"מבוגרים בעלי הפרעת קשב יגיעו להישגים מדהימים בסביבה שתאפשר להם לפרוח" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"מבוגרים בעלי הפרעת קשב יגיעו להישגים מדהימים בסביבה שתאפשר להם לפרוח"

5% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל סובלים מהפרעת קשב וריכוז, ורבים מתמודדים עם קשיים בלימודים ובעבודה, שמקורם בהפרעה
 לא מאובחנת ■ איך מתמודדים עם הקשיים בעבודה היומיומית ואילו מקצועות מתאימים יותר לבעלי ההפרעה?

62תגובות

כשלרותי פסל מלאו 40, בעת שהיתה לקראת סיום לימודי התואר השני בעבודה סוציאלית, סיפר לה ידיד כי בנו אובחן כסובל מהפרעת קשב וריכוז. לדבריו, בנו אינו מסוגל להכין את השיעורים עד תומם ומתקשה להגיע בזמן לתחילת יום הלימודים בבית הספר. היא החלה להתעניין בנושא מתוך מחשבה שאולי גם למישהו מבני משפחתה יש הפרעת קשב, וככל שהתעמקה הבינה שכל הספרים שהיא קראה בנושא בעצם דיברו עליה.

כיום, כשהיא דוקטור לעבודה סוציאלית ובעלת משרה בכירה בבית החולים מאיר בכפר סבא, פסל בטוחה שאילו ההפרעה היתה מאובחנת אצלה בשלב מוקדם יותר, היא היתה מגיעה רחוק יותר - ובעיקר סובלת פחות. "היו בי סימנים שהעידו שיש לי בעיה, אבל הורי היו טרודים בקשיי הפרנסה, והמורים חשבו שאני פשוט ליצנית. למעשה, לא הקשבתי בשיעורים כי לא יכולתי להתרכז, הייתי היפר־אקטיבית וקפצתי מנושא לנושא. גם הייתי דחיינית - הגשתי עבודות ברגע האחרון ולא ברמה הנדרשת. אמרו עלי שאני 'פיקחית וחכמה, אבל גם עצלנית', והוסיפו: 'אם הילדה תרצה - היא תגיע רחוק'. בצבא אמנם הייתי קצינה, אבל כשנשארתי בקבע כבר היו לי בעיות בתפקוד, בשל כישורי ניהול ירודים", היא מספרת.

לצפייה בסמארטפונים ובסמארטפונים - לחצו כאן

"כיום, בניגוד לעבר, אני מודעת למגבלות שלי", אומרת פסל. "אני יודעת שאסור לי להיכנס לתחום הניהול, בשל תכונת הדחיינות שלי והעובדה שקשה לי עם הפרטים הקטנים ועם הקצוות שצריך לסגור. במקום זה, אני מתמקדת בטיפול באנשים. אני לא יכולה לעסוק בעניינים מערכתיים, אבל מסוגלת להדריך אנשים, אחד על אחד. אילו גיליתי בגיל 17 שיש לי הפרעת קשב וריכוז, הייתי פונה לקבל טיפול, לוקחת ריטלין - וכנראה מצליחה להתרכז ומגיעה מהר יותר ליעדים רחוקים בתחום הלימודים והקריירה, במקום לחוות שנים של תסכול".

רובי (השם המלא שמור במערכת), איש מכירות בחברת ביטוח קטנה, מכיר גם הוא את הנושא מקרוב. "הייתי חייל קרבי, ובעקבות פציעה קלה הוחלט להעביר אותי לתפקיד שאינו דורש מאמץ פיסי", הוא מספר. "שיבצו אותי כפקיד במשרד המילואים של היחידה, אלא שהעיסוק עם הניירת, ובמיוחד מילוי הטפסים וסימון מספרים סידוריים, עשו לי רע".

לרוע מזלו, רובי קודם לתפקיד אחראי לזימון המילואימניקים. "בתפקיד הזה בכלל איבדתי את הצפון", הוא אומר. "לא הייתי מסוגל לשמור על סדר בניירת, וכך זומנו למילואים אנשים שכבר עשו שירות מילואים באותה שנה; הם זעמו - ובצדק. חמור מזה, היו אנשים שלא זומנו כלל למילואים באותה שנה. אני, וגם הסובבים אותי, הרגשתי שמשהו אצלי משובש. הלכתי לאבחון והתברר שיש לי הפרעת קשב וריכוז. רק אז המפקדים שלי השתכנעו שצריך להעביר אותי לעיסוק אחר ביחידה".

תומר אפלבאום

במקום עבודתו הנוכחי הוא דווקא זוכה להערכה. "פטרו אותי מעיסוק בניירת, והתפקיד שלי דורש בעיקר מגע עם קהל ומכירות פנים אל פנים ובטלפון. אני טוב בזה, ויודע שאסור 
לי לשאוף להרבה יותר מזה", 
הוא אומר.

"5% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל לוקים בהפרעת קשב וריכוז", אומרת טל קפלינסקי, מומחית בטיפול במבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז, שחיברה, ביחד עם ד"ר ירדן לוינסקי, הפסיכיאטר הראשי של מחוז דן־פתח תקוה בשירותי בריאות כללית, את הספר "168 שעות של הפרעת קשב", שיצא לאור באחרונה.

"בתחומי עיסוק מסוימים, כגון טלוויזיה, עיתונות ומדיה, שיעור העובדים בעלי הפרעות קשב וריכוז גבוה מהממוצע, מכיוון שמדובר באנשים שניחנו בסקרנות גבוהה, שהיא אחד המאפיינים של אנשים עם הפרעה זו". לדבריה, לסובלים מהפרעת קשב יש צורך ביולוגי בגירוי יותר מלאנשים אחרים. הם חולמניים ונוטים להשתעמם יותר מאחרים, לכן הם פונים למקצועות מרתקים בעיניהם, או שיש בהם דינמיות ועבודה עם אנשים - כמו מאמני ספורט, מתווכי דירות, מדריכי טיולים, במאים ועוד. "זה לא אומר שאנשים עם הפרעת קשב וריכוז לא עובדים גם במשרדי עריכת דין, ראיית חשבון או באולמות הייצור של מפעלי תעשייה, אבל במקומות האלה, שבהם העיסוק נוטה להיות רוטיני, הוא עלול לגרום להם סבל - והם ינסו לאלתר כדי לפגוש את הגירוי. למשל, עורך דין יעדיף להופיע בבית המשפט. אגב, ישיבות צוות הן סיוט עבור אנשים עם הפרעות קשב וריכוז. הם משתתפים בהן בעל כורחם, אבל למעשה הם מנותקים מהנאמר. הם יושבים ומציירים או משחקים בטלפון".

האם אנשים עם הפרעות קשב וריכוז מתקדמים מהר יותר במקום העבודה?

"בפירוש לא, כי במקביל לתפקוד הטוב שהם מפגינים בעיסוקים מסוימים, הם לא מצליחים לעמוד בדרישות אחרות, למשל הם מאחרים בהגשת מסמכים, או בהגעה בזמן למקום העבודה. הם נוטים לשכוח פרטים קטנים וחיוניים, בעיקר עבור הדרגים הגבוהים, למשל לסגור טיסה לבוס".

לא רצים 
למרחקים ארוכים

אחת הבעיות הקשות שבהן נתקלים מבוגרים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז היא היכולת להתמיד. "אנשים עם הפרעת קשב וריכוז יכולים להיות מולטי־דיסציפלינריים, שופעי רעיונות ובעלי מוטיבציה גבוהה, אבל הבעיה שלהם היא בריצה למרחקים ארוכים, כגון פרויקט ארוך טווח עבור לקוח או משימה מורכבת וממושכת", אומר לוינסקי. "בהתחלה הם נרגשים מהעשייה וביצועיהם טובים מאוד, אבל בהדרגה הם מאבדים עניין ואז הם לא 
מסוגלים להתרכז - ותרומתם יורדת פלאים".

לדבריו, מעסיק טוב מכיר את עובדיו ומנתב אותם לתפקידים שבהם הם יניבו תועלת רבה יותר. אם הוא מזהה עובדים בעלי הפרעות קשב, הוא לא ישבץ אותם בבק אופיס, שם העבודה כרוכה בניירת, 
אלא בתפקיד דינמי במחלקת שיווק, למשל.

לטענת לוינסקי, שוק העבודה לא תמיד מאיר פנים לסובלים מהפרעת קשב וריכוז, ושיעור הפיטורים של עובדים עם הפרעת קשב גבוה מהממוצע, "מכיוון שבעולם העבודה כיום העובדים נמדדים על פי ביצועים, ולא על פי הפוטנציאל הטמון בהם", הוא אומר. "אם אתה לא מסיים פרויקט במועד שנקבע, אתה מפוטר".

לוינסקי מסביר כי בעלי הפרעת קשב וריכוז מאופיינים גם באיחורים, קושי בניהול זמן, קשיי שינה המשפיעים על התפקוד בעבודה, ומדחיינות. "אצל לא מעט אנשים עם הפרעת קשב יש פער גדול בין החיים האישיים לעבודה", הוא אומר. "יש אנשים שמתפקדים בעבודה בצורה מעוררת השתאות, אך מזניחים את כל ההיבטים האחרים של חייהם. אחרים מתפקדים מצוין בחייהם האישיים, אך בעבודה הם נתקלים בקושי שצובע את עולם העבודה שלהם באפור.

"עם זאת, זן מסוים של אנשים עם הפרעת קשב מביא אתו למקום העבודה אנרגיות גבוהות יוצאות דופן. ניסיון החיים של אנשים עם הפרעת קשב פיתח אצלם יכולות הישרדות מרשימות. אנשים עם הפרעת קשב יכולים להיכנס לעומקם של דברים שהם אוהבים, ולא להיכנס בכלל לתחומים שהם אינם אוהבים, ולהגיע לדקויות שעובדים אחרים לא יגיעו אליהן. הצורך להצליח וליצור חוויה מתקנת של שנות הילדות הבעייתיות, גם הוא יכול לשחק לטובתם, ויש אנשים עם הפרעת קשב שמגיעים להישגים מדהימים בסביבה נכונה, המאפשרת להם לפרוח".

ירדן לוינסקי
ערן דוכן

מה תייעצו לבעלי הפרעה כזו שרוצים להצליח בשוק העבודה?

קפלינסקי: "שינצלו את יכולתם לרקום יחסים אישיים טובים במקום העבודה, כי יחסים טובים מחפים לעתים על הקשיים בתפקוד; שייזהרו מלפצות על הקשיים באמצעות שעות עבודה מוגזמות, כי זאת נטייה נפוצה הגורמת לשחיקה מהירה; ומכיוון שאנשים עם הפרעת קשב עובדים טוב יותר כששורר שקט, כדאי להם לנסות להגיע למקום העבודה מוקדם יותר, לפני שכולם מגיעים, וכך יוכלו להתרכז טוב יותר.

"ועוד דבר: בוסים שונאים איחורים. מי שמאחר כל הזמן, סביר שיפוטר - גם אם הוא עובד מצוין. למי שנהנים מהאדרנלין של הגעה בדקה ה–90 או אחריה, מומלץ לשמור זאת לפגישות 
עם חברים או משפחה - לא למקום העבודה".

האם מומלץ למבוגרים לקחת ריטלין?

"אנשים טועים כשהם חושבים שרק ריטלין הוא הפתרון להפרעת הקשב. יש כיום ידע רב וכלים אימוניים, רפואיים ופסיכולוגיים יעילים לטיפול בהפרעת קשב אצל מבוגרים - ומטפלים רציניים ברחבי הארץ שיכולים לעזור".

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#