ההסתדרות מגלה אחריות: נדחו דיוני השכר במגזר הציבורי

על פי מתווה עיני לפיד שנקבע במאי 2013 הדיונים היו אמורים להיפתח ביולי 2014. כרגע כל הצדדים עסוקים בנושאים דחופים יותר

טלי חרותי-סובר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

לו היו אלה ימים כתיקונם, היו הכותרות הכלכליות עוסקות במרץ בדיוני השכר במגזר הציבורי שנפתחו בין האוצר וההסתדרות, אלא שבזמן מלחמה מגלים כל הצדדים אחריות לאומית. הדיונים, שנדחו ממאי 2013 ליולי 2014, נדחו לפרק זמן לא ידוע.

"באוצר אין קשב לנושא הזה, וכרגע איש לא עוסק בו" אמר גורם מקורב "אנחנו במלחמה, וגם ההסתדרות מתרכזת במתווה הפיצויים ובחשיבה על העובדים תחת אש". מההסתדרות נמסר כי שיחת השכר אכן יתקיימו, אלא שמועדן אינו ידוע, וכי כרגע עוסקים בנושאים אחרים.

המועד - יולי 14, נקבע על ידי עופר עיני ושר האוצר לפיד במאי 13' בהמשך לדיוני התקציב האחרון. באותם דיונים הוחלט כי תוספת שכר בת 1% לעובדי המגזר הציבורי (כ-750 אלף איש) תידחה ל-15 בינואר - מה שיחסוך למשק כ-1.5 מיליארד שקל, אותם לא שילמה המדינה באופן מיידי.

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן
יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורןצילום: עופר וקנין

בנוסף הבטיח עיני שקט תעשייתי משביתות חדשות עד סוף 2014. לפיד מצדו ויתר על לא מעט סעיפים להם התנגדה ההסתדרות ביניהם הטלת מס על קרנות השתלמות. ההערכות באוצר הן כי תשלום תוספת האחוז שנקבע לינואר 2015 אכן תינתן, על אף המלחמה, אם כי גם היא עשויה להיות חלק מן המשא ומתן החדש שיפתח בעתיד.

"אף אחד לא חושב שההסתדרות תוותר על שיחות השכר, גם אם תידחה לסיום הלחימה" אומר גורם מקורב "בשלב זה היא מגלה אחריות, וטוב שכך, אבל השיחות האלה יגיעו במוקדם או במאוחר. לו הייתי ניסנקורן הייתי מחכה לבהירות כלכלית. ברור שאחרי אירוע צבאי בסדר גודל של מלחמה, קופת המדינה מדולדלת, ובקשות להעלאות שכר יתקלו בביקורת ציבורית וכתף קרה. מצד שני ניסנקורן הוא שליח של העובדים המאוגדים, ונמדד על פי ההישגים שהוא מביא אל השולחן. ניתן להניח ששני הצדדים – ההסתדרות והמדינה, מבינים שכדאי להמתין לעיתוי קצת יותר נח".

הסכמי השכר של המגזר הציבורי נחתמים אחת לשלוש שנים. בשלב ראשון יושב יור ההסתדרות עם הסקטורים השונים אותם הוא מייצג (מהנדסים , אקדמאים וכו). יחד הם מגבשים את רשימת הדרישות לקראת המשא ומתן עם האוצר. הדרישות מתחלקות בדרך כלל לשלושה חלקים: הראשון, "הסכמי המסגרת" עוסק תמיד בתוספות שכר, על פי חישוב שנערך מראש וכולל את שחיקת השכר מאז ההסכם האחרון, ציפיות האינפלציה וכדומה. כל צד מגיע עם הערכה משלו לגבי רמת האחוז שצריך לעלות.

החלק השני כולל נושאים שהם שווי כסף. כך למשל בדיוני השכר של 1993-6 נקבעה הקמת קרנות הידע להרחבת אופקי עובדי המגזר הציבורי, הממומנות על ידי המדינה, והפכו לכלי המעניק לטיולי כיף זולים בארץ ובחו"ל. בהסכמי השכר האחרונים ניתנו לעובדי מדינה תוספות עבור גני ילדים, 300 עבור ילד ראשון ועוד 200 עבור ילד שני, עד 500 שקלים בחודש לעובד.

החלק השלישי במשא ומתן כולל טיפול בקבוצות ספציפיות לדוגמה עובדי הקבלן או סקטור שנשחק באופן מיוחד.

כיוון שלא מדובר בנושאים פשוטים, יכולים הדיונים להתארך עד כדי שלושה-ארבעה חודשים מרגע שהחלו. המלחמה דוחה כאמור, את תחילתם לתאריך לא ידוע ,כך שייתכן כי הסכמי השכר החדשים יחתמו רק עמוק לתוך 2015.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker