פורשים מהעבודה - ומתחילים לשתות

כ-10%-20% מהאמריקאים הפורשים מעבודתם (בני 65 ומעלה), נוטים לאלכוהוליזם

הילה ויסברג

בסרטים, הפנסיונר האמריקאי המצוי מתגורר בדירת נופש מרווחת בפלורידה, משקיף אל הים ונהנה מהחיים הטובים.

המציאות נראית אחרת: כ–10%–20% מהאמריקאים הפורשים מעבודתם (בני 65 ומעלה), נוטים לשתיית אלכוהול מסוכנת. הכוונה היא לשתייה כבדה (Binge drinking), של יותר מארבע־חמש כוסות אלכוהול ברצף. עצם הפרישה מהעבודה - כך לפי מחקר חדש שמגיע מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב - עשויה להחמיר את בעיית השתייה בקרב מבוגרים.

"מצאנו שעובדים שיצאו לפנסיה מלאה, הגדילו פי שניים את הסיכון לשתייה כבדה לעומת עובדים שנשארו בעבודה. עובדים שיצאו לפנסיה חלקית, הגדילו את כמות השתייה בכל פעם ששתו, אך לא בהכרח הגיעו לרמות שתייה מסוכנות", מסביר פיטר במברגר פרופ' להתנהגות ארגונית, שערך את המחקר לאורך עשור בקרב 1,500 עובדי צווארון כחול בארה"ב. ממצאיו פורסמו באחרונה בספר "פרישה והמגיפה הנסתרת" (Retirement and the Hidden Epidemic), שכתב עם פרופ' סמואל בכרך.

מה הסיבה לשתייה המוגברת אחרי היציאה לפנסיה?

פרופסור פיטר במברגרצילום: עופר וקנין

במברגר: "ניתן להניח שלאלה שיצאו לפנסיה מלאה התפנה זמן, ומכיוון שהם כבר לא תחת פיקוח המנהלים - השתייה גברה. אלה שיצאו לפרישה חלקית עדיין נמצאים במסגרת, ולכן נזהרים. גורם נוסף, להערכתי, הוא שיכוך כאבי גוף - מדובר באנשים שפרשו מעבודות פיסיות. שימוש נוסף הוא 'טיפול' בבעיות שינה. אנשים חושבים שאלכוהול מסייע בהירדמות, אבל בפועל הוא רק פוגע במעגלי השינה, וכתוצאה מכך הם עייפים יותר".

התוצאה היא סכנה בריאותית.

"נכון. בגילי הפרישה - 55 פלוס - הגוף מתמודד הרבה פחות טוב עם אלכוהול, לעומת הגוף הצעיר. הגוף המבוגר מורכב מיותר שומן ומפחות מים, מה שמוביל לכך ששיעורי האלכוהול בדם מדוללים פחות בהשוואה לאדם צעיר. כתוצאה מכך השתייה עלולה לגרום לנזקים מוחיים וגופניים קשים. בארה"ב, אלכוהול הוא הסיבה ל–10% מהאשפוזים של מבוגרים".

אילו פורשים מועדים לסבול מבעיות שתייה?

"מצאנו שאנשים שפרשו מארגונים שהיתה בהם תרבות שתייה משמעותית, ושלא שמרו על קשר עם חבריהם לעבודה - צימצמו את היקפי השתייה אחרי היציאה לפנסיה. אבל אלה שפרשו עם חבריהם מארגונים שהיתה בהם תרבות שתייה, ושמרו על קשר עם הקולגות, המשיכו לשתות כרגיל ואף הגדילו את היקפי השתייה".

לא רק החברים משפיעים על הרגלי השתייה, מדגיש במברגר. "מצאנו שאנשים שפורשים בעל כורחם, בעיקר כשהם נהנים מהעבודה ומחוברים לקולגות, מועדים לשתייה יותר מאחרים. בסיטואציה כזו של פרישה כפויה, פורשים עלולים גם לחוות מתח כתוצאה מאי ודאות כלכלית (financial stress)".

תופעת השתייה בקרב פורשים קיימת גם בישראל?

"כרגע לא, אבל ישראל נמצאת בפיגור של כ–20–30 שנה אחרי ארה"ב בכל דבר. היא רלוונטית לכאן שכן בישראל, בניגוד לארה"ב, חוק גיל פרישה מאפשר פרישה בכפייה".

מה הפתרון לבעיה?

"ארגונים יכולים לעזור לפורשים שלהם בכך שיקימו קבוצות תמיכה חברתיות בקרב עובדים כמו גם בקרב פורשים. לאדם העומד בפני פרישה אני ממליץ לתכנן את הפרישה מראש, ככל שניתן - על ההיבטים הכלכליים והחברתיים שכרוכים בה. לעתים פנסיונרים מרגישים שחייהם לא שווים יותר, כי הם כבר לא תורמים לחברה. אך תרומה לחברה לא חייבת להתבצע רק בעבודה. גם התנדבות היא תעסוקה משמעותית. העיקר לא להישאר לבד".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום