות שהיו בו בעשור האחרון. ההערכה היא שבאותה שנה 66% מהמשפחות העניות חיו העוני מתמשך, שכם לגבי משפחות אלה,הכנסת שהוצאות הצריכה שלהן כאחת הן מתחת לקו העוני.

ד"ר יצחק קדמן מהמועצה לשלום הילד אמר כי "יש לברך על כל ילד שעולה מעל לקו העוני, ודאי על אלפים שעושים זאת, גם אם הם מעטים מדי ומותירים מאחור רבים מדי. אך יחד עם זאת אין בנתונים החדשים כל סיבה למסיבה.

"עדיין כמעט כל ילד שלישי בישראל חי מתחת לקו העוני ורבים מהילדים שמעליו קרובים אליו מדי. ישראל עדיין מובילה בשיעורי העוני בעולם המפותח. ללא תוכנית לאומית אמיתית להפחתת העוני אין לנו שום סיבה להתגאות בתונדות מקריות המורידות או מעלות אותנו מעלה ומטה באחוזים בודדים מדי שנה".

רן מלמד, סמנכ"ל עמותת ידיד, אמר בתגובה כי מספר העניים לא ירד אלא שהחישוב השתנה. "חישוב מספר העניים בישראל הוא חישוב מספרי, סטטיסטי ושכזה אינו עוקב בצורה יעילה ואמיתית אחר המציאות הנמצאת מעבר לפינה. העלאת 100 שקל של קצבאות זקנה גורמת אמנם לעשרות אלפי קשישים להתרומם מעל לקו העוני אך אינה מחלצת אותם מחיים בעוני. הסכומים הנדרשים גדולים הרבה יותר.

"כניסה לשוק העבודה מורידה את מספר המשפחות הנספרות כעניות אך לא הופכת את חייהם לחיים ברווחה כלכלית ואפילו לא לכאלו שמאפשרים קיום בכבוד. הגדלת מס הכנסה שלילי יכולה לסייע. הבעיה המרכזית היתה ונשארה החסמים שממשלת ישראל מייצרת אל מול אותן אוכלוסיות הזקוקות לסיוע – אמהות חד הוריות, משפחות של עובדים עניים ועוד".

יו"ר איגוד העובדים הסוציאלים צפרא דוויק אמרה כי "הבשורה בדוח העוני היא שלקראת חג האורים ל1.6 מיליון אנשים יש חושך בעיניים. הירידה הקלה בממדי העוני אינה מהווה שמחה לעניים ולמשפחות העובדות שלא מצליחות לסיים את החודש ולצאת ממעגל העוני.

"כל ממשלות ישראל, ובמיוחד הממשלה הנוכחית לא באמת פעלו לשינוי המגמה שבה ישראל בין המדינות המובילות במערב בשיעור העוני. אמנם השנה הקים שר הרווחה את ועדת אלאלוף למלחמה בעוני, וזו ישבה משך יותר מחצי שנה למצוא פתרונות לעוני, ברבדים שונים, אולם עם התפטרות הממשלה אנו חוששים שדו"ח זה יקבר וישכון באחת ממגירות האוצר, כאבן שאין לה הופכין".

"ההסכם בין ההסתדרות למעסיקים יקטין את העוני"

מנכ"ל הביטוח הלאומי, פרופ' שלמה מור יוסף, אמר במסיבת עיתונאים לרגל פרסום דו"ח העוני כי הירידה בשיעורי העוני, שהחלה ב-2009 והאי שוויון בהכנסות ב-2013, שפירו את מצבה של ישראל בהשוואה בינלאומית. "עם זאת, נותרה עדיין כברת דרך כדי להתקרב למימדי העוני והאי שוויון הממוצעים של מדינות ה- OECD", הוא אמר. לדבריו, שיעורי האי שוויון בישראל נמוכים רק מאלה של מקסיקו, צ'ילה וטורקיה.

לדברי מור יוסף,  הקבוצה היחידה שהעוני בקרבה מחריף הם אלה שאינם עובדים. "אינני מאשים אותם על כך שהם אינם עובדים, כי יש כאלה שיכולת התעסוקה שלהם היא מינימלית, או שהם אינם יכולים לעבוד כלל".

 מור יוסף אמר כי המלצות ועדת אללוף למאבק בעוני וההסכם בין ההסתדרות למעסיקים הפרטיים להעלאת שכר המינימום יכולים להקטין את מימדי העוני. ואולם הסכם של 1.7 מיליארד שקל ששר הרווחה הפורש, מאיר כהן, הקציב לצורך מימוש המלצות הוועדה, הוקפא בשל הבחירות, ואילו ההסכם להעלאת שכר המינימום יתחיל להתממש  רק במהלך 2015.

 הוא קרא להגדיל את גובה קצבאות הילדים ולהגביה את הרף שעד אליו אנשים זכאים לקיצבת הבטחת הכנסה. "לא הגיוני המצב שבו מי שמשתכר מעל 4,033 שקל כבר אינו זכאי להבטחת הכנסה", טען מור יוסף.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker