"חרדי בוגר 8200 לא יצליח למצוא
 עבודה - רק בגלל המראה שלו" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"חרדי בוגר 8200 לא יצליח למצוא
 עבודה - רק בגלל המראה שלו"

"חרדי? לא מתאים לנו שתעבוד אצלנו" - זו התשובה, במישרין או בעקיפין, שמקבלים מועמדים רבים בראיונות עבודה ■ עדויות רבות שהגיעו ל-TheMarker מספרות על אפליית חרדים - גם כשהם מתאימים לדרישות התפקיד

104תגובות

ראובן כהן, חרדי בן 25 משדרות, הספיק לעבוד שלושה חודשים כאיש תמיכה טכנית במחלקת המחשבים של חברת ביטוח גדולה. הוא התחיל בעבודה כשהוא חולם על קריירה יציבה ומתגמלת, אתגר וסיפוק מקצועי. אלא שבסוף יוני הכל התנפץ. הוא שלח מכתב התפטרות למנהליו, ובו פירט את הסיבה לעזיבתו. לטענתו, הממונה הישירה עליו התעמרה בו רק בשל היותו חרדי.

"הגשתי מועמדות לחברה כאיש תמיכה טכנית, לאור הניסיון שצברתי בתחום בשירות הצבאי", אומר כהן. "במיונים עברתי מבחן עיוני בפתירת תקלות מחשב. לאחר מכן זומנתי לראיון אצל מנהלת מחלקת המחשבים, שבו נשאלתי שאלות שגרתיות בתחום הטכני וגם בנוגע לעמידה במצבי לחץ. למחרת התחלתי בעבודה.

"כבר ביום הראשון ניגשה אלי הממונה הישירה ושאלה אותי שאלות שבכלל לא עלו בראיון הקבלה. למשל, אם אני נשוי עם ילדים, ואם אנו מתכננים 'להרחיב את המשפחה', כדבריה. היא כנראה ביקשה לראות אם העובדה שאני אב לילדים תפריע לי בעבודה, בעוד שיתר עובדי התמיכה במחלקה היו רווקים". בהמשך השיחה הקצינה הממונה את המסר ואמרה לכהן בצורה ברורה ופשוטה: "אילו השתתפתי בראיון הקבלה עם המנהלת, יכול להיות שלא היית פה".

אוליבייה פיטוסי

לדברי כהן, הממונה הבינה כנראה שזו היתה פליטת פה בעייתית, ועברה לנושא אחר. "באותו רגע לא תפשתי את חומרת הדברים, אבל מאוחר יותר התחלתי להבין שיש לי פה עסק עם אדם בעל דעות קדומות כלפי חרדים, ואולי גם כלפי קבוצות אחרות באוכלוסייה".

מאז החל מסלול העבודה וההתקדמות של כהן להיות בעייתי. אף שהבטיחו לו, לדבריו, כי יעבור הדרכה מקצועית ותיערך לו חפיפה עם עובד ותיק, הדברים לא מומשו. "אחרי שלושה ימים בעבודה הכניסו אותי היישר לתחום הטיפול בתקלות שבהן נתקלו עובדי החברה, וכל יומיים באה אלי הממונה הישירה בטענות, בטון שנעשה יותר ויותר תוקפני, על כך שאני לא מצליח לפתור את הבעיות שמתעוררות במחשב. רק תוך כדי הצעקות שלה הבנתי כמה דברים שלא הוסברו לי בתחילת העבודה — כמו העובדה שתקלות חייבות להיפתר בתוך חמש דקות ושכל פעולה מצדי חייבת להיות מתועדת".

לדברי כהן, הודות לניסיון שרכש בשירותו הצבאי, הצליח להתגבר על הקשיים ואף סייע לעובדים אחרים להתגבר על תקלות, אבל בניגוד לטכנאים האחרים, שקיבלו מהממונה יחס הוגן, ההצקות כלפיו לא פסקו. "היא נזפה בי על כל פסיק קטן, ויותר מפעם אחת אמרה שלדעתה העבודה בחברה לא מתאימה לי. יום אחד אמרתי לעצמי 'מספיק עם הפגיעות הנמשכות האלה', והודעתי על התפטרותי. מאז 1 ביולי אני שוב מחפש עבודה. אשתי עובדת כמטפלת במעון ילדים ומקבלת שכר מינימום, ואני לא זכאי לדמי אבטלה, מכיוון שעבדתי רק שלושה חודשים".

"מתי את מתכננת
 עוד הריון"

משה ציוני, 28, עובד כמדריך ומנהל המועדונית בכפר דוד באזור ירושלים, המשמש בית לילדים בסיכון. לאחר שחש מיצוי בעבודה זו, השיב למודעת דרושים שפירסם ארגון הפועל לקירוב בין דתיים וחילונים, לתפקיד של מנחה דיונים בין בני נוער.

"אני חרדי שהופעתו החיצונית מודרנית", אומר ציוני. "במבחן הקבלה לעבודה התבקשתי להנחות דיון בין המועמדים לאותו התפקיד, שעסק בהבדלים בין מרכז לפריפריה. התנהלות הדיון היתה ערה, והרגשתי שההנחיה שלי עברה בהצלחה.

"בשלב הראיון האישי עם מנהל הארגון הוא לא התעניין בדבר פרט להיותי חרדי. הוא הביע ספק גלוי אם אני מסוגל להנחות דיון שבו כל המשתתפים חילונים, ואף לא היה מוכן לקבל אותי לתקופת ניסיון. לבסוף הוא אמר חד וחלק: 'אתה חרדי, ולכן לא מתאים לעבוד אצלנו כמנחה'. בתחילה חשבתי שהוא מתבדח. אולי הוא רוצה לבדוק את יכולת העמידה שלי. אבל לא, הוא התכוון 
למה שאמר".

ציוני מכיר את הפסילה עקב ההשתייכות למגזר גם מביתו. "רעייתי עובדת במשרד לעריכת דין שגישתו פלורליסטית וראשיו מעוניינים להעסיק עובדים דתיים וחרדים לצד עובדים חילונים. אלא שלפני כן היא התמודדה על תפקידים בבית השקעות ובבנק (משרת סטודנט) ונדחתה אחרי שהמראיין, שזיהה שהיא חרדית, שאל אותה 'מתי את מתכננת עוד הריון?"

אמיל סלמן

רות (השם המלא שמור במערכת) מספרת על בעיה שונה. "התקבלתי לעבודה כבודקת תוכנה בחברה בינלאומית שמיקמה את מפעלה סמוך ליישוב הדתי שבו אני גרה", היא אומרת. "זו סביבת עבודה קרובה ונוחה, כי מועסקים בה רק מעט גברים ובחול המועד פסח וסוכות העבודה מושבתת.

"אלא מה? עבדתי בתמורה לשכר מינימום (4,300 שקל בחודש) מתוך תקווה שלאחר שנתיים, כפי שהבטיחו לי, השכר יעלה. אבל בסופו של דבר החברה פיטרה עובדות כדי לקלוט חדשות במקומן, שוב בשכר מינימום, בשיטת הדלת המסתובבת. כך מצאתי את עצמי מפוטרת לפני חצי שנה כי כבר לא היה כדאי להעסיק אותי. אני מרגישה מנוצלת".

רות, בוגרת מדעי המחשב בסמינר לבנות חרדיות, מספרת שלפני שהתקבלה למשרתה האחרונה ניסתה להתקבל לעבודה במרכז המחשבים של אחד הבנקים. "כשהגעתי לראיון העבודה מנהל משאבי האנוש אמר לי: 'אני רואה שאת חרדית. אני לא יכול להרשות לעצמי שלגבי כל דבר אצטרך לשאול את הרב. הרב הוא לא הבוס פה'. השבתי לו שלא כל החרדים פונים לרב בכל עניין. אבל הוא לא השתכנע, ולא קיבל אותי לעבודה".

לדברי רות, אחד הדברים שיעזרו להתגבר על הקשיים בשוק התעסוקה הוא לא להסתפק בלימודים שמציעה החברה החרדית, אלא לפנות ללימודים אקדמיים: "אני חושבת שחרדים שירכשו השכלה אקדמית ייתקלו בפחות מקרים של אפליה לרעה".

"חרדים נתקלים
 בשורה של חסמים"

אביגדור רבינוביץ, 24, ענה לפני חצי שנה למודעת דרושים של חברת ליסינג בדרך מקורית: הוא לא הציע את עצמו לעבודה, אלא הציע לגייס עבור החברה עובדים חרדים. "בחברה אמרו לי 'לא רוצים חרדים, כי הם לא יודעים אנגלית או להפעיל מחשב, והם צריכים מטבחון כשר. אנחנו לא בנויים לזה'. אמרתי להם שאני יכול לגייס חרדים ששולטים באנגלית, יודעים לעבוד עם מחשב ולגבי האוכל - הם ממילא מביאים אוכל מהבית. אבל בחברה לא השתכנעו. גם כשהצעתי להם שאגייס עובדים בלי שאקבל על כך עמלה הם המשיכו לסרב".

רבינוביץ, כיום פעיל חברתי במגזר החרדי, ניהל לפני כמה שנים את "הזולה על הגג" בירושלים - מקום מפגש לחרדים. תחילה שימש המקום למפגשים חברתיים שבהם הופיעו אמנים חרדים, ואף הוקרנו בו משחקי כדורגל חשובים. כשבאו למקום נשים, הוצבה עבורן מחיצה.

"הזולה נהפכה בהדרגה מאתר של מפגש חברתי למקום שבו נפגשים חרדים צעירים במטרה למצוא עבודה. אנשים באו עם צמא למידע על מעסיקים שמחפשים עובדים", מספר רבינוביץ. "זה נתן לי את הרעיון לעזוב את עסקי הזולה ולהקים עמותה ייעודית לשילוב חרדים בשוק התעסוקה". העמותה שהקים, שחרית, מנסה להנגיש משרות פנויות לחרדים באמצעות הרשתות החברתיות.

"חרדים שמחפשים עבודה נתקלים בכמה חסמים", טוען רבינוביץ. "ראשית, הם חסרי הכשרה בכמה תחומים כמו אנגלית ומתמטיקה, ולרובם הגדול אין תואר אקדמי. רבים מהחרדים צריכים אפילו להשלים בגרויות ולמעשה להתחיל מאפס.

"שנית, המשרות הפנויות במשק אינן נגישות דיין לחרדים. מספר מודעות הדרושים בעיתונים דל, ואילו באתרים הייעודיים מחפשי העבודה החרדים אינם מצליחים משום מה למצוא את מבוקשם, בגלל היעדר מיומנות חיפוש, או מכיוון שהצעות העבודה נתפשות בעיניהם כפונות לחילונים בלבד.

"דבר שלישי, מעסיקים רבים נוהגים להפלות מועמדים חרדים ומסרבים לקלוט אותם. אני מכיר חרדי שהוא בוגר יחידת המודיעין הצה"לית 8200, שלא מצליח למצוא עבודה בגלל המראה החסידי שלו. חרדים מגולחים ועם מראה מודרני מתקשים פחות במציאת עבודה. יש מעסיקים שמעמידים פני ליברלים ו'פתוחים' לקבל חרדים לעבודה, אך בפועל הם דוחים את המועמדים האלה בתואנות שונות, כמו 'אתה גר רחוק מדי'".

לדברי רבינוביץ, אפליית הנשים החרדיות כפולה, מכיוון שהיא באה לידי ביטוי לא רק בקשיים בקבלה לעבודה, אלא גם בשכר נמוך יותר לעומת עובדות חילוניות בתפקידים דומים. "בנוסף, היכולת של נשים חרדיות להתקדם בתפקיד ובשכר מוגבלת יותר, מפני שהשכלתן נמוכה יותר", הוא אומר.

הגברים מצפים
 לשכר גבוה יותר

הממונה על התעסוקה במשרד הכלכלה, מיכל צוק, מצביעה על חסם נוסף: "הגברים החרדים מצפים לקבל שכר גבוה כבר בכניסה לעבודה, אולי מפני שיש להם משפחות גדולות שעליהם לפרנס, ואולי כי הם בגיל מבוגר יחסית".

לדבריה, לפני כמה חודשים החל משרד הכלכלה להפעיל תוכנית בתקציב של 500 מיליון שקל שתתפרש על פני שלוש שנים, ומטרתה ליצור קפיצת מדרגה בתחום התעסוקה של הגברים החרדים. התוכנית כוללת מרכזי הכוון תעסוקתי ביישובים חרדיים, ששניים כבר פעילים, הכשרה מקצועית למחפשי עבודה ותמריץ למעסיקים שיקלטו חרדים ל–30 חודשים לפחות - מימון 25% מהשכר של עובדים אלה, בממוצע.

"התוכנית הזאת", מוסיפה צוק, "בשילוב עם הפתיחות הרבה יותר לעולם העבודה שמגלה כיום האוכלוסייה החרדית, אמורה לתרום להקטנת הפער בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה בין האוכלוסייה הכללית לבין המגזר החרדי".

מעסיק רשאי לדחות קבלת חרדי לעבודה רק אם נדרשת עבודה בשבתות

נציבת שוויון זכויות בעבודה, עו"ד ציונה קניג־יאיר, אומרת כי יחס מפלה כלפי חרדים בעולם העבודה נוגד את חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, האוסר על אפליה, בין היתר מחמת מעמד אישי.

"מעסיקים רשאים לדחות מועמדות של חרדים (ודתיים) רק אם התפקיד מחייב עבודה בשבתות ובחגים", אומרת קניג־יאיר. לדבריה, מספר החרדים המתלוננים בפני הנציבות על אפליה בשוק העבודה הוא קטן מאוד. "לחרדים, כמו לערבים, אין עדיין אמון בממסד. הם לא חושבים שתלונה שיגישו תעזור להם".

לטענתה, מעסיקים המקבלים פניות של מועמדים חרדים חושבים מיד על ההתאמות שיצטרכו לבצע, כמו אוכל כשר והפרדה בין נשים לגברים. "הם לא מבינים שבהעסקת חרדים יש תועלת עסקית, משום שעובדים אלה ידועים במסירותם ורצינותם", היא אומרת. "חברות שקלטו עובדים חרדים במספרים משמעותיים מצליחות בגדול".

האם יש שינוי לטובה או לרעה מאז שהנושא עלה למודעות ציבורית?

"אני מזהה שינוי לטובה ביחס המעסיקים כלפי העסקת חרדים, וגם החרדים מגלים כיום פתיחות רבה יותר אל העולם החילוני, בהיבט של תעסוקה. זה מעודד, אם כי יש עדיין כברת דרך לעבור".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#