האוצר: שכר מינימום של 5,300 שקל בחודש יעלה לקופת המדינה 5 מיליארד שקל בשנה
במשרד האוצר מתכוננים למאבק על העלאת שכר המינימום, שמלווה בדיוני שכר נוספים, וחוששים מהעלות הכבדה לקופת המדינה ■ תוספת לשכר המינימום לעובדי המדינה תגרור תוספות גם במגזר הפרטי - ותמשוך את כל סולם השכר במשק כלפי מעלה
הדרישה להעלאת שכר המינימום, שאם לא תמומש צפויה להוביל לשביתה כללית במשק שתחל ב–4 בדצמבר - שבועיים מרגע שהוכרז סכסוך עבודה במשק - מדאיגה מאוד את אנשי האוצר. על הפרק ניצבות דרישות והתחייבויות שכר נוספות, והעלות הכוללת לקופת האוצר - שמתמודדת כבר עתה עם קשיים תקציביים לא פשוטים, עלולה להיות כבדה מאוד.
בהנחה שבקרוב ייפתח משא ומתן בנושא שכר המינימום, מכיוון שהאוצר לא ירצה להוביל לשביתה כללית על תוספת שעליה שר האוצר מסכים עקרונית - אף כי יש מחלוקת מהותית לגבי גודלה - השורה התחתונה של העלות מעוררת את סימני השאלה המטרידים ביותר.
כרגע מונחות על השולחן שלוש יוזמות להעלאת שכר המינימום. שר האוצר, יאיר לפיד, מציע להעלות את שכר המינימום ב–200 שקלים בחודש לעובד. לפי בדיקת האוצר שהוכנה עבור הצעתו, העלאת שכר כזו לעובדי המדינה תדרוש תוספת של כמיליארד שקל בשנה.
דרישתו של יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, להעלאת שכר דרמטית הרבה יותר - לא פחות מ–1,000 שקל בחודש, כלומר זינוק מיידי של כ–25% בשכר המינימום, ל–5,300 שקל בחודש, תעלה למדינה 5 מיליארד שקל בשנה לפי הערכות האוצר.
התביעה הגבוהה ביותר להעלאת שכר המינימום, ביוזמת ח"כ דב חנין (חד"ש), היא ל–30 שקל בשעה, כלומר 5,580 שקל בחודש למשרה מלאה. חנין הודה כי המספר נבחר מכיוון שהוא עגול וקליט. הקפצה כזאת של שכר המינימום תעלה לקופת המדינה כ–6 מיליארד שקל בשנה. הצעתו של חנין מגובה ביותר מ–60 חברי כנסת.
העלות למשק של ההצעות תהיה גבוהה הרבה יותר. ההערכות הללו אינן כוללות את התוספות שיעניקו מעסיקים במגזר הפרטי לעובדיהם, שאינן יוצאות מקופת המדינה. כמו כן, הגבהה משמעותית כל כך של רף השכר התחתון תמשוך באופן טבעי את כל דרישות השכר במשק כלפי מעלה, כך שייתכן כי תוספות השכר הנדרשות, הן במגזר הפרטי והן הציבורי, יהיו גבוהות הרבה יותר.
עוד לפני כן, קופת האוצר תיאלץ לספוג החל בינואר את תוספת השכר שהובטחה לעובדי המדינה כבר במאי 2013, בסך 1% משכרם או 1.2 מיליארד שקל בשנה. בנוסף, עומדים בפתח הסכמי שכר חדשים, שנדחו מיולי בשל מבצע צוק איתן. מועד הדיון בין ההסתדרות למדינה בעניינם עדיין לא נקבע, אך ההסתדרות כבר הודיעה כי לא תוותר על פתיחתם.
באוצר מודאגים מ"תופעת ההשלמה"
בנוסף לשאלה מאין יגיעו הסכומים הגדולים שהמדינה עשויה להידרש לשלם לעובדיה, באוצר מודאגים מהשלכות נוספות של העלאת שכר המינימום. אתמול הזהיר הכלכלן הראשי באוצר והממונה על הכנסות המדינה, יואל נווה, בדיון בוועדת הכספים כי העלאה מיידית ודרסטית של שכר המינימום תפגע בתעסוקה.
לדברי נווה, "בתחזית ההכנסות ל–2015 כל הסימנים מצביעים על המשך האטה כלכלית, אם כי לא מדובר במיתון. הצמיחה בשנים הבאות תהיה בקצב נמוך של עד 3%, ובשנה הבאה הקצב יהיה 2.8%, כלומר מתחת לציפיות".
במצב לא פשוט זה של המשק, עסקים רבים, בעיקר עסקים קטנים, שיאלצו לשלם בבת אחת 25% לשכר המינימום, יתקשו לשרוד ועלולים לפטר עובדים. כבר כיום ניתן לראות עלייה בשיעור האבטלה, שהוא 6.4%, תוצאה ישירה של רמת צמיחה נמוכה הפוגעת בשרידות ויציבות העסקים. העלאת שכר מינימום תיצור נטל נוסף, מה שהופך את המעסיקים למתנגדים הגדולים של התוכנית החדשה.
באוצר מודאגים גם מ"תופעת ההשלמה": על פי נתוני אגף הממונה על השכר, לא פחות מ–33% מעובדי המדינה מקבלים השלמה לשכר מינימום, אף ששכרם הממוצע הוא 11,200 שקל בחודש. הסיבה היא ששכר הבסיס שלהם אמנם לא מגיע למינימום, אפילו הנוכחי, אך כל התוספות - פרמיות, שעות נוספות, משמרות וכוננויות וכדומה, יוצרות שכר סופי כפול ואף משולש יחסית למינימום. התופעה הזו נכונה גם לגבי 36% מהעובדים באיגוד ערים, שם השכר הממוצע הוא 11,128 שקל בחודש, וגם עבור 52% מעובדי העיריות בישראל, שם השכר הממוצע הוא כ–7,300 שקל בחודש.
הממונה על השכר באוצר, קובי אמסלם, טען לא פעם כי יש לתקן את מנגנון השכר המעוות ולא לאפשר תוספת לשכר מינימום באופן הזה, מכיוון שהוא נהפך לתוספת שכר דווקא למקבלי השכר גבוה ולא לבעלי שכר המינימום הריאלי. העלאת שכר המינימום הנוכחי תייצר תוספת חריגה נוספת לבעלי השכר הגבוה.
"סכום הגיוני לצמצום העוני"
האם לכל היוזמות להעלאת שכר המינימום והמספרים שנזרקים באוויר יש גם רציונל כלכלי? לפני כמה חודשים, כשח"כ חנין החל לגלגל את רעיון ה–30 שקלים בשעה, הוא הודה ביושר כי אין רציונל כלכלי מאחורי ההצעה, וכי מדובר בסכום יפה ועגול. במקביל, לא ברור מהו הרציונל הכלכלי שעומד מאחורי הצעת לפיד לתוספת של 200 שקל בחודש לשכר המינימום.
שי בירן, מנכ"ל אגף כלכלה בהסתדרות ויועץ כלכלי ליו"ר ההסתדרות, מסביר את הרציונל מאחורי הסכום שבו נוקב הארגון: "בדקתי אם שכר המינימום מצליח לחלץ מעוני, על פי כמה סוגי משפחות - שני הורים עובדים, אחד מהם עובד בחצי משרה כדי לא להוציא הוצאות גדולות מאוד על חינוך, שניהם מקבלים שכר מינימום, באחת שני ילדים ובשנייה שלושה. ההכנסות של שתי המשפחות האלה, בתוספת קצבאות ילדים וניכוי ביטוח לאומי וביטוח בריאות, הן 89% ו–78% ביחס לקו העוני, בהתאמה למספר הילדים".
בירן מסביר כי "המשמעות היא שלא ניתן לעלות מעל קו העוני כשזהו שכר המינימום. כאשר מוסיפים 1,000 שקל בחודש, משפחה עם שני ילדים עולה מעל קו העוני ב–5%, ומשפחה עם שלושה ילדים מגיעה ל–91% ביחס אליו. מכיוון שכולנו רוצים לצמצם את העוני בישראל, הסכום הזה נראה כמו פתרון הגיוני".
אין מנגנון לבדיקת שכר
אם כן, יש רציונל כלכלי ביוזמה - כמו גם קונצנזוס כי שכר המינימום הנוכחי אינו מאפשר קיום בכובד. רק שלא ברור מי בדיוק יממן את העלאתו. גם לא ברור מה יקרה אם השכר יעלה הפעם, ומתי הנושא ייבדק שוב בפעם הבאה. על פי חוק, שכר המינימום אמור להיות 47.5% מהשכר הממוצע במשק. מכיוון שהשכר הממוצע הריאלי נמצא בסטגנציה ואף בירידה בעשור האחרון, גם שכר המינימום לא עלה.
בישראל אין מנגנון שיטתי לבדיקת השכר והוא תלוי בגחמה של קובעי הדעה, בין אם יו"ר ההסתדרות, חבר כנסת או שר. בירן אינו רוצה להמליץ על מנגנונים אוטומטיים או שיטתיים יותר לבדיקת שכר המינימום - למשל, ועדה משותפת שתבדוק אותו בכל פרק זמן קבוע על פי סל של אינדיקטורים כלכליים.
לדבריו, "אין מנגנון אוטומטי וגם לא ברור איך ניתן להקים מנגנון כזה. מה שכן ברור הוא שנדרשת מדיניות אקטיבית לבדיקת הצעדים שעליהם מחליטה הממשלה לצמצום העוני, כולל בדיקה שיטתית של שכר המינימום".
ההסתדרות סירבה להגיב לשאלות אם תבקש את הסכום בכמה פעימות או תתעקש על פעימה אחת, ואם תוותר על דרישות אחרות בתמורה להעלאת שכר המינימום.
מהאוצר לא נמסרה תגובה.