עיוותי השכר במגזר הציבורי: מרוויח 25 אלף שקל בחודש - ומקבל תוספת פיקטיבית

יותר מ-30% מעובדי המדינה מקבלים שכר גבוה, אך זכאים במקביל לתוספת פיקטיבית של השלמה לשכר מינימום

טלי חרותי-סובר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

את תלוש המשכורת של אחות אחראית ותיקה העובדת בבית חולים ממשלתי, לא מעט אנשים היו רוצים לקבל. אמנם קשה להבין מה כתוב בו, אבל השורה התחתונה ברורה: 24,325 שקל בחודש, נכון לאוקטובר 2014. אין ספק שהשכר מגיע לה. היא עובדת כבר 30 שנה בתפקיד חשוב ואחראי, ושכר כזה הוא נאה - אך לא גבוה מאוד עבור הוותק. עם זאת, ניתן ללמוד מתלוש השכר הזה על אחד מעיוותי השכר הקשים של המגזר הציבורי, עיוות שיעלה בקרוב אל שולחן הדיונים בנושא שכר המינימום.

בתלוש של האחות מפורטים סעיפי תוספות שכר שונים ורבים: משמרות לילה ושבת, תוספות 50% ו–75%, תוספת שקלית, תוספת בגין הסכם שכר מ–2011 ועוד ועוד. סעיף מעניין אחד, שהוסיף למשכורתה 1,030 שקל בחודש, נקרא "תוספת חוק מ'", ופירושו, עד כמה שזה נשמע מוזר - השלמה לשכר מינימום.

יו"ר ההסתדרות, עו"ד אבי ניסנקורןצילום: מוטי מילרוד

האם ייתכן שעובד שמרוויח 24 אלף שקל בחודש זקוק להשלמה לשכר מינימום, שהוא כיום 4,300 שקל בחודש? מובן שלא. אלא שכבר קרוב ל–30 שנה מתקיים מצב שבו רשת הביטחון, שנועדה להגן על עובדים חלשים במיוחד, מנוצלת לרעה דווקא על ידי עובדים חזקים - ועולה למדינה מאות מיליוני שקלים בשנה. אם יעלה שכר המינימום, כפי שדורש יו"ר ההסתדרות, תוציא המדינה קרוב ל–2 מיליארד שקל מכיסה עבור תוספת פיקטיבית לחלוטין.

סיפור שהיה כך היה: ב–1988 חוקק חוק שכר המינימום. כבר באותו חוק נמצא סוג של חטא קדמון - החוק קבע כי תוספות שהן שכר לכל דבר, כמו שעות נוספות, פרמיות, משמרות, ותק ואחרות, יוחרגו מבסיס החישוב לעניין זכאות התוספת לשכר מינימום. במלים פשוטות, התוספות שאהובות במגזר הציבורי, ומתרבות בכל הסכם שכר שנחתם מול ההסתדרות, אמנם מרחיבות את שכר הברוטו - אבל לא נחשבות "שכר". כשאלה מנוכות מהתלוש, שכר הבסיס נותר כה נמוך, עד שאין ברירה אלא להוסיף לו "השלמה".

אילו המנגנון היה פועל נכון, שכר המינימום האמיתי של העובד היה נבדק, כולל כל ההשלמות והתוספות, ועל פי סכום זה היתה מוענקת ההשלמה - אם אכן זקוקים לה. אלא שזה לא קורה. על פי החוק, עובד מדינה יכול להרווח גם 100 אלף שקל בחודש, ועדיין להיות זכאי להשלמה לשכר מינימום.

על פי נתוני אגף הממונה על השכר באוצר, התופעה היא רחבה וחוצה את כלל הגופים שמעסיקים עובדי מדינה. 33% מעובדי המדינה, ששכרם הממוצע הוא 11,260 שקל בחודש, מקבלים השלמה לשכר מינימום - יותר מ–20 אלף עובדים שונים, שמשתכרים קרוב לפי שלושה משכר המינימום.

36% מעובדי איגודי הערים, למשל, מקבלים השלמה, אף שמשכורתם הממוצעת היא 11,128 שקל בחודש. שכרם הממוצע של 18% מכלל עובדי החברות הממשלתיות שזכאים להשלמה לשכר מינימום הוא כ–11 אלף שקל בחודש. 25% מהעובדים בצה"ל מקבלים השלמה לשכר מינימום עם שכר ממוצע של 6,120 שקל בחודש - גבוה בכ–50% משכר המינימום האמיתי. ברשויות המקומיות זכאים לא פחות מ–52% מהעובדים להשלמה כזאת, אף ששכרם הממוצע הוא כ–7,400 שקל בחודש. 14% מעובדי ההוראה בישראל מקבלים השלמה לשכר מינימום, בזמן ששכרם הממוצע הוא כ–7,600 שקל בחודש.

בשנתיים האחרונות מתריע הממונה על השכר, קובי אמסלם, שוב ושוב כנגד העיוות הזה - שמתרחב והולך עם כל הסכם שכר שנחתם במגזר הציבורי ומנטרל עוד ועוד תוספות מן השכר המחושב לפיצויים. ארבעת הסכמי השכר האחרונים שנחתמו עם ההסתדרות היו כאלה, ומי יודע אילו תוספות נוספות יוחרגו בהסכם השכר הבא העומד בפתח. בצורה זאת נכנסים עוד ועוד אנשים לרשימת הזכאים, אף ששכרם רחוק משכר המינימום.

איך ההשלמה הזאת נראית בפועל?

לאחרונה הזכיר אמסלם כי העיוות גדל בכל פעם ששכר המינימום עולה, מכיוון שעוד ועוד עובדים במגזר הציבורי מגדילים את רכיב השלמת ההכנסה שלהם - על חשבון העובדים שבאמת זקוקים לה.

את תיקון העיוות הזה יגישו אנשי האוצר לשולחן המשא ומתן שנפתח אתמול בסוגיית שכר המינימום החדש, בהשתתפות נציגי האוצר, התעשיינים וההסתדרות. לאוצר, כמו גם למדינת ישראל, יש סיבה טובה לעסוק בו - וגם לדאוג לתקן אותו בחקיקה, שתקבע כי בדיקת השכר תהיה הוליסטית ולא בסיסית בלבד.

על פי חישובי האוצר, העלאת שכר המינימום ב–1,000 שקל בחודש תעלה לקופת המדינה כ–5 מיליארד שקל בשנה רק עבור עובדי המגזר הציבורי. אם בממוצע כ–30% מהעובדים בו מקבלים תוספת פיקטיבית, תשלם המדינה עבור התוספת בלבד כ–1.7 מיליארד שקל בשנה, לאנשים שכלל לא מגיע להם.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker