מפעל המעסיק נוער בסיכון באשקלון: "העסקים החברתיים פגיעים במיוחד בלחימה"

מפעל הנרות נערי האור שמעסיק בני נוער בסיכון באשקלון נאלץ להיסגר למשך חודש ימים בשל מבצע צוק איתן, וצפוי לרשום ירידה שנתית של כ–17% בהכנסות ■ מנהל המפעל: "לא ניתן להשוות בין הפגיעה שספגו עסקים במרכז לזאת שחוו עסקים בדרום"

הילה ויסברג

נערי האור, מפעל חברתי לייצור נרות בעבודת יד, מגיע בימים כתיקונם לשיא הפעילות שלו בחודשי הקיץ, אז מיוצר הליין המוביל של המפעל — נרות דבש. נרות אלה משווקים בתקופת החגים, ואחראים לחלק משמעותי מהמחזור השנתי של המפעל, המעסיק 20–30 בני נוער בסיכון. אך מבצע צוק איתן שיבש את התוכניות השנה, והמפעל נאלץ לסגור את שעריו בשיא הקיץ למשך חודש ימים.

בעקבות הסגירה, צפוי המפעל לרשום ירידה חדה בהכנסות השנתיות. בשל ההכנסות החסרות מנרות דבש, המחזור השנתי של נערי האור צפוי לצנוח מכ–520 אלף שקל בחודש (הצפי ל–2014) ל–430 אלף שקל — ירידה של כ–17%.

מנהל הפרויקט, אסף פרסיה, מספר כי במבצע עמוד ענן הפרויקט בדיוק העתיק את מיקומו מירושלים לתל אביב, ופתיחתו המחודשת נדחתה על רקע המלחמה. "העיתוי של הלחימה הנוכחית לא יכול היה להיות גרוע יותר מבחינתנו", אומר פרסיה. "פיקוד העורף לא איפשר את פתיחת המפעל, ולכן במשך חודש לא ייצרנו אפילו נר אחד. עצרנו גם את כל פעילות השיווק".

מנהל תחום עשינו עסק בציונות 2000, אפי טולדנו, מוסיף: "אנחנו משווקים את הנרות כמתנות לוועדי עובדים ברחבי ישראל, והשנה הפסדנו את המומנטום בשיווק, מכיוון שרוב החברות כבר הזמינו מתנות לעובדים לראש השנה. בנוסף, אנחנו באיחור באספקה של אלפי נרות ללקוח העוגן שלנו, חברת סבון של פעם".

המפעל המשיך לשלם את שכרם של שניים מעובדיו הקבועים, מנהל הייצור ומנהל הפרויקט. אך הנערים, המשתכרים לפי שעה, לא הגיעו לעבודה ולא קיבלו שכר. במקום לעבוד במשך כחודשיים, הנערים יעבדו הקיץ כחודש בלבד. "הפגיעה הגדולה ביותר היא בבני הנוער", אומר פרסיה. "חלקם נשרו ממסגרות חינוך או בסכנת נשירה, ומגיעים ממשפחות קשות יום. לחלקם תיקים פליליים במשטרה. החבר'ה האלה זקוקים למסגרת ולהכנסה. הם גם עוזרים בפרנסת המשפחות שלהם".

מפעל נערי האורצילום: אליהו הרשקוביץ

הגשתם בקשה לפיצויים?

פרסיה: "לא הגשנו עדיין בקשה, כי לא היינו בטוחים אם כעסק חברתי אנחנו זכאים לפיצויים".

ברשות המסים אמרו כי אם זה עסק כלכלי עצמאי, נראה שהוא עומד בקריטריונים לקבלת פיצויים. עוד הסבירו ברשות כי אומנם עסק לא זכאי לפיצויים אם לא שילם שכר לעובדיו, אך במקרה הזה, מדובר בעובדים צעירים ללא ילדים, וההסכם בין הממשלה, ההסתדרות והמעסיקים קבע חובת תשלום שכר רק להורים לילדים עד גיל 14 שנעדרו בגלל המצב הביטחוני.

יש שלושה מסלולי פיצוי — שכר, מחזורים והוצאות. באיזה מסלול תבחר, אם תימצאו זכאים לפיצויים?

פרסיה: "מכיוון שלא שילמנו שכר לרוב העובדים ולא הגדלנו הוצאות בתקופת הלחימה, נבחר במסלול מחזורים. כרגע לצערי אנחנו לא יכולים להדביק את הפער לשיווק נרות דבש, כי אנחנו עסוקים בייצור נרות עבור לקוח אחר".

מה סכום הפיצוי שלדעתך מגיע לכם לקבל?

"ציפינו להכנסות של 90 אלף שקל ממכירת נרות דבש, ומכיוון שלא נשווק את הנרות האלה כלל — זהו סכום הפיצוי שנתבע".

על רקע השלכות הלחימה על העסק, מה המסר שלך לרשויות ולקובעי המדיניות?

"אני מתגורר בתל אביב ועובד באשקלון, ומה שברור הוא שמי שגרים מחוץ לגבולות הדרום לא יכולים להפנים עד כמה קשה לקיים עסק בדרום בזמן לחימה. אשקלון היתה שוממת במשך חודש. בתי העסק היו ריקים. אומנם גם בתל אביב בעלי עסקים חוו ירידה בהיקפי המסחר, אך לא ניתן להשוות בין עסקים במרכז לעסקים בדרום. העסקים החברתיים פגיעים במיוחד למצבי לחימה, כי גם כך המחזורים נמוכים ומרווח הנשימה קטן. כואב לי על הנערים שלא עבדו בחודש האחרון. מבחינתם, העובדה שלא עבדו היא כמו הבטחה שלא קוימה. זה לא משנה אם אגיד להם שלא עבדו בגלל הלחימה ושלא היתה לי שליטה על זה".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker