האם החרדים מוכנים להתגמש בעבודה - והבעיה היא המעסיקים החילונים? - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם החרדים מוכנים להתגמש בעבודה - והבעיה היא המעסיקים החילונים?

החברה החרדית נוטה כיום יותר מבעבר להצטרף לשוק העבודה, אך עדיין לא רואה בו ערך מרכזי - כך קובע מחקר חדש ■ גם המעסיקים החילונים, החוששים מפני העובדים החדשים, לא עוזרים לשנות את המצב: "רואים מועמד חרדי, וחושבים שהוא רוצה להפוך את המקום לבית כנסת" ■ חרדים בעבודה - כתבה שנייה בסדרה

13תגובות

מאיר (השם המלא במערכת) הוא חרדי מירושלים שהחליט לא להסתפק בלימודי תורה. הוא פנה ללימודים אקדמיים, סיים תואר ראשון במחשבים והחל לחפש עבודה. כעבור חודשים רבים של חיפושים נראה היה כי רצונו לעבוד בחברת היי־טק מתחיל להתממש, אלא ששמחתו היתה מוקדמת.

"לאחר אינספור קורות חיים ששלחתי, הגעתי לראיון בחברת היי־טק גדולה במרכז הארץ", מספר מאיר. "השיחה נפתחה באווירה טובה והרגשתי שהיא זורמת יפה. הבעתי נכונות לשקול מעבר למגורים בשרון, אם אתקבל. כשכבר הייתי בטוח שצלחתי את הראיון, והנה המשרה מחכה לי, חלה תפנית בהתנהגותו של המראיין. הוא החל לרמוז שהוא בעצם חושש לקבל אותי לעבודה כי אני חרדי, 'שעלול להפוך את מקום העבודה לבית כנסת'. הוא גם הוסיף שהמטבח בחברה אינו כשר למהדרין, מה שיגרום להוצאה כספית בהכשרתו, אם אתקבל לעבודה".

גם בחברת היי־טק קטנה אחרת, אליה ניסה להתקבל, נתקל מאיר ביחס מסויג. "המראיינת העיפה מבט קצר בקורות החיים שלי ואמרה מיד שמכיוון שמדובר בחברה 'משפחתית', המעסיקה פחות מ–100 עובדים, העובדה שאני חרדי תיצור להם בעיה, הן בנוגע לעבודת צוות המחייבת כימיה בין־אישית והן בכל הקשור לגיבושונים שנערכים מחוץ לשעות העבודה. הסברתי למראיינת שאני אדם לא נוקשה, ושאין לי בעיה להשתלב חברתית, גם אם כולם סביבי חילונים, אבל לשווא. היא אמרה שתתקשר אלי - עד היום זה לא קרה".

אייל טואג

כיום, לאחר כל האכזבות, מאיר עובד בשלוחה ירושלמית של חברת היי־טק בינלאומית, שבה מקבלים ברצון מועמדים בעלי רקע שונה. "לא מעניין אותם איך אתה נראה, ולעולם לא תשמע בחלל החברה הערה מקניטה כלשהי. אם יש פרויקט שצריך לעבוד עליו גם בשבתות או בחגים, אני פשוט מאריך את יום העבודה שלי באמצע השבוע או מופיע לעבודה במוצאי שבת - וזה מתקבל בהסכמה". הוא מספר.

מאיר אינו היחיד שנתקל בקושי גדול להשתלב בשוק העבודה הישראלי, אף ששילוב חרדים הוא אחד מעקרונות התוכנית האסטרטגית שהציבה לעצמה הממשלה עד 2020. שיעור התעסוקה של גברים חרדים נמצא אמנם בעלייה מתמדת בעשור האחרון, אבל עדיין מסתכם ב–45% - כמחצית משיעור התעסוקה בקרב יהודים שאינם חרדים. שיעור התעסוקה בקרב נשים חרדיות מגיע ל–60%, אך הוא עדיין נמוך לעומת השיעור של נשים יהודיות לא חרדיות, שהוא 76%.

ממחקר שערך ד"ר אבי קיי, פסיכולוג מהמרכז האקדמי לב למקצועות ההנדסה ומדעי המחשב, המתמקד בתעסוקת גברים חרדים, עולה כי בהשוואה לשנות ה–80 וה–90 החברה החרדית אמנם נוטה כיום יותר להצטרף למעגל העבודה, אך היא עדיין לא רואה בעבודה ערך מרכזי. לפי המחקר, שנעשה בשיתוף עם המוסד לביטוח לאומי בקרב 450 גברים חרדים, ההתנגדות מגיעה מהבית: פחות מ–20% מהאבות של משתתפי הסקר שכבר עבדו הציגו לבניהם את העבודה כדבר חיובי מאוד; רק 25% מהאבות של אלה שלומדים או מחפשים עבודה ועדיין לא נכנסו למעגל העבודה הציגו את העבודה כדבר חיובי מאוד. "נתון זה מסביר כנראה את הנטייה הגדולה של החרדים הצעירים לא להתייעץ עם הוריהם כשהם מחליטים ללכת לעבוד", מסביר קיי.

גם הסביבה הרחבה יותר מובאת בחשבון - כרבע ממשתתפי המחקר חוששים שחבריהם לעבודה יתייחסו אליהם בצורה שלילית בשל היותם חרדים. מן המחקר עולה כי 28% מהחרדים שעדיין לא עובדים ו–60% מאלה שכבר עובדים מסכימים שהעבודה היא אחד הדברים החשובים בחייהם. ואולם כשמשווים את הגברים העובדים עם מדגם מייצג של כלל הגברים העובדים במדינה, הגברים החרדים העובדים רואים בעבודה גורם מרכזי פחות בחייהם.

גלי איתן

כשליש מהמשיבים - הן העובדים והן אלה שעדיין לא עובדים - ציינו כי אם היתה להם אפשרות כלכלית, הם היו מפסיקים לעבוד וחוזרים ללמוד בכולל.

כמעט מחצית (48%) מנשותיהם של משתתפי המחקר עובדות במשרה מלאה, ללא קשר למצב התעסוקתי של הגברים.

אחת השאלות במחקר היתה: האם היית ממליץ לבנך/בתך לרכוש תואר אקדמי? זו שאלה חשובה, מכיוון שלימודים אקדמיים מרחיקים את הסטודנט מעולם הישיבות ומקרבת אותו למעגל העבודה. 72% היו ממליצים לבנותיהם לרכוש השכלה אקדמית, בעוד ש–58% היו ממליצים לבניהם לרכוש השכלה כזו. העובדה שיותר משיבים היו בעד זה שבתם תרכוש תואר אקדמי מאשר בנם, משקפת את המציאות כיום, שבה בחברה החרדית שיעור הנשים בעלות השכלה גבוהה או עובדות, גבוה מזה של הגברים.

מקבלים שכר 
נמוך מהמצופה

קושי נוסף נובע, לתפישת החרדים, מצד המעסיקים. 55.5% ממשתתפי המחקר שכבר עובדים, ו–40.8% מאלה שלא עובדים עדיין אמרו שלדעתם המעסיקים נרתעים מהעסקת עובדים חרדים. יותר ממחצית המשיבים טוענים שהיותם חרדים עלול להאט את קידומם בשכר ובתפקידים. "לאור העובדה שתחושה זו ניכרת במיוחד אצל גברים עובדים, הדבר חייב להדליק אור אדום", טוען קיי. לדבריו, גם אם לא קיימת רתיעה כזאת במציאות, לתחושה הסובייקטיבית הזו השלכות שליליות פוטנציאליות על העובדים עצמם ועל השיקולים להיכנס בכלל לשוק העבודה.

הבנת שוק העבודה היא נושא כמעט טריוואלי כשמדובר בחילונים, אלא שחרדים מתקשים בו יותר. רבים ממשתתפי המחקר, 48% מקרב אלה שעדיין לא עובדים ו–24% מקרב אלה שכבר עובדים, דיווחו שאין להם הבנה טובה של עולם העבודה. כמעט 36% מהגברים העובדים אמרו שהיו בוחרים לעסוק במקצוע אחר מזה שהם מועסקים בו כרגע, אילו היתה להם האפשרות.

המחקר מצא פער בין הציפיות של מחפשי העבודה החרדים לבין המציאות: 72% מאלה שלא עובדים מצפים להרוויח מעל השכר הממוצע במשק - שהוא 9,100 שקל בחודש - ואולם רק 20% מהגברים העובדים דיווחו שהם מקבלים שכר ברמות אלה. הקבוצה הגדולה יותר מקרב המשיבים דיווחה על שכר נמוך בהרבה מהממוצע במשק.

פער דומה בין הציפיות לבין המציאות קיים גם ביחס למהות התפקיד במקום העבודה: 70% מאלה שאינם עובדים מעוניינים במשרות ניהול, או לפחות להיות ממונים על עובדים אחרים, אך בפועל, רק 35% מאלה שעובדים מועסקים בדרג זה.

רק בודדים מבין החרדים העובדים הם בעלי עסק עצמאי, אף ש–20% מאלה שעדיין לא עובדים קיוו להקים עסק עצמאי. "הפער בין הרצוי לבין המציאות, מאיים על השילוב המוצלח של חרדים רבים בשוק העבודה", אומר קיי. לדבריו, התופעה עלולה לרפות את ידיהם של אלה השוקלים לעשות את המעבר מהכולל את שוק העבודה.

בניגוד לעובדים רבים שאינם חרדים, המציבים בראש סולם העדיפויות את הסיפוק המקצועי, בקרב שתי הקבוצות החרדיות, אלה שעובדים ואלה שעדיין לא עובדים, ציינו שהשכר הוא הדבר המשמעותי ביותר עבורם. רק לאחר מכן ההיבטים החשובים עבורם הם סוג התפקיד והאתגר המקצועי. שליש מהגברים העובדים ורבע מאלה שעדיין לא נכנסו למעגל העבודה, הביעו העדפה לעבוד במסגרת עבודה חרדית. שליש מהמשתתפים במחקר גם השיבו שאילו היתה להם רווחה כלכלית, הם היו מפחיתים מהיקף העבודה ולומדים בכולל באופן חלקי.

אייל טואג

"האידיאל בציבור החרדי הוא עדיין לימוד התורה", אומר קיי. "ברירת המחדל לגברים היא להישאר בכולל. יציאה לעבודה היא רק מכורח המציאות. רבים מהחרדים סובלים מהיעדר מודלים לחיקוי במשפחה - כאלה שישמשו עבורם דוגמה ליציאה לעבודה. אבל מתחת לפני השטח מתחולל שינוי. יותר ויותר חרדים נמשכים לאקדמיה ולעולם העבודה. ויש גורמים שדוחפים אותם לכך: צמצום התקציבים לישיבות ולכוללים והקיצוץ בקצבאות הילדים של הביטוח הלאומי. גם הגידול במספר החרדים במדינה, בשיעור גבוה מהממוצע, גורם לכך שהתמיכות מחו"ל צריכות להתחלק בין יותר אנשים. העוגה נחלקת לפרוסות דקות יותר".

לדברי קיי, מה שעוד מושך את החרדים לשוק העבודה הוא היחלשות האידיאל של חיים מסוגרים ושל הסתפקות במועט. "יש תהליך של התברגנות, של רצון ליהנות מהחיים. התפתחה תיירות חרדית. אנשים רבים אינם שוללים אוטומטית כל דבר שבא מבחוץ, למשל אינטרנט וסמארטפונים. אנשים רואים במה שהם מתפרנסים ממנו חלק מהזהות שלהם. יותר ויותר חרדים היו רוצים להיות מנהלים. הם בוחרים ללמוד תכנות מחשבים, עבודה סוציאלית, ארכיטקטורה, עריכת דין, ראיית חשבון וחינוך מיוחד, אבל לא רפואה, כי לימודים אלה מחייבים ידע מעמיק באנגלית. הם גם לא ילמדו סיעוד, כדי שלא יצטרכו לגעת בנשים מטופלות. בגדול, האנשים רוצים לבטא את עצמם כבעלי מקצועי. נכון שהם מיעוט, אך זהו מיעוט גדל והולך".

"על המעסיקים לכבד את תרבות העובדים"

עו"ד יובל אלבשן, דקאן לפיתוח חברתי בקרייה האקדמית אונו, שפעל להנגשת עולם העבודה לחרדים, אומר שהחרדים הם אוכלוסייה תאבת דעת, שחלקים גדלים והולכים ממנה מבקשים להשתלב בחברה הכללית, לרבות בעולם העבודה, אך הבעיה היא שהחילונים מציבים בפניהם תנאי - שיהיו כמותם, גם בשוק העבודה. "זאת גישה שגויה", הוא טוען. "לא ייתכן, למשל, שאשה תרצה בכיתה של גברים חרדים, או שאשה וגבר חרדי יחלקו חדר עבודה אחד בחברה, ולא צריך לבקש שיעמדו בסיטואציות האלה. מעסיקים חילונים חייבים לכבד את תרבותם של 
עובדיהם החרדים, ובכך לסייע להשתלבות בשוק העבודה, ולכן גם לכלכלה הישראלית".

לדבריו, כמו חילונים רבים היה בטוח בעבר כי אי־ההשתלבות נובעת מאי רצונם של החרדים. "טעיתי", הוא מודה. "הבעיה היא קודם כל אצל המעסיקים. המועמדים החרדים מוכנים להתגמש. הם לא מתכוונים בשום אופן להפוך את מקום העבודה לישיבה. יתרה מזאת: ברגע שהם יצאו מאוהלה של תורה, הם צנועים בדרישותיהם. אני מכיר חרדים שגרים בביתר עלית ומוכנים להתייצב בשש בבוקר לעבודתם ברמת גן - ועדיין מתקשים למצוא עבודה. אפילו למשרדי הממשלה מעטים מאוד מהם מתקבלים, מכיוון שהם שונים ומעוררים רתיעה. נטל ההוכחה נופל עלינו, החילונים, כי החרדים עושים את המאמץ. זה חשוב לכולנו, כי כשיושבים במשרד עם חרדי וערבי, אוכלים אתם צהריים ולומדים להכיר אותם, לומדים שהפערים המנטליים לא באמת גדולים - והביחד הזה רק יצעיד את החברה קדימה".

תמר קיי


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#