ראשי רשויות בדרום: סומכים על המדינה שתשלם, אך חוששים מהגירה שלילית

נזקי הלחימה נוגסים בתקציבי המועצות המקומיות והאזוריות בדרום - ואף גוררים אותן לגירעונות ■ ראש המועצה האזורית אשכול: "הנזק הכלכלי לחקלאי המועצה עלול להסתכם בכמיליארד שקל" ■ ראש העיר אשדוד: "הוצאנו במהלך המבצע כמיליון שקל ביום"

הילה ויסברג

עד כה גבה מבצע צוק איתן מהמועצה האזורית מרחבים שבנגב הצפוני מחיר של כ-20-15 מיליון שקל - כחמישית מתקציבה השנתי הכולל. על אף העלויות הגבוהות, שנועדו לכיסוי פעילויות לילדים במקלטים, שעות נוספות לעובדים חיוניים והוצאות מיגון, עד כה כוסה רק חלק קטן מהוצאות המועצה, במסגרת מקדמות ששולמו לרשויות מקומיות.

לדברי ראש המועצה, שי חג'ג', "הסכום שקיבלנו, מאות אלפי שקלים, בקושי כיסה 10% מההוצאות. אנחנו בגירעון ומנסים להתגלגל. הגשנו בקשות מסודרות לתקצוב ממשרד ראש הממשלה (המשרד ביקש מרשויות לדווח על הוצאותיהן בתקופת הלחימה, והודיע כי כשלושה ימים לאחר סיומה יעניק החזרים על הוצאות "ישירות, דחופות ומיידיות"; ה"ו). אנחנו אמורים לקבל כסף, אך לא אמרו לנו כמה בדיוק. חשבנו שאחרי הפסקת האש האחרונה, לפני שבוע, נחזור לשגרה. אך השקט היה שקט מדומה, ומבחינתנו הדשדוש הנוכחי, מלחמת ההתשה הזו - בלתי נסבלים. לא נמשיך להיות ברווזים במטווח. אנו מצפים להכרעה בלחימה.

ראש המועצה מרחבים, שי חג'ג'צילום: גילה קמר טרגרמן

"החוסן האזרחי תלוי לא רק בכיפת ברזל צבאית, אלא גם בכיפת ברזל כלכלית. שר האוצר, יאיר לפיד, לא שוחח אתי אפילו פעם אחת במהלך המבצע".

בנוגע להפעלת קייטנות במקלטים, אומר חג'ג': "הקייטנות הופסקו עם הפסקת אש, וכעת נחדשן שוב, כדי שההורים יוכלו לצאת לעבודה. לא ניתן להשאיר ילדים בבית תחת ירי". חג'ג' מוחה על כך שלא קיבל כל סיוע בתחום המיגוניות ליישובים, אף שהוא נזקק ל-100 מיגוניות לפחות. "כשהורה לא יוצא לעבודה, מכיוון שאין מיגון לילדים, העלות גבוהה בהרבה ממימון 100 מיגוניות". לדבריו, חלק מתושבי המועצה מצויים כעת בחופשה, ולכן היישובים ריקים באופן יחסי".

חורשים תחת אש. כפר עזהצילום: אליהו הרשקוביץ

"אם באוקטובר לא נזרע, נהיה בצרות"

ראש המועצה האזורית אשכול, חיים ילין, אומר כי אם הלחימה תימשך אל תוך אוקטובר, תחילת עונת החקלאות הבאה, הנזק הכלכלי לחקלאי המועצה עלול להסתכם בכמיליארד שקל. "חקלאות היא הפרנסה העיקרית שלנו, ואם באוקטובר לא נזרע, נהיה בצרות", אומר ילין. "מדובר בהשלכות כלכליות ארוכות טווח, לא רק ישירות, שעליהן אין פיצוי. חוזים מול לקוחות באירופה יתבטלו, והחוזים האלה הם לכמה שנים. זה עלול להפיל את האזור כולו. הנזק יהיה אדיר. האדמה שלנו נטחנה על ידי הטנקים, וכעת צריך להחזיר אותה למוטב. אנחנו גם חוששים מכך שהפועלים הזרים יברחו. יהודים לא מעוניינים לעבוד בבניין ובחקלאות".

