שכר גבוה למנכ"ל, שכר נמוך למורים, נפוטיזם וגירעונות: כך מתנהל מכון אבני - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שכר גבוה למנכ"ל, שכר נמוך למורים, נפוטיזם וגירעונות: כך מתנהל מכון אבני

מכון אבני אינו מוסד אקדמי, אך הוא מסובסד במיליוני ש' על ידי משרד הכלכלה ■ למרות הגירעון שצבר המכון, למנכ"ל ולחתנו ניתנו העלאות שכר - בעוד שהמורים התבקשו לקצץ בשעות לימוד ■ יו"ר הוועד המנהל: "מורים זה עניין של היצע וביקוש. המנכ"ל צריך לקבל משכורת גבוהה" ■ משרד הכלכלה: "הלימודים במכון מפוקחים"

98תגובות

מייסדי הסטודיו ללימודי אמנות "הסטודיה" - אהרון אבני, יחזקאל שטרייכמן, משה שטרנשוס ואחרים - בסך הכל רצו ללמד אמנות בתל אביב ב-1936. ספק אם הם התכוונו שהמקום ייהפך יום אחד לעמותה הנהנית מכספי משלם המסים, שמעלה את השכר למנכ"ל על אף גירעונות כספיים, שבה המורים מקבלים שכר נמוך וקיימות בה תופעות כמו נפוטיזם. מטענות רבות שהגיעו ל-TheMarker נדמה כי זה בדיוק מה שקרה.

מכון אבני - המכללה לאמנות ועיצוב תל אביב, סובל בשנים האחרונות מגירעון כספי, ומניהול ביד ברזל של אדם אחד, המקבל גיבוי מוחלט מהוועד המנהל. בשל השם שאימץ לו, רבים טועים לחשוב כי מדובר במוסד אקדמי, אלא שאבני אינו מוסד אקדמי, ומעולם לא היה.

אייל טואג

"הוא נמצא בשטח כל כך הרבה זמן, ויש בו סטודנטים, מרצים וראשי מחלקות, שאנשים חושבים שמדובר באקדמיה", אומר מקורב למכון. "מעשית, הוא רחוק מאוד מבתי ספר אחרים כמו שנקר או בצלאל. אבני מעולם לא ביקש, וגם לא קיבל, הכרה מהמועצה להשכלה 
גבוהה. הסיבה פשוטה: הוא לא יעמוד בדרישות".

באבני דווקא מתעקשים שמדובר באקדמיה. "אנחנו נותנים תואר ראשון בשיתוף האוניברסיטה הפתוחה", אומר יו"ר הוועד המנהל, אהרון סופר, ואינו מתייחס לעובדה שמדובר בתואר משלים, שתלמידי מכון אבני יכולים להשלים באוניברסיטה הפתוחה בפקולטה למדעי הרוח, ולא באמנות, תחום אותו מלמד בית הספר.

בניגוד למוסדות אקדמיים, אבני אינו דורש ציון פסיכומטרי מ-600 הסטודנטים הנכנסים בשעריו בכל שנה. מבחני הכניסה למכון הם פנימיים והמומעמדים משלמים עבורם. המכון מקבל תקצוב ממוצע של כ-2.4 מיליון שקל בשנה ממשרד הכלכלה, שמסבסד את שכר הלימוד (כשליש מ-18 אלף שקל בשנה) עבור בעלי המקצוע העתידיים - 15%-20% מהתקציב השנתי. על אף שהעמותה רשאית לפנות לתורמים, היא אינה עושה זאת.

את המכון מנהל מאז 1990 שמעון צמרת, 71, משורר זוכה פרסים. האדם השני בחשיבותו, ובגובה משכורתו, הוא ד"ר חן קרצ'ר, ראש מדור לימודים, שהוא גם חתנו של צמרת, בעלה של בתו. מכיוון שמדובר בעמותה, ולא בגוף אקדמיה המפוקח על ידי המל"ג, מדווח אבני לרשם העמותות ומתנהל על ידי המנכ"ל והוועד המנהל.

דרור ארצי - ג'יני

סופר, שמשמש גם יו"ר היכל התרבות בתל אביב, קיבל את תפקיד יו"ר הוועד המנהל מנתן וולוך, שהיה גם יו"ר דירקטוריון היכל התרבות. וולוך גם הגן על סופר כשמבקרת עיריית תל אביב קבעה ב-2010 שסופר נהנה מחריגות שכר מפליגות, בעוד סופר הכחיש.

לצדו של סופר יושב בוועד המנהל מאז יולי 2012 אביגדור קהלני, יו"ר האגודה למען החייל. קהלני משמש גם יו"ר ועדת הכספים של המכון, וחותם מדי שנה על דו"חות גירעוניים המסבירים את התרבות התלונות נגד התנהלות המכון.

"צוות המורים מרוויח משכורות מעליבות, בוודאי יחסית למוסדות מקבילים", אומר גורם המכיר את המקום. "100 שקל ברוטו לשעה נחשב שכר גבוה במכון, לעומת מוסדות אחרים, שמשלמים 200-140 שקל לשעה. משכורת ממוצעת של מורה, גם הוותיקים שבהם, היא 5,000-3,000 שקל בחודש. מרבית המורים מפוטרים בכל קיץ כדי להיקלט שוב בשנה הבאה.

"למרות זאת דורשים לקצץ שם עוד ועוד, ברמה הפוגעת לא רק במשכורות המורים, אלא גם בסטודנטים. צמרת לוחץ על המורים לקצץ שעות לימודים, או להנחות תלמידים לא באופן פרטני, אלא קבוצתי, על אף שהפרויקטים שלהם אישיים. גם מספר הכיתות הצטמצם על ידי איחודן.

מכון אבני

"בעבר סמסטר במכון ארך 14 שבועות, כולל שבוע הגשות, כיום לומדים רק 13 שבועות, קרי קיצוץ של שבועיים במהלך השנה. בנוסף, הורו למרצים רבים לערוך את ההגשה הסופית בשיעור האחרון של הסמסטר במקום בתקופת ההגשות, כפי שהיה מקובל בעבר - קיצוץ של עוד שבוע בשיעורים רבים. מרגיזה במיוחד העובדה ש'המצב הקשה', להגדרתו של צמרת, פוגע בכולם, מלבד בו".

על אף הגירעון במכון, שהחל ב-2012, קיבלו צמרת וחתנו העלאות שכר נאות. הדו"ח הכספי ל-2012 מפרט גירעון של 1.7 מיליון שקל. לשם השוואה, 2011 הסתיימה בהכנסה נטו של 1.5 מיליון שקל. יו"ר הוועד המנהל טוען כי הבעיה נובעת מרישום מצומצם של תלמידים, אך ממבט בנתונים נראה כי הבעיה המרכזית נעוצה בעובדה שככל שהכנסות המכון יורדות, כך עולות הוצאותיו.

מחזור הפעילות של המכון ב-2011 הסתכם בכ-12.8 מיליון שקל, ושנה לאחר מכן ירד 
לכ-10.9 מיליון שקל. לעומת זאת, עלות הפעילות צמחה לכמיליון שקל בשנה. בדיקת סעיפי העלות מראים עלייה של 10% בסעיפי שכר והוצאות נלוות, עלייה בסעיף השתלמויות ואירוח, ועלייה גם בסעיף הוצאות הנהלה וכלליות. יתרת המזומנים של המכון פחתה בכמיליון שקל.

על אף הגירעון עלה שכרו של צמרת ב-10% בקירוב, מ-592 אלף שקל ב-2011 ל-650 אלף שקל ב-2012. בנוסף, הוחלט כי כשייצא לפנסיה יינתנו לו 200% פיצויי פרישה יחסית למשכורתו. על פי דו"חות 2012, לשם כך הועברו לחיסכון מיוחד כ-350 אלף שקל להשלמת פיצויים בגין שנים קודמות.

צמרת גם ממשיך לנסוע פעמיים בשנה להשתלמויות בחו"ל. לטענת גורמים במכון, מדובר בתנאים מפנקים במיוחד - הוא טס במחלקת עסקים ולן במלונות יקרים, וכי להשתלמויות המקצועיות בתחום האמנות יוצא המנכ"ל, ולא אנשי המקצוע, בהם ראשי המחלקות. על אף בקשות חוזרות ונשנות, המכון לא העביר תוכנית השתלמות לדוגמה. בתשובה לשאלה בנושא סופר השיב כי המנכ"ל "לא ישן באכסניות נוער".

אוליבייה פיטוסי

המשכורות הגבוהות במכון - למנכ"ל וחתנו

נפוטיזם גם הוא חלק מן ההתנהלות במכון אבני. קרצ'ר הגיע למכון ב-2002. איש לא יכול היה להסביר מדוע הבחור, שהדוקטורט שלו עוסק ביישוב סכסוכים פנים־מדינתיים, הוא ראש מדור לימודים במכון שעיקר עיסוקו הוא אמנות. "לקחו בן אדם, בחנו את כישוריו והגיעו למסקנה שהוא יכול לפתח את המכון", מסביר סופר ומוסיף שגם כשהוא עצמו קיבל את תפקיד מנכ"ל היכל התרבות ב-1984, לא היתה לו השכלה מתאימה.

במכתב ששלח קרצ'ר 
ל-TheMarker הוא מספר כי התמחה במשך 15 שנה בבניית קורסים ותוכניות לימוד באוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת תל אביב וגם במרכז הבינתחומי. כשהתבקש להעביר אסמכתאות להתמחות זו, סירב. במרכז הבינתחומי אמרו כי הם לא יודעים כי היה מעורב בבניית תוכניות.

במהלך עבודתו במכון הכיר קרצ'ר את בתו של צמרת, והשניים נישאו. בהמשך יצא ללימודי דוקטורט שבמהלכן לא עבד במכון ולא קיבל משכורת. ואולם, בדו"ח 2012 מצוין כי הוא מלמד במקום 11 שנים ברציפות. עם סיום הדוקטורט שב לתפקידו הקודם, לצד חתנו, המנכ"ל. בזמן שלא היה במכון, פוצל תפקידו לשניים.

קרצ'ר לא ידוע כבעל יחסי אנוש טובים במיוחד, ורבות מהתלונות עליו מצד אנשי הסגל. בשנת הגירעון זכה גם הוא להעלאת שכר של כ-15% תוספת ושכר ברוטו של 180 אלף שקל בשנה. שכרו של קרצ'ר הוא השני בגובהו במכון, אך נמוך בהרבה מזה של חמו.

לשם השוואה, השכר של ראש מחלקת עיצוב תקשורת חזותית במכון היה ב-2011 113 אלף שקל, וב-2012 עלה ל-142 אלף שקל - כחמישית משכרו של המנכ"ל.

ברשימת חמשת מקבלי השכר הגבוה בדו"חות המכון לא מופיעים יתר ראשי המחלקות, כלומר הם משתכרים פחות מ-112 אלף שקל בשנה - השכר החמישי בגובהו במכון.

מהמכון אי אפשר היה לקבל תשובה לשאלה אם קרצ'ר מועסק במכון במשרה מלאה. הוא מלמד גם כמרצה מן החוץ במרכז הבינתחומי ומעביר קורסים גם באוניברסיטת תל אביב בתחום התמחותו (סכסוכים פנים מדינתיים).

"המנכ"ל מספק 
את הסחורה"

כשיו"ר הוועד המנהל סופר נשאל לגבי העלאות השכר שניתנו עם הגירעון הוא מסביר כי הן ניתנו בתחילת 2012, אך הגירעון "התגלה" רק במארס של אותה שנה. הסבר זה לא מבהיר מדוע צמרת ממשיך להחזיק בשכרו הגבוה גם במהלך 2013, אז הצטמצם הגירעון, אך לדברי גורמים במכון הוא מסתכם עדיין ב-1.1 מיליון שקל. זאת, על אף תוכנית הבראה שכללה סגירת מגמות, פיטורי עובדים, קיצוצי שכר וקיצוץ בשעות הלימוד.

לטענת גורמים במכון, בעוד ששכרו של צמרת לא נפגע גם ב-2013, שכרו של קרצ'ר קוצץ. סופר, שחוזר וטוען בתוקף כי מספר השעות הניתנות לסטודנטים לא נפגע גם יחסית למוסדות אחרים, מזדרז לגבות: "המנכ"ל הוא זה שצריך להוביל את השינוי, לכן מגיעה לו כל אגורה", הוא אומר. "כשצמרת מונה למנכ"ל, המקום היה לפני סגירה. הוא הצליח להבריא אותו, ולהביא אותו למקום שהוא נמצא בו היום".

זה היה לפני 23 שנה. בינתיים, במשמרת שלו, נוצר הגירעון הנוכחי.

סופר: "הוא יידע להוציא את המכון גם מהמצב הזה".

לא צריך לקצץ גם בשכרו, אפילו כדוגמה אישית?

"תרשמי - הוועד המנהל עומד מאחורי השכר".

מורים מקבלים אצלכם שכר נמוך, ואתם כל הזמן מקצצים אותו בטענה שהמצב קשה.

"אנחנו עושים את הכל בעצה אחת אתם".

מה עושה מי שמסרב?

"מי שלא רוצה לקצץ - יכול ללכת. הוראה במוסד אקדמי היא עניין של היצע וביקוש".

ומנכ"ל זה לא תפקיד של היצע וביקוש?

"לא. כשמנכ"ל מספק את הסחורה. אנחנו בתהליך טוב מאוד של הבראה. יש האטה ברישום סטודנטים, שמחייב שינוי שמוטל על מנכ"ל המכון, והוא עושה את זה על הצד הטוב ביותר, ומוריד את הגירעון בכל דרך חוקית אפשרית".

עושה רושם שלכישלון אחראי "המצב", וההצלחה נרשמת לטובת המנכ"ל.

"במלחמה כלכלית, דבר ראשון שעושים זה מחסלים את אנשי הארגון ואת החשיבה היוצרת ונתקעים בתוך המשבר. בזמן שיש משבר, צריך לתת את כל העוצמה לאנשים".

אבל לא למורים או לראשי מחלקות.

"למי שעושה את השינוי".

מטריד אותך ששני האנשים הבכירים במכון הם בני משפחה?

"לא. גם לחתן מותר לעבוד במכון".

תעסיק את הבת שלך בהיכל התרבות?

"זה לא בדיוק אותו דבר".

אומרים במכון שמדובר ביד רוחצת יד - אתה חבר של צמרת, וולוך היה יו"ר הדירקטוריון שלך, צמרת הוא החם של קרצ'ר - כולם באותה קלחת ידידותית ומפרגנת, שנפגשת גם בסופי שבוע.

"כולנו חברים, כולנו מכירים את כולנו כבר הרבה שנים".

וזה לא נראה לך בעייתי.

"מה פתאום".

קהלני מודע למה שקורה במכון?

"הוא מודע להכל. קהלני מאשר את הדו"חות".

ממשרד הכלכלה נמסר: "הלימודים במכון אבני מפוקחים ומתוקצבים על ידי המכון להכשרה בטכנולוגיה ומדע (מה"ט) במשרד הכלכלה, בכל הקשור ללימודי הנדסאים במקצועות הנדסת תקשורת אינטראקטיבית - אינטרנט ומולטימדיה, תקשורת חזותית ועיצוב תעשייתי. מדובר ב-240 סטודנטים. דו"חות העמותה מבוקרים על ידי רואה החשבון של העמותה".

ממכון אבני נמסר: "לא זו בלבד ששכרו של ד"ר קרצ'ר לא עלה בשנה האחרונה, אלא לנוכח הגירעון שהיה לנו ב-2012 אף ירד שכרו ב-32%, במסגרת תוכנית הבראה שבה פוטרו כ-35 עובדים, נסגרו שתי מחלקות גירעוניות ובוצעו קיצוצים נוספים ספציפיים - ובכך התגברנו על הגירעון. במשך עשרות שנים תחת ניהולו של המנכ"ל, זו השנה הראשונה שבה המכון היה בגירעון (בשל המצב הכלכלי במשק ובשל תחרות קשה בין מכללות).

"המנכ"ל יכול להתגאות כי במשך עשרות שנים תחת ניהולו הן הסתיימו בעודף הכנסות. 2012 היתה שנה יחידה יוצאת דופן, ואנו בתוכנית הבראה דרסטית לסיים את הגירעון החד פעמי מוקדם ככל האפשר.

"המנכ"ל זוכה לשבחים חוזרים ונשנים באסיפות השנתיות על ניהול יעיל ותקין, והדברים מופיעים בפרוטוקולים.

"סיורי עבודה בחו"ל הם חלק מתוכנית עבודה שנתית של מנהלי מוסדות אמנות, סיורים שהם חלק מהתפתחות מקצועית, הכוללים ביקורים במוזיאונים, גלריות, חללי תצוגה, מכללות, אוניברסיטאות ועוד כדי לשמור על תוכנית לימודים עדכנית. אגב, ידוע כי מנהלי מוסדות אחרים יוצאים לסיורים בחו"ל חמש וגם שבע פעמים בשנה, לכל פתיחת תערוכה או כינוס, ובמכון אבני נוהגים אחרת".

אביגדור קהלני סירב להגיב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#