כך הופכים המעונות המסובסדים
 של המדינה לגנים של עשירים - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך הופכים המעונות המסובסדים
 של המדינה לגנים של עשירים

מעונות היום לגילאי 0–3 נהפכו נחשקים מאוד בשנים האחרונות - בזכות איכותם והסכום הנמוך יחסית שהם גובים עבור כל ילד ■ ואולם העדיפות הניתנת להורים יחידנים ומבחני הכנסה בעייתיים הפכו את המעונות מכלי עזר להורים עובדים, למסגרות המשרתות ילדים רבים ממשפחות מבוססות, בסבסוד המדינה

36תגובות

לו היה צביקה טריגר, דוקטור למשפטים ואב לסופיה (שנה ושלושה חודשים), מצהיר על עצמו כעל אב חד־הורי, הוא ככל הנראה היה מצליח להכניס את סופיה לאחד ממעונות היום של ויצו או נעמת שממוקמים בצפון הישן של תל אביב, אזור מגוריו. אבל טריגר מגדל את סופיה עם בן זוגו, אסף - ועל סטטוס משפחתי זה דיווח בטופסי הקבלה למעון. שלא כמו טריגר, שהקפיד לדווח אמת, הורים רבים בסביבתו אינם מהססים לשקר ביחס למצבם המשפחתי והכנסתם, וכך מצליחים להכניס את ילדיהם אל המעונות האטרקטיביים.

הביקוש הגבוה למעונות היום המסובסדים בישראל, שמורגש בעיקר באזור המרכז, נובע מצד אחד ממחסור בגנים פרטיים, ומהצד השני מיתרונותיהם הבולטים של מעונות היום: מסגרות מפוקחות, הגובות מן ההורים שכר לימוד מוזל עד מינימלי, על פי מבחני הכנסה. התוצאה: באזור המרכז מעונות היום יכולים לאכלס רק כשליש מהנרשמים. גם בירושלים ובאשדוד הביקוש גבוה בהרבה מן ההיצע. באזורים אחרים של המדינה, כ–70%–90% מהפעוטות שנרשמו למעונות אכן מתקבלים.

מעון יום בהרצליה
ניר כפרי

מבירור שערך טריגר עלה כי סיכוייו להתקבל למעון בשנה הבאה קלושים: הוא נמצא במקום 60 ברשימת ההמתנה, המבוססת על מבחן הכנסה, אך רק המקומות 20 ומטה הם "ריאליים". מאחר שהורים יחידנים מקבלים עדיפות בכניסה למעון, הפרצה קוראת לגנב. "30% מההורים במעון מרמים", קובעת מנהלת מעון במרכז תל אביב. "אני חסרת אונים מול התופעה. אם הבחור הזה (טריגר; ה"ו), היה אומר - 'אני רווק', הוא היה מתקבל. מה שקורה הוא שמקפחים את דוברי האמת. מלמדים אנשים לרמות".

איך את יודעת שהורים מרמים?

"רואים את זה כשהם באים לאסוף את הילדים. הורים מצהירים על חד־הוריות, כשהם כלל לא חד־הוריים. מה אני אעשה? אלך ואלשין? אמרתי למשרד הכלכלה - 'שנה שנתיים תפעילו חוקרים, ההורים יבינו שעוקבים אחריהם - ויפסיקו לרמות'. אבל שום דבר לא השתנה".

בגלל חשש למקרים כאלה החליט משרד הכלכלה לחייב הורים המציגים עצמם כחד־הוריים לגבות זאת בתצהיר החתום בידי עורך דין. ואולם נראה כי גם מעל המשוכה הזאת מדלגים הורים בקלות. "המנגנון דוחק בנו לשקר", סיפר אב שמכיר את הנושא. "בני זוג נשואים מתחרטים שהתחתנו ברבנות ולא יכולים להמציא משהו כדי להתקבל למעון".

מעדויות נוספות שהגיעו למערכת עולה כי לעתים הגננות במעונות היום הן שמייעצות להורים להעיד על עצמם כחד־הוריים. "הגננת אמרה לי - 'לא התחתנת ברבנות? מעולה. את חד־הורית'", מספרת איילת (שם בדוי), אם לשלושה מתל אביב. לדברי אם אחרת, "אמרתי שאני מנהלת משק בית משותף עם בת זוג, ולא חיפשתי הקלות או יחס מיוחד, ולהבנתי התעלמו מזה והתייחסו אלי כאל חד־הורית".

גנים זולים - 
הורים אמידים

לבד מעניין הסטטוס המשפחתי, גם מבחן ההכנסה שלפיו נבדקת הזכאות למעון כיום דורש בדק בית. לדברי טריגר, "מנגנון בדיקת הכנסת ההורים, שדורש הצגת שלוש תלושי השכר האחרונים, בעייתי. במצב הנוכחי, אני יכול להחזיק בבניין דירות בתל אביב, אך כל עוד אני מציג תלוש שכר נמוך - אני מתקבל לגן. זו שערורייה". על פי עדויות שהגיעו ל–TheMarker, גם ילדי הורים אמידים, עד עשירים, מתקבלים לגנים המסובסדים. "לגן ויצו בתל אביב, שאליו הלכו ילדי, הגיעו אנשים אמידים מאוד עד מיליונרים", מעידה אם. "היו שם גם ילדי רופאים רבים, שעבדו בסמוך, בבית חולים איכילוב". מנהלת המעון בתל אביב מעידה גם היא על המגמה הזאת. לדבריה, "הקהל כאן אמיד מאוד. אנשים עובדים קשה ומרוויחים המון כסף. אין לי פה בכלל ילדי רווחה".

אייל טואג

עוד בדו"ח מבקר המדינה ממאי 2011 נכתב כי נמצאו "עשרות מקרים שבהם הוועדות קיבלו פעוטות שלא לפי סדר הקדימות הראוי. מדובר באפליה פסולה ופגיעה באמונו של ציבור ההורים ובנציגיו".

ההעדפה הפסולה לעתים ספורדית ולעתים מגיעה בחסות הנהלים. על פי נוהלי משרד הכלכלה, 10% מהילדים יכולים להתקבל למעונות היום על פי "צורכי הארגון" - סעיף שמשמעותו היא קבלת ילדים בהתאם לשיקול הדעת של הארגונים המפעילים. על הטווח הזה נעים ילדים להורים חולים, ועד ילדים או נכדים של תורמי הארגון. מאחר שסעיף זה עמום, והבחירות אינן שקופות לציבור, הורים מתקוממים לא פעם כשהם נחשפים לילדי עשירים, שמקוטלגים כ"צורך ארגוני".

לפני כשבועיים ייחדה יו"ר הוועדה לפניות הציבור בכנסת, ח"כ עדי קול (יש עתיד), את הדיון לעניין הקריטריונים לקבלה למעונות היום, שהוצת בעקבות התוודעותם של הורים לכך שבתה של הדוגמנית רותם סלע פוקדת את אחד ממעונות היום של ויצו בתל אביב. גם בנותיו של מנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 10, גולן יוכפז, למדו באחד מגני ויצו בגבעתיים. הרישום של בתו הבכורה של יוכפז לגן התרחש לפני כשש שנים, אז נכנס לתפקיד עורך "אולפן שישי" בערוץ 2. בשני המקרים שילמו ההורים שכר לימוד מקסימלי - 2,300 שקל - לא מעט אך נמוך בהרבה מזה הנגבה בגנים הפרטיים באזור.

ככל הידוע לנו, סלע ויוכפז לא עשו שימוש בשמם או בקשריהם כדי להכניס את ילדיהם למעון, ומסרו כנדרש את כל הפרטים אודות מצבם המשפחתי והכנסותיהם. ובכל זאת, מקרים אלה עוררו התקוממות, בין היתר בגלל שמעונות היום המפוקחים בישראל ממומנים בין היתר בכספי ציבור.

"הגנים המבוקשים ביותר בישראל"

על פי חלוקת העבודה, הממשלה מממנת את רוב בינוי המעונות ומסבסדת את שכר הלימוד, כשהתפעול השוטף נעשה בידי הגופים המפעילים. על פי משרד הכלכלה, הוקצה עד כה סכום של כ–600 מיליון שקל לבינוי מעונות היום, בפרישה על פני כמה שנים. בנוסף, המשרד מוציא כ–900 מיליון שקל בשנה על סבסוד שכר הלימוד במעונות היום.

הגופים המפעילים, מצדם, נסמכים על שכר הלימוד שמשלמים ההורים ועל תרומות, ונושאים בהוצאות שוטפות, לרבות שכר המטפלות במעונות. חשוב לזכור מהו הרציונל שעל בסיסו קמו מעונות היום: עידוד הורים עובדים להשתלב בשוק העבודה, תוך סינונם בהתאם לפרמטרים סוציו־אקונומיים.

"מעונות היום המסובסדים נהפכו לגנים המבוקשים ביותר בישראל, ואנשים משתמשים בכל האמצעים שברשותם בכדי להיכנס פנימה", אומרת ח"כ קול. "צריך למצוא דרך לוודא שהאנשים שבאמת מגיע להם להיכנס לגנים האלה - אכן נכנסים".

מיכל צוק, הממונה על התעסוקה במשרד הכלכלה, מציינת כי היא מודעת לכך שקיימים מקרי רמאויות מצד הורים, הן בזיוף תלושי משכורת והן בדיווח שקרי לגבי מצב משפחתי, אולם לדבריה התופעה מצומצמת יחסית, וממוקדת בעיקר באזור המרכז. "המשרד בדק רנדומלית במהלך השנה תלושי שכר של כ–10,000 משפחות, כדי לוודא את אמיתותם", היא אומרת. "אנו פתוחים לכל רעיון יצירתי שיאפשר לנו להגביר את הפיקוח. כשיש חשד להצגת תלושי שכר פיקטיביים, אנו מגישים לעתים תלונה למשטרה. מעבר לכך, אין לנו מה לעשות. אין אפשרות לבקש מ–90 אלף איש למלא הצהרות הון. אני רוצה לתת שירות לאנשים ולא להקשות עליהם באופן קיצוני.

"חשוב גם לזכור שהשיקול המוביל בקבלה למעונות היום הוא תעסוקתי. אני רוצה לתת פתרון להורים עובדים, שלהם ילדים צעירים. רק אחר כך נכנס למשוואה שיקול ההשתכרות. הגשנו בזמנו הצעת חוק, שלפיה נבחן את הכנסת ההורים בהתאם לדיווח המתקבל ממס הכנסה, אך לא קיבלנו לכך אישור. נשמח לשוב ולקדם את ההצעה הזאת. לגבי החד־הוריים: החוק מחייב לתת קדימות לחד־הוריים - כלומר לכל מי שמצהיר שהוא מנהל משק בית נפרד. אין בידי כלי אכיפה לצורך אימות הדיווח. עוד לא הצלחנו למצוא לזה פתרון".

האם יש בכלל טעם במיקום מעונות היום ביישובים ובאזורים המבוססים בישראל? האם מטרת המעונות היא לאכלס בני עשירים?

צוק: "תמיד יהיה מי שינצל את הטבות המדינה לרעה. חשוב לזכור: תל אביב היא לא חזות הכל. בשנים האחרונות אנחנו ממקדים מאמץ בבינוי מעונות ביישובים החלשים, למשל ביישובים ערביים וחרדיים, ורוב האוכלוסייה הנעזרת במעונות היום בישראל היא אוכלוסיה חלשה. מעבר לכך, גם למעמד הביניים אפשר לסייע. יש ביקוש גדול למעונות היום ביישובים כמו מודיעין, רמת גן וגבעתיים, ויש הצדקה למעונות היום במקומות האלה".

בינתיים, לפי צוק, פועל משרד הכלכלה להרחבת ההיצע. "אם יצליח המשרד להעביר בכנסת את חוק הפיקוח על המעונות, כך שיחול על כל המסגרות לגיל הרך בגילאי 0–3, יגדל היצע המעונות המפוקחים והמסובסדים, ניתן יהיה להכניס הורים רבים יותר למערכת המסובסדת - ולפיכך התמריץ לרמאויות יפחת", היא אומרת.

גולן יוכפז מסר בתגובה כי "מדובר ברישום שנערך לפני שש שנים. הרישום בוצע לפי כל הקריטריונים של ארגון ויצו". רותם סלע סירבה להגיב.

מויצו נמסר כי "מעונות היום מפוקחים על ידי משרד הכלכלה והקבלה אליהם נעשית תמיד בהתאם לקריטריונים קבועים של המשרד ובאישור ועדת קבלה מיוחדת, שבה יושבים נציגי משרד הכלכלה, המאשרים אף את פרוטוקול הוועדה בחתימתם. לצערנו, המחסור החמור לאורך השנים במעונות יום לא מאפשר למשפחות רבות ליהנות מהחינוך המפוקח. מעבר למאמץ העיקש שאנו מובילים מול המדינה הן להרחבת היצע המעונות והן להסדרת התחום באופן מערכתי בונה ויצו בכל שנה מעונות חדשים, כדי שנוכל להרחיב את שירותנו לכלל המשפחות ברחבי הארץ.

"ילדיו של גולן יוכפז התקבלו במסגרת הקריטריונים והתהליכים הרגילים. זאת, לאחר שהתפנו כמה מקומות בכיתה אליה נרשמו, דבר שמאפשר שילוב ילדים מרשימת ההמתנה, בכללם ילדיו".

מנעמת נמסר בתגובה: "אין לארגונים המפעילים לא הכלים ולא הסמכות לבדוק את אמיתות המסמכים המוגשים לנו. משרד הכלכלה הוא שרשאי לערוך בדיקות מדגמיות ו/או בדיקות במקרים בהם עולה החשד כי הורים הגישו תצהירים כוזבים או מסמכים פיקטיביים. באשר לקבלת ילדים במסגרת 'צורכי הארגון', על פי הקריטריונים, הארגונים רשאים לקלוט 10% מהילדים בדרך זו.

"בנעמת לא התקבלו השנה ובשנה שעברה כמעט ילדים תחת סעיף זה, על אף חיוניותו, וזאת בשל המחסור הגדול במקומות וקבלתם של בעלי זכות הקודמת לזכות זו. צורכי הארגון הם בראש ובראשונה ילדי עובדות המעונות; מנהלות ומטפלות, שבהיעדר סידור לילדיהן לא תוכלנה למלא את תפקידן. לעניין השקיפות של קריטריון 'צורכי הארגון': השקיפות עומדת בסתירה לזכות היסוד לחיסיון מידע ולפרטיות. כשם שאיננו חושפים מידע אישי על משפחות אחרות והקריטריונים לקבלתן או דחייתן, כך גם לעניין זה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#