המועצה קיבלה מקדמות בסך כחצי מיליון שקל, ולדברי ילין, "קיבלנו הבטחה שהוצאות המועצה על המבצע יוחזרו, ואני מאמין שכך יהיה. הקשר שלנו עם משרד ראש הממשלה הדוק. הם מכירים את המצוקות שלנו".

ראש מועצה אזורית אשכול, חיים יליןצילום: אליהו הרשקוביץ

תושבי המועצה שוקלים שוב לחפש מפלט ביישובים צפוניים?

ילין: "לא, הם בבתיהם. כל עוד האיום הוא רקטי, הם יודעים כיצד להתמודד אתו. נכון לעכשיו, נראה כי איום המנהרות הוסר".

שנת הלימודים תיפתח כסדרה?

"אם תהיה מלחמה - כלומר, ירי מאסיבי הדדי - לא נפתח את שנת הלימודים. אבל אם הירי יהיה מזדמן בלבד, נפתח את השנה ונייחד תוכניות בבתי לספר לעניין 'המצב'".

גם ראש המועצה האזורית שער הנגב, אלון שוסטר, לא מודאג במיוחד מן ההיבטים התקציביים הכרוכים במבצע. "הרשויות המקומיות והאזוריות אמנם לא מקבלות 'פיצוי' מהמדינה על נזקים, כי הם לא עסק, אבל עד כה הגישה כלפינו היתה מתירנית", הוא אומר. "אנחנו מוציאים סכומים נכבדים על כוח אדם, שעות עבודה בחמ"ל, חשמל, אוכל והסעות - אנשים מועסקים סביב השעון. עד כה המדינה מצאה את הדרך לסייע".

הסוגיה העיקרית שלה תידרש המועצה בעתיד, אומר שוסטר, היא הנעת הגירה חיובית ליישוביה, ובתחום זה הוא זקוק לעזרת הממשלה. "אני מדבר על צמיחה דמוגרפית וכלכלית", אומר שוסטר. "מה שצריך לחשוב עליו הוא איך לשכנע אנשים לעבור ליישובים כמו נחל עוז וכפר עזה; איך להגדיל את אוכלוסיית המועצה מ-45 אלף ל-55 אלף איש בתוך שנתיים".

מבצע צוק איתןצילום: אליהו הרשקוביץ

כיצד הלחימה המתחדשת משפיעה על התושבים?

"לשמחתי, אין עזיבה גדולה כרגע. אנשים אומרים לעצמם 'נחכה עוד קצת. גם הצד השני כבר בטח עייף'".

יחיאל לסרי, ראש העיר אשדוד, מספר כי הוצאות העירייה בימי לחימה מוערכות בכמיליון שקל לפחות ביום, וכוללות "פעילויות הפוגה" (הסעות לפעילויות מחוץ לעיר, קולנוע חינם, פעילויות לילדים במקלטים, אטרקציות חינמיות כמוזיאונים ופארקים), מיגון ושיקום תשתיות פגועות והגשת סיוע לאוכלוסיות חלשות. "אתמול בבוקר חזרנו להפעיל את ההפוגה, כשהירי התחדש", אומר לסרי.

עד כה הוציאה העירייה על המבצע כ-25 מיליון שקל (מתוך תקציב שנתי של כ-1.8 מיליארד שקל), וקיבלה כמקדמה כ-5 מיליון שקל ממשרדי הפנים והרווחה. "החלטת ממשלה קבעה כי יינתנו החזרים גם ליישובים וערים שמעבר לקו 7 הקילומטרים מרצועת עזה, וזוהי החלטה מוצדקת", אומר לסרי. "אם רוצים להעניק גב ושקט לעורף, יש לתמוך בו. אני מאמין שנקבל החזר על הוצאותינו על הלחימה עד כה", אומר לסרי. "בלעדי ההחזר הזה, ניכנס לגירעון בוודאות".

לדברי לסרי, מיעוט מהתושבים עוזב כעת את אשדוד. "פה ושם יש קבוצות שיוצאות צפונה, אך רוב התושבים ממשיכים כרגיל. יושבים בבתי קפה, ואפילו הולכים לים. אנחנו מזהירים את התושבים שלא להגיע לחופי הים תחת אש, ואפילו מוציאים אנשים מהים, מתוך דאגה לביטחונם".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker