"שוויון לנשים? 47% מהעובדים במשק הישראלי צריכים להחליף עיסוק" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"שוויון לנשים? 47% מהעובדים במשק הישראלי צריכים להחליף עיסוק"

לפי מדד המגדר של מכון ון ליר, ייצוגן של נשים במקצועות מכניסים הוא נמוך - 25% בתחום ההנדסה ו-35% בהיי־טק, לעומת רוב מוחץ בתחומי ההוראה והטיפול - ושיעורים אלה כמעט שאינם משתנים

6תגובות

הייצוג הנמוך של נשים במקצועות בשכר גבוה כמו הנדסה הוא סיבה עיקרית לפערי השכר המגדריים בישראל - כך לפי מדד המגדר של שוות, המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית במכון ון ליר, שהוצג שלשום בוועדה לקידום מעמד האשה ולשוויון מגדרי בכנסת.

המדד, הבוחן את אי השוויון המגדרי במגוון פרמטרים, מראה שב–2012 היו הנשים כרבע בלבד מכלל העוסקים בתחומי ההנדסה והאדריכלות בישראל. לפי המדד, כ–76 אלף גברים עסקו בתחומים אלה, לעומת כ–23 אלף נשים בלבד. שיעור זה נותר יציב מאז 2003. בענף ההיי־טק נשים הן יותר מ–35% מהמועסקים, עלייה מועטה לעומת ייצוג של כ–32% לפני עשור.

בעולם המשפט (שופטות ועורכות דין) נשים הן כמעט מחצית מהעוסקים בתחום, ושיעורן עלה מכ–40% בלבד לפני עשור. בתחום הרפואה, הרוקחות והווטרינריה הייצוג הנשי גבוה מזה הגברי, כמעט 60%, עלייה לעומת מעט יותר מ–50% ב–2003. בתחום ההוראה המגמה הפוכה לגמרי לעומת הנדסה - רוב מוחץ של נשים (80%), וכך גם בתחום המטפלות (93%).

"בדקנו את היקף ההפרדה בין גברים לנשים במשלחי היד בישראל", אומרת ד"ר הגר צמרת־קרצ'ר, מפתחת מדד המגדר שעמדה בראש המחקר. "כדי שיושג שוויון תעסוקתי בשוק העבודה - כך שייצוג הנשים בהיי־טק, למשל, יהיה 50% ולא 35%, וכך גם בכל שאר הענפים - 47% מהעובדים צריכים להחליף עיסוק".

נשים בעבודה
ניר קידר

ייתכן שהמגמות שמתארת צמרת־קרצ'ר יתרחשו בישראל בעתיד הרחוק. מחקר השוואתי על בחירת המקצוע של נשים וגברים, שערכו באחרונה פרופ' איתמר גתי ומאיה פרץ מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, מראה שההבדלים בין נשים לגברים הצטמצמו במידה ניכרת ב–1990–2010, ואף נמחקו.

אי השוויון המגדרי לא השתנה שמונה שנים

לפי המדד של ון ליר, אף שנשים מועסקות יותר מגברים במקצועות בשכר נמוך ומשתכרות כ–34% בממוצע פחות מהם זה כבר כמעט עשור, הרי שנשים ככלל משכילות מגברים. ב–2012 היו 45.2% מהגברים בישראל בעלי 13 שנות לימוד ומעלה, לעומת 48.1% מהנשים. לדבר צמרת־קרצ'ר, "בעוד ששיעור הנשים המשכילות גבוה יותר מזה של הגברים, פערי השכר ביניהם שרירים ואינם מתכווצים".

המדד של ון ליר בחן פרמטרים נוספים כמו ייצוג בעמדות השפעה, פערי שכר ושיעורי עוני. ככלל, בשמונה השנים מאז הושק המדד, אי השוויון המגדרי כמעט שלא השתנה. אחד המדדים קרוי "עוצמה", ומתייחס לייצוגן של נשים בעמדות השפעה. בכנסת הנוכחית, למשל, הייצוג הנשי נמוך יחסית, רק רבע מחברי הכנסת הן נשים, אך זהו שיפור לעומת 2003, אז שיעורן היה 15%. עם זאת, שיעור השרות בממשלה הנוכחית (כ–11%) הוא ירידה לעומת 25% לפני עשור.

ייצוג הנשים בראש הרשויות המקומיות הוא כמעט אפסי (כ–2% בלבד). ב–2013 נבחרו ארבע נשים בלבד לעמוד בראש רשות מקומית או מועצה אזורית. באשר למספר חברות מועצה, בבחירות המוניציפליות האחרונות עלה במקצת שיעורן של נשים לכ–14% מכלל הנבחרים: 344 נשים, לעומת 2,128 גברים.

שיעור המנכ"ליות מכלל המנכ"לים במשק נמוך (14%), וניכרת מגמת שיפור קלה בלבד לעומת 2003. ב–2012 היו 36,114 מנכ"לים במשק, לעומת 5,957 מנכ"ליות בלבד. שיעור הנשים מכלל המנהלים הבכירים במשק הוא 35% זה עשור. בייצוג הנשים בתפקידים בכירים (שלושת הדרגות העליונות) בשירות המדינה ניכר שינוי לטובה - הייצוג עלה מ–40% לקרוב ל–50%. עם זאת, רק כ–35% מכלל החתומים על חוזה בכירים בשירות המדינה הם נשים. בסך הכל, מדד אי השוויון בתחום הייצוג הפוליטי והכלכלי ("עוצמה") ב–2012 עלה ב–3.1% בלבד לעומת 2011.

"לצמצם את שעות העבודה לכולם"

בנוסף, ב–2012 נשים היו עניות מגברים: שיעור הנשים העניות היה 19.9% ושיעור הגברים העניים היה 17.3%. צמרת־קרצ'ר הסבירה כי "למדידת הפער המגדרי בעוני השתמשנו בשיעור העוני אחרי תשלומי העברה, כלומר אחרי התערבות מערכת הרווחה, ועדיין כל שנה קיים פער בין שיעור העניות לשיעור העניים. מערכת הרווחה לא שיקללה לתוכה קריטריונים שיתקנו את הפער בין יכולת ההשתכרות של נשים לעומת גברים".

על פי פרופ' חנה הרצוג ופרופ' נעמי חזן, מנהלות ושותפות במרכז שוות, יש לנקוט כמה צעדי מדיניות כדי לצמצם את אי השוויון המגדרי. אחד מהם הוא "התערבות המדינה ביחס שבין שוק העבודה למשפחה, באמצעות צמצום שעות העבודה המקובלות לכלל העובדים, כך שנשים ייכנסו יותר לשוק העבודה ולגברים יהיה יותר זמן להיכנס לספירה המשפחתית. כן יש להאריך את חופשת הלידה לנשים (14 שבועות כיום, ה"ו), ומתוכה להקצות כמה חודשים לגברים בלבד".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#