כך הציבור מסבסד לעובדי המדינה סמינרים על תזונה סינית ושואה במיליוני שקלים - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך הציבור מסבסד לעובדי המדינה סמינרים על תזונה סינית ושואה במיליוני שקלים

עובדי המדינה אולי כועסים על שכר נמוך יחסית למגזר הפרטי, אלא שזה לא כולל הטבות שעובדי מגזרים אחרים יכולים רק לחלום עליהן כמו השתלמות של ארבעה ימים במלון בים המלח ב-400 שקל

75תגובות

 אם אתם עובדי מדינה ייתכן שקיבלתם לאחרונה מייל בזו הלשון: "בתקופה הקרובה ייצאו סמינרים למספר יעדים שונים. עובדים מכלל משרדי הממשלה שטרם מימשו זכאותם, מוזמנים להצטרף". אל ההודעה מצורפים הפרטים: ארבעה סמינרים יוצאים לאמסטרדם, אחד לברצלונה, אחד לברלין דרך פראג ועוד אחד לבודפשט. כל הסמינרים האלה, שיוצאים לבירות נחשקות באירופה, אורכים חמישה ימים או שבוע. בהודעה לא מפורטת תוכנית הסמינר, אף שמדובר ב"סמינר לימודי". מה שכן מפורט הם שמות המלונות (כולם 4–5 כוכבים), עם לינקים שמהם ניתן להתרשם מרמת הפינוק.

עובד מדינה שייצא ביוני, למשל, לסמינר לימודי באמסטרדם ישלם מכיסו 1,850 שקל לחדר זוגי - כולל טיסה ושהות של חמישה ימים בבירה, וכן ארוחת בוקר וסיורים מאורגנים מהמלון. לעומת זאת, לאדם מן היישוב רק הטיסה תעלה 2,000 שקל, במקרה הטוב.

עובדי מדינה שבוחרים לטוס לסמינר בברצלונה נהנים מדיל אף אטרקטיבי יותר - חמישה ימים, מלון מצוין וסיורים מאורגנים ב–1,500 שקל בלבד. לברלין - רק 1,400 שקל; ולבודפשט - 1,150 שקל בלבד.

אין לכם כסף לשלם את הסכומים האלה? אין בעיה. קחו הלוואה מבנק דיסקונט, ושלמו אותה בעשרה תשלומים שווים ובריבית חשכ"ל, קרי: הריבית הנמוכה במשק. גם ימי החופש שלכם לא ממש ייפגעו - שניים מתוך החמישה נחשבים ימי עבודה.

מארגנת הסמינרים האלה בחו"ל היא "העמותה לקידום מודעות חברתית ולהעשרת הידע של עובדי המדינה". מטרת העמותה, שהוקמה בהמשך להסכמי השכר שנערכו עם ההסתדרות ב–2009, היא אחת: להעשיר את הידע של עובדי המדינה. אלא הסמינרים האלה, בשם "שואה, גבורה ומורשת יהודית", הם בעצם, כפי שהגדירה זאת עובדת מדינה — טיול.

"יש סיורים עד 16:00, יש ימים שרק עד 13:00, ואחר כך יש זמן חופשי", סיפרה לנו עובדת המדינה. "בערבים יש פעילויות שלא קשורות לסמינר, כמו שיט על הדנובה. זה כיף. יצאתי לכמה סמינרים כאלה, והעובדה שמדובר בשואה לא מורגשת. אני ממליצה לכל מי שיכול לעשות את זה לצאת".

הטיולים כוללים הרצאות וסיורי שואה, למשל ברבעים היהודים השונים, ובברצלונה אף מתנהל טקס זיכרון לזכר יהודי ספרד, אלא שדווקא הפעילויות הנוספות — כמו ביקור במסגרת סמינר השואה לאמסטרדם בעיר דלפט, המייצרת קרמיקה מיוחדת — והעובדה שהעמותה לא טורחת לפרסם את תוכן הסמינר, אלא רק את ההטבות, ומפנה לאנשי הקשר במשרדים השונים כדי להבין מה בדיוק עושים שם, מחזקת את התחושה כי מדובר בטיול זול במיוחד.

בכיר במשרדי הממשלה מסביר שזה דווקא לא רע: "מדובר בעובדים הזוטרים ביותר, שניתנת להם הזדמנות להתאוורר קצת. הבכירים נוסעים המון ממילא, וגם לעובדים הזוטרים מגיע".

טיולים בחסות 
נציבות שירות המדינה

אז כמה עולה הצ'ופר הזה לקופה הציבורית? באותו הסכם מ–2009 נקבע עם נציבות שירות המדינה כי כל עובד מדינה הבוחר להיות חבר בעמותה מקצועית מאושרת מחויב לשלם 400 שקל בכל שנה — אך גם זכאי להחזר ממשרדו של כ–400 שקל בשנה. פירוש הדבר הוא כי למרות התשלום השנתי על החברות, העובד למעשה נהנה מסבסוד הסמינרים. ההחזר, וכן הסבסוד של העמותה המארגנת את הסמינרים בחו"ל, עולים למשלם המסים בישראל עשרות מיליוני שקלים בשנה.

אם רק מחצית מעובדי המדינה — 35 אלף מתוך כ–70 אלף — הם חברים בעמותות מקצועיות (איש לא הצליח להסביר לנו מהו המספר המדויק, ראו תיבה) והם מקבלים החזר על חברותם, המדינה משלמת לא פחות מ–14 מיליון שקל בשנה עבור הטיולים של עובדיה. עובד זכאי לצאת לסמינר פעם בחמש שנים, אך למעשה הוא רשאי לצאת ליותר סמינרים — על בסיס מקום פנוי — אם הוא יוסיף תשלום עבור עלות הסמינר. כך, עבור שני ימי "עבודה" באמסטרדם או בברצלונה נקבל בתקופה של חמש שנים 70 אלף ימים בשכר מלא — או 14 אלף ימי עבודה בשנה. הכל חוקי כמובן, אלא שלעומת עובדי המדינה, עובד מן המניין שירצה לנסוע לחמישה ימים באמסטרדם ביוני יגלה כי עלות הטיול תסתכם בהרבה יותר מ–1,800 שקל, שכן הטיסה עולה קרוב לסכום הזה.

מתחקיר שערך חיים לוינסון והתפרסם ב"הארץ" לפני כחצי שנה עולה, כי ב–2012 היו בעמותה 20 אלף חברים משלמים, כך שהתקבולים מהמדינה הגיעו ל–8 מיליון שקל בשנה, בעוד שדמי ההשתתפות העצמית היו 3.2 מיליון שקל - 28% בלבד מעלות הסיורים.

מנציבות שירות המדינה נמסר: "ימי הסמינר בחו"ל הם על חשבון מאזן חופשתו השנתית של העובד. אם במסגרת זו מתקיימים ביקורים ולימוד בנושאי שואה ויהדות וכן מפגשים מקצועיים עם עמיתים בחו"ל בהיקף שנקבע בנוהל הממונה על ההדרכה בנציבות — נציבות שירות המדינה אישרה עד שני ימי היעדרות בשכר".

סיור לימודי מרתק למצפה תת־ימי

השאלה איך מוגדר סמינר לימודי או יום עיון עולה ביתר שאת כשנבדקת רשימת הסמינרים המיועדים לעובדי מדינה שיוצאים להשתלמויות בישראל. חיפוש אחר סמינרים בארץ שמציעה הסתדרות המח"ר (הסתדרות האקדמאים במדעי החברה והרוח) לעובדי המדינה החברים בה, מעלה לא מעט תמיהות. לעובד הצמא להרחבת אופקיו מוצעים למשל ארבעה ימי השתלמות (לא במסגרת ימי החופש) בימים ראשון עד רביעי (כולל) במלונות הטובים ביותר באילת, בים המלח, בירושלים וכן בצפת. עלות הסמינרים המוצעים — כולל לינה במלון וארוחות על בסיס חצי פנסיון — נעה בין 437 ל–550 שקל לאדם.

כך לדוגמה, במארס 2014 התקיים במלון דן אילת הסמינר "ספורט כדרך חיים", שנמשך שלושה לילות בעלות כוללת של 437 שקל בלבד לעמית. הסמינר יועד לכלל האקדמאים עובדי המח"ר, עם עדיפות לעובדי הביטוח הלאומי, שחלק מתפקידם, כנראה, הוא קידום הספורט בישראל.

שבוע לאחר מכן יכלו ליהנות כלל חברי המח"ר, עם עדיפות לעובדי בתי המשפט, מהסמינר המקצועי: "תזונה סינית, צמחי מרפא ורפואה סינית כאורח חיים בריא". ארבעת ימי הסמינר האלה, שנערכו במלון דיוויד ים המלח, עלו לכל משתתף 429 שקל.

ביוני, למשך שלושה לילות, התקיים בהילטון מלכת שבא אילת סמינר "פוסעים על חבל דק, מהפך בחיים — שאלה של השקפה" (470 שקל), ובין הסמינרים הנוספים שיכולים עובדי המדינה להרחיב את אופקיהם ניתן למצוא את "ליד הפסיכולוגיה", "עדות בירושלים", "פילוסופיה בחיי היום יום", וגם "מר סמארטפון וגברת אפליקציה".

רק מעטים מן הסמינרים קשורים במשהו לעבודה השוטפת של העובדים המשתתפים בהם. רק סמינר אחד מתוך 40 מדבר על הערכת עובדים, למשל, ואחד עוסק בתחום שעובדי המדינה חסרים אותו — חדשנות כמנוף לצמיחה.

בחינה של הסמינרים מעלה כי המבנה שלהם דומה. סמינר המיועד לכלל חברי המח"ר בשם "היכרות עם מגמות בתעופה 2020" (471 שקל לשלושה לילות במרידיאן אילת) נפתח ביום ראשון עם הרצאה אחת: "משהו טוב קורה במח"ר". את ההרצאה מעבירה יו"ר ההסתדרות המח"ר, יעל רון, שמעבירה את ההרצאה הזו בכל סמינר, ומתוקף תפקידה מבקרת כ–40 פעמים באילת בשנה.

ביום השני יש שתי הרצאות בבוקר, אחר צהריים חופשי ובערב ההרצאה הלימודית החשובה — "ברוך מזווג זיווגים" — המועברת על ידי עו"ד. ביום השלישי — שוב שתי הרצאות בבוקר ואז פעילות שמתקיימת בכל סמינר — סיור לימודי חווייתי במצפה התת־ימי באילת. שאר היום חופשי. ביום הרביעי המשתתפים נהנים מהרצאה בבוקר בשם "דגמים של מנהיגות במסורת היהודית", וזהו. הסמינר הלימודי הזה כולל במקרה הטוב ארבע הרצאות רלוונטיות, וזה בהנחה שהסדנה, כמו "יערות קק"ל כסביבות מקדמות בריאות", באמת רלוונטית למישהו.

"דרך לתת לעובדי מדינה חופש מסובסד"

את קרנות הידע הקימו המדינה וההסתדרות בהסכמי השכר של 1993–1996. גם כאן, כמו בסמינרים לחו"ל, המטרה היא להרחיב את הידע של עובדי המדינה.

קרן הידע של הסתדרות המח"ר מעסיקה 14 עובדים במשרה מלאה, ומוציאה כ–9 מיליון שקל בשנה על הרחבת הידע. מאין מגיע הכסף? על פי הסכמי השכר, המעסיקים — מוסדות שונים של המדינה, בהם משרדי ממשלה, רשויות מקומיות ומוסדות לימוד — מפרישים 0.5% בכל חודש, ביחס לשכרו של העובד, המופנים ישירות אל קרן הידע.

"על אף השם הנאה (סמינר מורשת יהודית/שואה), כל הסמינרים האלה הם צ'ופר", אומר בכיר בשירות המדינה, "דרך לתת לעובדי מדינה לצאת לחופש מסובסד. אז קוראים לזה סמינר לימודי, אבל מדובר בימי כיף על חשבון משלם המסים".

מקרן ידע לאקדמאים במח"ר נמסר: "מטרת הקרן היא הרחבת אופקים, העמקת דעת ועדכון ידע בקרב העובדים האקדמאים במדעי החברה והרוח במגזר הציבורי. פעילויותיה העיקריות הן קיום סמינרים לימודיים ברחבי הארץ, מתן מלגות לקורסים והשתלמויות, מתן מלגות ללימודי תארים מתקדמים, קיום ימי עיון וסיורים מקצועיים ברחבי הארץ. הקרן אינה מקיימת סמינרים או כל פעילות אחרת בחו"ל.

"לעמותה ועד מנהל המורכב מחמישה נציגי הסתדרות המח"ר, חמישה נציגי המעסיקים (הממונה על השכר) וחמישה נציגי ציבור. מדיניות הקרן, כמו גם פעילויותיה, נקבעות על ידי הוועד המנהל של העמותה, שכאמור כשליש מהחברים בו הם נציגי המעסיקים והממונה על השכר במשרד האוצר, שמעורבים באופן אקטיבי בתכנים ובפעילויות של הקרן.

"בני זוג המצטרפים משלמים מחיר מלא וההשתתפות בכל ההרצאות היא חובה.

"מדי שנה מציעה הקרן מספר אפשרויות לסיורים לימודיים באזור הגיאוגרפי שבו מתקיים הסמינר. כל הסיורים נבדקים ומאושרים מראש על ידי המרכזת האקדמית של הקרן, לרבות הסיור במצפה התת־ימי המלווה בהדרכה צמודה ברמה גבוהה של מדריך מקצועי".

כמה קרנות ידע יש - או מה האוצר ונציבות שירות המדינה לא יודעים

קרוב לשלושה שבועות חלפו מאז שהוגשה השאילתא הפשוטה הבאה למשרד האוצר: כמה קרנות ידע ועמותות מקצועיות להרחבת ידע קיימות בישראל, וכמה כסף זורם אליהם מן המעסיק (המדינה) בכל שנה.

לכאורה, מדובר בעניין פשוט - המדינה הרי מעבירה תוספת של 0.5% משכרו של עובד מדינה לקרן הידע, וגם מממנת את דמי החבר (400 שקל בשנה) עבור חברותו בעמותה מקצועית להרחבת הידע, לכן היא אמורה לדעת מה בדיוק הסכום שהיא משלמת עבור הצ'ופרים השנתיים של עובדיה. אז מסתבר שלא.

יום חלף, ועוד יום ועוד שבוע, ודוברות האוצר - שלרוב יעילה - התקשתה לספק את הנתונים. ההסברים היו שונים ומשונים וההתנצלויות רבות, אך המידע לא הגיע. גם מנציבות שירות המדינה לא ניתן היה לקבל כל תשובה מספרית בנושא.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#