רואי החשבון עשויים לגזור קופון של כ-100 מיליון שקל במבצע צוק איתן

בעלי העסקים בדרום, שמגישים בימים אלה תביעות פיצויים למדינה בעקבות צוק איתן, נאלצו עד כה לשלם לרואי החשבון שכר טרחה 
של כ-10% ■ כדי לפטור אותם מהתשלום, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים פתחה שירות חינמי

הילה ויסברג

בעלי העסקים בדרום אמנם ספגו נזק כלכלי קשה במבצע צוק איתן, אבל רואי החשבון ושאר בעלי מקצוע שעובדים עמם עשויים דווקא לצאת ממנו עם רווחים נאים, בחסות כספי הפיצויים של המדינה. בעלי עסקים מעידים כי במבצע עמוד ענן, בנובמבר 2012, גזרו רואי החשבון שלהם קופון של 10%–16% מכספי הפיצויים ששולמו להם. לאחר צוק איתן התעריף צפוי להישאר על כנו.

מאחר שמרבית בעלי העסקים בדרום נעזרים בבעלי מקצוע לצורך הגשת הבקשות מהמדינה לכספי הפיצויים - ולא עושים זאת בעצמם או נעזרים בשירותים חינמיים - ניתן להעריך כי הסכום שישלשלו רואי החשבון ונותני שירותים דומים לכיסם בעקבות המבצע הנוכחי יגיע לכ–100 מיליון שקל. זאת, בהנחה שכספי הפיצויים שתשלם המדינה לבעלי העסקים המרוחקים עד 40 ק"מ מרצועת עזה יהיו בהתאם להערכות של רשות המסים, כמיליארד שקל.

בעקבות תלונות שהעלו בעלי עסקים בדרום בפני משרד הכלכלה בתום מבצע עמוד ענן על כך שרואי חשבון גוזרים קופון על חשבון הפיצויים שלהם, החליטו בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, בשיתוף עם רשות המסים, לספק שירות חינמי להגשת תביעות פיצויים.

יעקב כהןצילום: אייל טואג

יעקב כהן, בעל מינימרקט באופקים, שמעריך את הפגיעה בעסקיו בכ–30 אלף שקל, אומר שלא שמע על השירות החינמי, וישמח לבחון אותה. עם זאת, כהן ובעלי עסקים אחרים שעמם שוחחנו לא חשבו פעמיים לפני ששילמו לרואי החשבון את הסכומים שביקשו בעמוד ענן, וגם אינם נשמעים כעוסים במיוחד בדיעבד.

לאחר עמוד ענן נמצא כהן זכאי לפיצויים של כ–3,000 שקל, ומהם גזר מנהל החשבונות הקבוע שלו שכר טרחה של כ–16%, שהם כ–500 שקל. "לא רק אני משלם, כל בעלי העסקים שאני מכיר משלמים את התעריף הזה פחות או יותר", אומר כהן. "לא התמקחתי על הסכום, כי לא חשבתי על זה. הוא אמר לי לשלם 500 שקל אחרי קבלת הפיצויים, וזה מה שעשיתי. הסכום הזה מיתוסף לסכום החודשי הקבוע שאני משלם לו, בסך כ–300 שקל".

דני (שם בדוי), גם הוא בעל עסק מאופקים, מספר כי לאחר עמוד ענן לא היה זכאי לפיצוי, אך בתום עופרת יצוקה (2009) קיבל פיצוי של 11,700 שקל על הנזק הכלכלי שנגרם לעסק, וממנו נחתכו 10% לטובת רואה החשבון. "מי שעבד צריך לקבל תגמול", אומר דני, "מגיע לו".

שמעון מלכה. "אנחנו חנוקים"צילום: אילן אסייג

כמו כהן ודני, גם שמעון מלכה, בעל עסק לקייטרינג משדרות, קיבל בהשלמה את בקשת רואה החשבון ל–10% מסכום הפיצויים שקיבל בעמוד ענן, והוא צפוי לשלם נתח דומה גם הפעם. "אף אחד לא עובד בחינם, זה בסדר", אומר מלכה. "מה שחשוב הוא שישחררו את הכסף, כי אנחנו חנוקים".

אמיר (שם בדוי), חקלאי מחבל אשכול שתבע פיצויים לאחר עמוד ענן - במסלול האדום, שמיועד לעסקים בעוטף עזה בלבד - ממשיך את הנימה הפייסנית. הוא מספר כי הגיש את התביעה באמצעות שמאי, שגזר 10% מסכום הפיצויים בסך 70 אלף שקל. "השמאי ביצע עבודה מקיפה ויסודית", אומר אמיר. "אני מעדיף להפנות עבודה מסוג זה לאדם מקצועי מאשר לגורם ממשלתי שמציע לסייע בחינם, כי אני לא יודע אם ניתן לסמוך עליו".

ואולם מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, רן קויתי, טוען כי רואי החשבון גובים מבעלי העסקים סכומים מופרזים בגין שירות שצריך, לתפישתו, להעניק בחינם. לדבריו, בעלי עסקים מקבלים את הגזירה כפשוטה, מכיוון שעד כה לא הוצעה להם אלטרנטיבה. "אנחנו מתקצבים כל ייעוץ לעסק ב–800 שקל", אומר קויתי, "מה שמבהיר שבהרבה מקרים שכר טרחה של 10%–15% אינו מוצדק. כלל לא ברור לי למה לגבות שכר טרחה נוסף כאשר בעלי המקצוע מקבלים בין כה וכה ריטיינר חודשי קבוע".

רן קויתיצילום: אמיל סלמן

אחרי עמוד ענן, אומר קויתי, "בעלי עסקים טענו בפנינו שבעלי מקצוע מנצלים את הסיטואציה כדי לעשות קופה על חשבונם, מה שהניע על היוזמה הנוכחית. שמענו כי יועצי מס באשקלון מידפקים בשבועות האחרונים על דלתותיהם של בעלי עסקים, כדי להגיש בשמם תביעות לפיצויים. אנו מקווים שהשירות החינמי שאנחנו מספקים יוביל לכך שבעלי המקצוע יירדו מהעץ ויציעו גם הם את השירות בחינם".

תחת היוזמה החדשה, כ–50 יועצים בגופי השטח של הסוכנות, הקרויים "מעוף", יציעו סיוע לאורך כשלושה חודשים במילוי הטפסים, בייעוץ בבחירת המסלול לפיצוי ובהגשת הבקשות. "כל שעל בעלי העסקים הדרומיים לעשות הוא להתקשר למוקד, ושם יצוותו להם יועץ. הם ככל הנראה יידרשו לבקש מרואה החשבון הקבוע את דו"חות ההכנסות של העסק, כדי להשוות בין החודשיים האחרונים לאלה אשתקד (מרבית התביעות לפיצויים הן במסלול מחזורים, ה"ו)".

לפי קויתי, מאז שנפתח השירות בימים האחרונים פנו אליו כ–700 בעלי עסקים, מתוך כ–23 אלף בעלי עסקים הפועלים בדרום. "כספי הפיצויים צריכים להגיע במלואם לכיסם של בעלי העסקים, ולא לכיס של אף אחד אחר. כל בעל עסק שיפנה אלינו - יזכה לטיפול. לא נטפל ברואי חשבון שרוצים להיעזר בנו כדי לטפל בלקוחותיהם".

האם תייעצו לבעלי עסקים גם בהגשת ערעור לרשות המסים, אם יהיה בכך צורך?

"עוד לא ידוע. בכל מקרה, ברוב המקרים אין צורך בערעור. בעמוד ענן, 75% מ–14 אלף התביעות שהוגשו אלינו שולמו בתוך כ–28 יום, ללא בעיה או מחלוקת. הפרוצדורה של הגשת התביעות אינה מסובכת, אף שרואי חשבון ויועצי מס נוטים לצייר אותה ככזו".

רו"ח צחי שוורץ, בעל משרד רואי חשבון באשקלון המטפל בכ–600 בעלי עסקים, טוען מנגד ששכר טרחה של 10%–15% מסכום הפיצויים הוא סביר ומוצדק. "ניתן לגבות סכום קבוע, אבל נהוג לחשב את שכר הטרחה כשיעור מהסכום המתקבל. כך עושים גם עורכי דין שמעורבים בחתימת חוזה על דירה שעלותה מיליון שקל, או 10 מיליון שקל - שכר הטרחה הוא 2% בשני המקרים", אומר שוורץ.

רו"ח צחי שוורץצילום: אליהו הרשקוביץ

למה לגבות סכום נוסף מעבר לריטיינר החודשי שגם כך משולם לכם?

"זו עבודה נוספת. אנו משקיעים שעות עבודה רבות בטיפול בתביעות שמעבר לטיפול הסטנדרטי. אחרי עמוד ענן היו לנו לקוחות שחיכו לפיצויים חצי שנה. חלק מהתביעות כרוכות בערעורים ובמסלולים מורכבים יותר, כמו מסלול 'שכר' (קבלת פיצוי על שכר ששולם לעובדים שלא הגיעו לעבודה, ה"ו)".

אתה חש מאוים מכך שהסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים מציעה שירות חינמי לטיפול בתביעות?

"לא. אם בעלי עסקים חושבים שהסוכנות תילחם עליהם, שינסו אותה".

בניגוד לשוורץ, נשיא לשכת רואי החשבון, דודי גולדברג, טוען כי גזירת שיעור קבוע מהפיצוי - מבלי להביא בחשבון את גובה הסכום - היא בלתי הוגנת. "יש הבדל בין פיצוי של 90 אלף שקל ל–3 מיליון שקל. לגבות 10% על כל סכום זה לא הוגן, לתפישתי צריך להכניס גם נשמה לתחשיב הכלכלי. אני מעריך שלקוח שרקם מערכת יחסים ארוכת שנים עם רואה חשבון יגיע עמו להבנה ביחס לשכר הטרחה שיינתן עבוד הפיצויים.

"בד בבד, גם הלקוח צריך להבין שמנגנון הפיצויים הוא עבודה. ישנם שלושה מסלולי פיצויים - מחזורים, הוצאות ושכר - ובעוד מסלול מחזורים פשוט יחסית, מסלולי שכר והוצאות מסובכים בהרבה. אם לקוח אומר, 'בדוק לי את שלושת המסלולים, כדי שנראה מה מהם הכי משתלם', זו עבודה. מלת המפתח עבור שני הצדדים היא הוגנות".

דודי גולדברגצילום: אייל טואג

עוד אומר גולדברג כי אם יפנה אליו בעל עסק שאינו מלווה באופן קבוע בידי רואה חשבון או יועץ מס, הלשכה תעניק לו שירות בחינם. על השירות החינמי שמציעה הסוכנות לעסקים קטנים, הוא אומר: "יש הבדל בין אנשי מקצוע לאנשים שרוצים לעזור".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker