פרופ' אסתר הרצוג: "כל עוד הייתי שכירה יכולתי להרשות לעצמי לא להבין בכסף"

פרופ' הרצוג: "הפרישה הורגת שכירים, שנמצאים בשיא פריחתם המקצועית ומוכרחים לפרוש בגילי 67, בניגוד לרצונם" ■ סמנכ"ל פיתוח עסקי ב-IBI: "נשים אינן מעורבות מספיק בשיח הכלכלי. להשקיע את אותם מיליון שקלים מקרן הפנסיה, הקצבה החודשית שלה תוכל להיות גבוהה בהרבה"

הילה ויסברג

"הפרישה הורגת אנשים, שכירים ושכירות, שנמצאים בשיא פריחתם המקצועית ומוכרחים לפרוש בגילי 67, בניגוד לרצונם. בחברה הישראלית הפרישה מייצגת את המוות החברתי", כך אמרה אתמול (ב') פרופ' אסתר הרצוג, מרכזת "פרלמנט נשים" ‏(מפגשי נשים המתקיימים מדי שנה ברחבי הארץ‏) בכנס "פורשות בשיא", שנערך בתל אביב ביוזמת בית ההשקעות IBI, פרלמנט נשים ו-CO.CO (מיזם אופנה חברתי).

בשנה שעברה פרשה הרצוג מתפקידי ההוראה ומחקר במכללות לווינסקי ובית ברל, ותיארה בכנס את התחושות הקשות שליוו אותו לאורך השנה החולפת, האחרונה שבה עבדה כאשת אקדמיה שכירה. "הפרישה ליותה אותי בשנת העבודה האחרונה, מתוך מבטי האנשים סביבי, מתוך אמירות מרומזות, נלחשות, אקראיות או מכוונות. המסר שעלה מהן היה 'את כבר לא שייכת לכאן' וגם 'את כבר לא רלוונטית'".

פרופ' אסתר הרצוגצילום: ניר כפרי

הרצוג סיפרה שהחליטה להיאבק כנגד חוק גיל פרישה, הקובע כי מעסיק יכול לכפות את הפרישה על עובדיו בהגיעם לגיל 67 ואז הבינה כי המאבק אמנם אבוד כרגע - אבל חשוב לכל הפחות לחזק את כוחן הכלכלי של נשים לאחר הפרישה. "בדברי נועם הוסבר לי ש'אין מה לעשות', כי ככה נקבע בחוק", אומרת הרצוג. "ואז הבנתי שאני לא לבד: דיברתי עם חברה שהופרשה מהרדיו, דיברתי עם חברה שהופרשה ממשרד ממשלתי, דיברתי עם קולגה מוערכת מאחת האוניברסיטאות ועם אחרות. וכך התברר לי שכמעט כולן חוות את חוויית ההדרה, ההקטנה, השקיפות, את משק כנפי המוות המקצועי והחברתי.

"מתוך הכעס למדתי שאת ביטול חובת הפרישה בארה"ב השיגו 'הפנתרים האפורים' במאבק ממושך. כך הבנתי על בשרי את משמעות האמירה הפמיניסטית 'האישי הוא הפוליטי'. החלטתי שאני רוצה להיות חלק מהפנתרים והפנתרות האפורים, פה בישראל, שמנהלים מאבק על ביטול חובת הפרישה המבזה והמפלה".    

ח"כ מיכל בירןצילום: תומר אפלבאום

"כדי להביא שינוי, עלינו, הנשים המופרשות, לבנות את קבוצת הכוח שלנו, והפעם - יש לנו גם כסף. על שני דברים מרכזיים עומד המאבק נגד המוות החברתי של המופרשים לגמלאות: הכסף וההתארגנות. אם נלמד את חכמת הכסף לפרטי פרטים נוכל לבסס את העצמאות והביטחון הכלכלי האישי שלנו, להפוך את סכומי הכסף הצנועים לבסיס איתן בהמשך חיינו, לא כנגררות לקראת סוף אלא בצמיחה מתמדת בתחומי התמחותנו ובתחומים חדשים. כיום אני מבינה שכל עוד הייתי שכירה עם תקן ומשכורת קבועה יכולתי להרשות לעצמי לא להבין ולהתעניין בכסף. לאחר עיבוד המשמעויות של הפרישה או ההפרשה ברור לי שלהיות בפנסיה פירושו גם הכרח וגם הזדמנות להבין בכסף ולהתמחות בניהולו".

ברברה סבירסקי, בת 73, מנהלת מרכז אדוה לחקר החברה בישראל, דיברה על הצורך הלאומי בקרן פנסיה ממלכתית, שתנהל את כספי הפנסיה של העובדים בדמי ניהול מינימאליים. ח"כ מיכל בירן (העבודה), שגם היא נכחה בכנס, סיפרה כי בשיתוף עם סבירסקי, היא מקדמת הצעת חוק להקמת קרן פנסיה ממלכתית, "שמטרתה להעניק לכולם הסדר פנסיה הוגן ובטוח", לפי דבריה.

אלה אלקלעיצילום: אילן בשור

סבירסקי אמרה כי "הקרן הממלכתית חשובה במיוחד למקבלות שכר נמוך, כי במציאות כיום, העובדים החזקים משלמים מעט דמי ניהול על הפנסיה שלהם - והחלשים משלמים הרבה. אין להם כוח מיקוח". עוד דיברה סבירסקי על ההכרח להעלות ולהכפיל את סכום קצבת הזקנה המשולמת כיום ליחיד, "כך שתהיה בסכום של רבע מהשכר הממוצע במשק, כ-2,200 שקל" (כיום קצבת הזקנה ליחיד היא כ-1,500 שקל). אני לא מצפה שהמדינה תממן הכל - זה יגיע מהעלאת תשלום הביטוח לאומי בידי עובדים ומעסיקים - והמדינה תוסיף קצת", אמרה סבירסקי.

אלה אלקלעי, סמנכ"ל פיתוח עסקי בבית ההשקעות IBI, הוסיפה: "נשים אינן שותפות ומעורבות מספיק בשיח הכלכלי. חשבו על אשה שעבדה כמורה ורופאה כל חייה, ופרשה לגמלאות בגיל 65 כשבקרן הפנסיה שלה כמיליון שקל. אם לפניה עוד 25 שנות חיים, הרי שהקצבה החודשית שלה תהיה כ-3,300 שקל, וזה כבר לא נעים. אלא שאם תדע איך להשקיע את אותם מיליון שקלים, הקצבה החודשית שלה תוכל להיות גבוהה בהרבה. עם כ-3 מיליון שקלים הנפרשים על פני 25 שנה, כבר אפשר להסתדר".

עוד דיברה בכנס ענת ניר, יו"ר דירקטוריון "פמיננסי", מכללה כלכלית לנשים ובתה של ד"ר לילי ניר המנוחה שייסדה את המכללה על בסיס ניסיונה האישי, כאם לארבעה ומפרנסת יחידה. "אמא שלי תמיד אמרה שגם במשבר הכי גדול, ניתן למצוא חלקים מוארים, ומהם להתפתח", אמרה ניר. "ללימודי פיננסים אין גיל, ותמיד אפשר לעשות יותר. מכיוון שמשברים הם חלק מהחיים, ולא ניתן לדעת מתי ואיך יצוצו, צריך לדעת להיערך מראש. המסר של המכללה לנשים הוא קריטי - קחו אחריות על הפיננסים שלכן".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker