כמה משתכרים רופאי המאיון העליון? - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
סטטוסקופ הזהב

כמה משתכרים רופאי המאיון העליון?

שכר רופאי המאיון העליון בישראל מורכב משילוב בין עבודה ציבורית לפרקטיקה פרטית ■ שיאן השכר בקרב הרופאים הרוויח 11.1 מיליון שקל ב-2012 ■ הרופאים העשירים ביותר בממוצע עובדים בהדסה, אך בקצה הפירמידה נמצאים רופאים מהמרכז ■ רופאים רבים במאיון העליון משקיעים בנדל"ן ■ ולנשים כמעט אין כניסה למועדון האקסלוסיבי

42תגובות

בשנה האחרונה רעדה האדמה הירושלמית מתחת לבית החולים הדסה. לראשונה בישראל, כמעט התמוטט בית חולים ציבורי ענק ויוקרתי - וניצל בסופו של דבר רק בזכות הזרמה תקציבית אדירה של המדינה. עוד לפני ההתרסקות החלו להיחשף נתונים קשים על מחדלי הניהול הבזבזני של בית החולים.

טענות קשות הופנו כנגד מנהלי בית החולים ובכירי רופאיו, שגרפו לכיסם משכורות עתק בעוד שהמוסד קורס תחת חובותיו. השר"פ, טענו המבקרים, היה אחד הגורמים המרכזיים שיצרו את עיוותי הניהול בבית החולים - "מדובר במנגנון שלם שחלק מהרופאים והמנהלים הבכירים מבית החולים מפעילים לטובתם האישית, תוך יצירת עיוותים תפעוליים שירותיים וכלכליים", קבעה ועדת גבאי שמינתה הממשלה לבחינת התמוטטות הדסה.

פרויקט סוכות: לכל מה שאתם צריכים לדעת על תלוש השכר לחצו כאן

רופאי הדסה יצאו באותם ימים למאבק על שמם הטוב: "עושים לנו דמוניזציה", הם זעקו בערוצי הטלוויזיה ותחנות הרדיו, "כאילו שכל תכליתנו היא להתעשר על חשבון החולה - ולא כך הוא". עוד טענו כי אילו רק היו מתפרסמים נתוני השכר האמיתיים, היה נחשף לעיני כל שהרופאים במרכז, שמחזיקים קליניקות פרטיות מחוץ לבתי החולים, משתכרים הרבה יותר מהם.

נתוני אמת המתבססים על נתוני רשות המסים ל–2012, שנחשפים פה לראשונה - עד כה התפרסמו באופן רשמי רק נתונים על שיאני השכר בקרב הרופאים במערכת הציבורית - חושפים כמה משתכרים הרופאים בקצה פירמידת השכר של מוסדות הבריאות בישראל שמנהלים פרקטיקה פרטית לצד עבודתם הציבורית, כיצד הם משקיעים את הכסף הגדול שהם מרוויחים, ומהם פערי 
השכר בתוך המוסדות שבהם 
הם עובדים.

מסתבר כי שכרם הממוצע של כ-800 הרופאים בעלי השכר הגבוה ביותר במערכת הבריאות בישראל הוא 1.5 מיליון שקל בשנה - שילוב של פרקטיקה פרטית עם שכר ציבורי. בהשוואת השכר הממוצעת של ארגוני הבריאות הגדולים בישראל, השכר הממוצע הגבוה ביותר בקרב המאיון העליון של העובדים שייך לרופאי לבית החולים הדסה (178 אלף שקל בחודש). גם שיעור רוכשי הדירות בקרב רופאי המאיון העליון בהדסה ובשערי צדק הוא הגבוה ביותר מקרב הרופאים בישראל (48% מהם רכשו דירות להשקעה בעשור האחרון).

עם זאת, הכסף הגדול אכן לא עוצר בשער הגיא. אם מתעלמים מנתוני הממוצע, מגלים כי עשרת שיאני השכר בישראל גרים ועובדים דווקא במרכז ובשפלה, חלקם הגדול בעליהן של חברות ארנק הרשומות על שמם. השכר הממוצע של עשרת בעלי השכר הגבוה ביותר מקרב רופאים שעובדים בבוקר בבתי חולים ממשלתיים ובשאר הזמן בפרקטיקה פרטית, הוא 5.3 מיליון שקל בשנה - 440 אלף שקל בחודש.

איפה הכסף הגדול עוצר? אצל הנשים. הן אמנם מהוות יותר מ–50% מהעוסקים ברפואה, אך רק כ–5% מרופאי המאיון העליון בישראל.

כמו כוכבי NBA

זה לא סוד שרופאים בכירים שעוסקים בפרקטיקה פרטית יכולים להיות אנשים אמידים מאוד - לפי נתונים שהוצגו בוועדת גרמן, לפחות 2 מיליארד שקל מתוך 7 מיליארד שקל שמגלגל שוק ביטוחי הבריאות מופנה ישירות לכיסי הרופאים. אך הנתונים המופיעים כאן חושפים עד כמה התופעה רחבה. הם מדגימים כיצד ניהול שגוי של שר"פ יכול להביא לעיוותי שכר ולפערים עצומים בתוך מוסד רפואי ובינו לבין אחרים, וכיצד רופאים שעובדים שכם אל שכם בתוך אותו מוסד ציבורי יכולים להגיע בסוף החודש לשכר שונה לגמרי. הם גם מדגימים באופן כללי את תרבות הסטארים שהתפתחה בקרב הרופאים בישראל.

"כלכלת שכר של סטארים מטפסת, לא יודעת גבולות וקובעת למערכת את הקצב. כל שיא ייכבש על ידי שיא חדש, ממש כמו כלכלת שכר של כוכבי NBA", אמר בשנה שעברה מנכ"ל משרד הבריאות דאז, פרופ' רוני גמזו, בנאום יוצא דופן בכנותו. בנאום דיבר גמזו גם על השפעותיו של שוק ביטוחי הבריאות הפרטיים הרותח על שכר הרופאים בשוק הפרטי, שמשפיע ישירות גם על הוצאות השכר במערכת הציבורית.

לצד הנתונים האלה, חשוב לזכור את הפערים האדירים שיש בתוך המערכת. רופא מתמחה, לשם השוואה, השתכר ב-2012 כ-18 אלף שקל ברוטו לחודש, שעבורם עבד ימים כלילות במשמרות בלתי נגמרות. איפה הוא - ואיפה הם.

השכר תלוי 
בסגנון הניהול

אחד הוויכוחים הסוערים בקרב הרופאים בישראל הוא סביב השאלה מי משתכר יותר - רופאי הדסה ושערי צדק בירושלים, שמורשים לעסוק ברפואה פרטית בתוך בית החולים (שר"פ), או רופאי "השפלה", כלומר רופאי בתי החולים הממשלתיים ושל שירותי בריאות כללית בשאר המדינה, שמחזיקים את הפרקטיקה הפרטית שלהם מחוץ לתחומי בית החולים הציבורי.

כשנחשפו בשנה האחרונה המשכורות של חמשת מקבלי השכר הגבוה בהדסה ובשערי צדק, רופאי הדסה הזדעקו והשיבו בביקורת משלהם. ראשית, טענו המבקרים, אלה הם הרופאים העשירים ביותר, ששכרם אינו משקף את שכר שאר הרופאים במוסד. שנית, לטענתם, הרופאים במרכז מרוויחים הרבה יותר, אך איש לא יודע כמה הם מרוויחים - מכיוון שרוב שכרם מגיע דרך מסגרות פרטיות כמו אסותא, הרצליה מדיקל סנטר והמרפאות הפרטיות שלהם, והכנסות אלה אינן נכללות בתלוש השכר הציבורי ואינן מדווחות בשלמותן בשום מקום.

הנתונים הנחשפים כאן מוכיחים שהמציאות מעט מורכבת יותר מהתפישות הרווחות. נכון ל–2012, השנה האחרונה שלגביה יש נתוני אמת, הרופאים במאיון העליון של עובדי הדסה שעוסקים בשר"פ הם הרופאים ששכרם הממוצע הוא הגבוה בישראל - יותר מעמיתיהם בבית החולים שערי צדק שבו מופעל שר"פ ומעמיתיהם בעלי הפרקטיקות הפרטיות בגוש דן שעובדים בבוקר בבתי החולים הציבוריים.

לפי הנתונים, שכרם של רופאי הדסה הוא 178 אלף שקל ברוטו בממוצע בחודש, לעומת 112 אלף שקל בשערי צדק ו–122 אלף שקל בקרב רופאים שעובדים בבוקר בבתי החולים הממשלתיים ושל הכללית. כלומר, לשאלה אם שר"פ בבית החולים מגדיל את הכנסות הרופאים במוסד יותר מאשר במוסדות נטולי שר"פ אין תשובה חד־משמעית. זה תלוי, כך נראה, בסגנון הניהול של המוסד, בשאלה מי "שולט" בניתוחים הפרטיים - הרופאים עצמם או ההנהלה, ועד כמה מתקיימת בקרה קפדנית על ביצוע הניתוחים הפרטיים, הצדקתם ומספרם.

פערים גדולים גם בתוך המאיון העליון

הנתונים חושפים גם את הפערים בתוך ארגוני הבריאות עצמם. כך, רופאי המאיון העליון בארגונים השונים משתכרים, אם לוקחים בחשבון את הפרקטיקה הפרטית שלהם, פי 10 עד 15 מהשכר החציוני בארגון שלהם. נכון שבארגונים האמורים יש גם רופאים בעלי שכר גבוה, שביחד עם הפרקטיקה הפרטית שלהם עובדים בהיקף של הרבה יותר ממשרה מלאה, וגם עובדים במגזרים אחרים בעלי דירוג שכר נמוך יותר ולעתים היקפי משרות נמוכים יותר, כמו אחיות ועובדי מינהל ומשק. ועדיין, אלה הם פערי שכר גבוהים ביותר.

בית החולים הדסה, למשל, הוא אחד המעסיקים הגדולים בירושלים. גם אחרי גל הפיטורים שהיה כרוך בהסכם ההבראה, מועסקים בו אלפי עובדים: רופאים, אחיות ועובדי מינהל ומשק. פערי השכר בתוך הדסה הם קיצוניים למדי: ב-2012 היה השכר הממוצע של כ–66 רופאים ורופאות בעלי השכר הגבוה ביותר במוסד כ-2.1 מיליון שקל בשנה. שכרו של המדורג אחרון במאיון העליון של הדסה היה מיליון שקל בשנה.

כדי להמחיש את פערי השכר, ליקטנו עוד כמה נתונים מאלפים על התפלגות השכר בהדסה. רופאי המאיון העליון במוסד, כך גילינו, אחראים על כמעט חמישית (18%) מהגידול הנומינלי בשכר הכולל בהדסה בין 2000 ל-2012 (גידול של 67%), כלומר חמישית מהגידול בשכר במשך קצת יותר מעשור התנקז ל–66 רופאים בכירים. רופאים אלה ריכזו 10% מכלל הוצאות השכר במוסד (כולל שר"פ) ב–2012, כאשר כל שאר 99% מהעובדים התחלקו ב-90% הנותרים.

חשוב להזכיר כי 2012 היתה השנה האחרונה לפני הקריסה של הדסה וכניסת המוסד לתקופה ארוכה ומייסרת של הקפאת הליכים. במהלך השנה זו, הרופאים גילו גם כי נלקחו מאות מיליוני שקלים מקרנות המחקר והשר"פ שלהם לצורך מימון התפעול השוטף של בית החולים.

השר"פ נשאר על כנו גם במסגרת הסכם ההבראה של הדסה, אך הוכנסו שינויים במודל ההתחשבנות בין הרופאים לבית החולים. השינוי המרכזי הוא הכפלת חלקו של בית החולים מהכנסות השר"פ - על חשבון חלקם של הרופאים. כמו כן, נוספו להסכם שורת כללים שנועדו להגביל את פעילות השר"פ, כמו איסור על קיום ניתוחים פרטיים במהלך שעות הבוקר הציבוריות, איסור "שידול חולים" לקבל שירות במסלול שר"פ ועוד. בשנים הקרובות יתברר אם השינויים האלה הפחיתו גם את הכנסות שיאני השר"פ של הדסה.

בבית החולים הירושלמי השני שמתקיים בו שר"פ, שערי צדק, התמונה מעט שונה. גם כאן ניתן למצוא מאיון עליון מבוסס מאוד של רופאים, אך פחות עושר ופחות פערים מאשר בהדסה. שכרם הממוצע של רופאי המאיון העליון (30 רופאים) בשערי צדק נמוך בשליש מזה של עמיתיהם בהדסה - כ-1.3 מיליון שקל בשנה.

אם בודקים את החציון של הרופאים במאיון העליון של הדסה מול החציון שערי צדק - הפער מצטמצם, ורופאי הדסה משתכרים רק רבע יותר מרופאי שערי צדק. המשמעות היא שבהדסה יש קבוצה קטנה של רופאים עשירים מופלגים, ש"מושכים" את הממוצע של המאיון העליון כלפי מעלה.

הבדל נוסף בין שני בתי החולים נוגע לחלוקת העושר: רופאי המאיון העליון בשערי צדק אחראים רק על 7% מהגידול הכולל בשכר בבית החולים בעשור האחרון, לעומת 18% בהדסה.

שיאני השכר: בעלי חברות ארנק במרכז

אם נוטשים לרגע את הנתונים הממוצעים, מגלים כי שיאני השכר הגדולים מכולם - העשירייה הפותחת של כל הרופאים בישראל - הם רופאים מבתי החולים הממשלתיים במרכז, עם שכר ממוצע של 5.3 מיליון שקל בשנה. הרופא העשיר ביותר השתכר ב–2012 לא פחות מ–11.1 מיליון שקל שזרמו לחברה הרשומה על שמו, סכום שמשאיר הרחק מאחור את כל הקהילה הרפואית בישראל.

לשם השוואה, שכרו הממוצע של מתמחה במרכז בשנה זו, כולל תורנויות רבות, היה כ–216 אלף שקל בשנה - פער של פי 51. רופאים בעשירון העליון של הרופאים במגזר הציבורי השתכרו בממוצע כ–672 אלף שקל בשנה - פער של פי 16.

רבים משיאני השכר האלה מחזיקים בחברות ארנק, והם לא לבד. מסתבר שהתופעה רווחת מאוד בקרב רופאים. במהלך הבדיקה התברר כי לא פחות מ–1,200 רופאים בישראל הקימו בשנים האחרונות חברות ארנק שרשומות על שמם ושאליהן מוזרמת הכנסתם. חברת ארנק היא דרך חוקית פשוטה לביצוע תכנון מס, שבמסגרתו בעל החברה משלם מס נמוך יותר, לעתים משמעותית, מאשר אילו היה מקבל את הכסף כשכיר.

מבין חברות הארנק שפתחו רופאים, 700 עונות על ההגדרה של חברת ארנק "טיפוסית": הכנסה גבוהה ולא יותר משני עובדים. מחצית מהרופאים הללו משתכרים דרך החברה שבבעלותם בצירוף שכרם הציבורי יותר מ–70 אלף שקל, ובממוצע שכרם החודשי הוא 137 אלף שקל (1.6 מיליון שקל בשנה). אם בוחנים את עשרת בעלי השכר הגבוה ביותר מבין הרופאים שבבעלותם חברות ארנק - שכרם הממוצע הוא 5.7 מיליון שקל.

חשוב להדגיש כי הרופאים האלה הם רופאים מאזור המרכז, שכן רופאי הדסה ושערי צדק מקבלים תלוש שכר אחד מבית החולים שלהם שכולל את משכורתם הציבורית ואת הכנסותיהם הפרטיות בשר"פ, 
ונאסר עליהם לעבוד מחוץ 
לבית החולים.

בתי החולים עוקפים את הכללית

הנתונים חושפים הבדלים מעניינים בין מצבם הכלכלי של רופאי המאיון העליון בבתי החולים הממשלתיים לרופאים בקופת חולים כללית. בעוד שהשכר הממוצע שלהם דומה - 1.5 מיליון שקל בשנה בבתי החולים הממשלתיים לעומת 1.45 מיליון שקל בכללית - בצמרת של הצמרת נמצא הבדל לטובת בתי החולים הממשלתיים.

עשרת שיאני השכר בבתי החולים הממשלתיים הרוויחו בממוצע ב–2012 סכום אגדי של 5.3 מיליון שקל בשנה (שמושפע מאוד מאותו שיאן יוצא דופן שחצה את קו 11 מיליון השקלים), לעומת ממוצע של 3.5 מיליון שקל בצמרת הכללית.

ואם כבר מדברים על אי־השוויון שמחולל הכסף הגדול, מסתבר שהוא מתקיים - ובגדול - גם בתוך קבוצת הרופאים עצמם. למועדון האקסלוסיבי הזה של עשירי הרופאים במדינה אין כמעט כניסה לנשים, שמהוות כבר רוב במקצוע הרפואה, אך עדיין לא הצליחו לתרגם זאת לכסף באותה הצלחה כמו עמיתיהן הגברים.

עובדה עגומה זאת משותפת לכל סוגי בתי החולים: בהדסה רק 4 מ–66 רופאי המאיון הן נשים (כ–6%), בשערי צדק רק 3 מ–30 הרופאים העשירים ביותר הן רופאות, וגם בבתי החולים הממשלתיים ושל הכללית המצב לא פחות עגום: רק 37 מ–705 (5.3%) רופאי המאיון העליון במרכז הן נשים.

מניתוח הנתונים עולה, באופן לא ממש מפתיע, כי הפרקטיקה הפרטית התובענית היא חסם כניסה מרכזי בפני הנשים. אם מנתחים את המאיון העליון של השכר בבתי החולים הציבוריים בלבד, בלי קליניקה פרטית, שיעור הנשים הוא כ-16%. כאשר מוסיפים לניתוח את השכר מהפרקטיקה הפרטית, השיעור צונח ל-5.3%. השילוב בין רפואה לעושר, מתברר, הוא עדיין עניין גברי למדי, ונשים עדיין מקדישות את רוב מרצן למשרותיהן הציבוריות.

המקצועות הרפואיים המשתלמים ביותר אינם מפתיעים. המקצוע הרפואי המכניס ביותר הוא רפואה אסתטית. פלסטיקאים ורופאי עור ומין שעוסקים ברפואה אסתטית כבשו את צמרת מקבלי השכר מקרב הרופאים - באופן גורף. אחריהם מככבים גניקולוגים שעוסקים בפוריות ובהריון, ובנוסף מככבים בצמרת כירורגים כלליים, רופאי עיניים, אורתופדים ומנתחי לב.

הרופאים הירושלמים נהפכו לאנשי נדל"ן

היכן משקיע המאיון העליון של הרופאים את כספו? בדומה למאיון העליון במשק, גם עשירי הרופאים משקיעים הרבה בנדל"ן ומרבים לרכוש דירות להשקעה. המגמה הזאת בולטת בעיקר בקרב הרופאים הירושלמים של הדסה ושערי צדק - מחציתם (48%) רכשו בעשור האחרון דירות להשקעה, כמעט כפליים משיעור רוכשי הדירות להשקעה בקרב המאיון העליון במשק (כ–27.6%).

המאיון העליון של הרופאים במרכז רוכש דירות בשיעור נמוך בהרבה מרופאי ירושלים ודומה למאיון העליון במשק - 25% מרופאי המאיון העליון בבתי החולים הממשלתיים ו-30% מרופאי המאיון העליון בכללית רכשו דירות להשקעה בעשור האחרון. מספר הדירות הממוצע שרוכשים עשירי הרופאים זהה לממוצע במאיון העליון במשק - כ–1.6 דירות להשקעה לרופא בעשור האחרון.

מבחינת שווי הדירות להשקעה, רופאי הדסה רוכשים את הדירות היקרות ביותר מקרב הרופאים - שווי ממוצע של 2.3 מיליון שקל לדירה לעומת 1.8 ו–2.2 מיליון שקל לדירה שרוכשים רופאי שערי צדק ובתי החולים במרכז. בשלושת המקרים, אלה הן דירות בשווי גבוה בהרבה מהשווי הממוצע של דירה להשקעה בישראל - 920 אלף שקל. עם זאת, שווי הדירות של המאיון העליון של הרופאים נמוך משוויה הממוצע של דירה להשקעה במאיון העליון במשק (2.8 מיליון שקל).

"מערכת הבריאות עומדת בפני אתגר עצום לרסן את התופעה הזו (סחרור השכר - ר.ל.ג). היא בתחילתה עדיין", סיכם גמזו בנאומו. "הסינרגיה הזו בין תרבות השכר, הדרישה לפיצוי על עבודה בעומס, המימון הפרטי, אי־ניהול של האינטראקציה העסקית, החוסר היחסי ותרבות הכוכבים - מחייבים פעולה רגולטורית משולבת, עוד לפני הזרמת מיליארדים לתיקון החוסרים במערכת, או לפחות במקביל לה".

הסכומים שנחשפים פה ממחישים עד כמה קשה למערכת הבריאות הציבורית להתחרות בשכר שאליו יכולים להגיע רופאים שמנהלים פרקטיקה פרטית מכניסה מחוץ לשעות העבודה, ועד כמה צדק גמזו כאשר איבחן כי התנפחותו של שוק הביטוחים הפרטיים מאיים על היכולת להפעיל את מערכת הבריאות הציבורית ולהשאיר בה את הרופאים הבכירים.

בחוק ההסדרים החדש נכלל פרק שאמור לרסן את הרפואה הפרטית על ידי קביעת תקרת פעילות בבתי החולים הפרטיים, ולחזק את הרפואה הציבורית על ידי הזרמת מאות מיליוני שקלים לצורך קיצור תורים והפעלת חדרי הניתוח בבתי החולים הציבוריים גם בשעות אחר הצהריים - כחלק 
מהמלצות ועדת גרמן. השנים הקרובות ילמדו אם המדינה מצליחה להחזיר את מרכז הכובד אל המערכת הציבורית המדולדלת, או שהשפעה והכוח של המערכת הפרטית חזקים יותר מכל מהלך רגולטורי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#