"ארגונים שרוצים להוביל צריכים עובדים 'מחוברים' - אבל רק 30% הם כאלה" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"ארגונים שרוצים להוביל צריכים עובדים 'מחוברים' - אבל רק 30% הם כאלה"

טרנד חדש שוטף את תחום משאבי האנוש: "מחוברות" (Engagement) ■ עובדים מחוברים, מגדילים ראש ולהוטים, 
מציגים ביצועים טובים יותר ומרוצים יותר מהחיים - כך עולה ממחקר חדש של ד"ר ליאת אלדור מהפקולטה לניהול באוניברסיטת חיפה

45תגובות

ממצאי סקר הטרנדים הגלובלי בתחום משאבי אנוש שפירסמה חברת הייעוץ דלויט במארס האחרון לא הותירו מקום לספק: מנהלים מסביב לעולם מתוסכלים מכך שהם לא מצליחים להלהיב את העובדים שלהם. כ–80% מהמנהלים אמרו לסוקרי דלויט שהם מתקשים "לחבר" את העובדים שלהם למטלות היומיום. במלים אחרות, הם בעצם הודו כי הם נכשלים בניהול ה"מחוברות" (Engagement) של העובדים.

סקר של גאלופ מ–2013 תומך בממצא זה. רק 13% מהעובדים מסביב לעולם דיווחו על "מחוברות" לעבודה, לעומת כ–26% שנמצאו כה מנותקים ממנה, עד שהם מפיצים שליליות ומרירות לכל עבר.

"עובדים לא רוצים קריירה, הם רוצים חוויה", אמר מנהל משאבי אנוש שהשתתף בסקר של דלויט. ואכן, במחקר ישראלי חדש נמצא שהעובדים ה"מחוברים" הם אולטרה־מצטיינים - כאלה שמעבר למטלות שוטפות, עוסקים גם בתחומים הדורשים יוזמה ויצירתיות. "בעבר האקדמיה נטתה לזלזל במושג Engagement", אומרת החוקרת, ד"ר ליאת אלדור מהפקולטה לניהול באוניברסיטת חיפה, "כיום ברור כי הוא עומד בפני עצמו".

מחובר, לא וורקוהוליק

במחקר, שנערך בהנחיית פרופ' יצחק הרפז, השוותה אלדור בין ביצועיהם של עובדים מחוברים, שבעי רצון (Satisfied), מעורבים (Involved), לא שבעי רצון, לא מעורבים וקבוצת המנותקים (Unengaged). במחקר השתתפו כ–625 עובדים מ–12 ארגונים בשישה מגזרים (היי־טק, מגזר ציבורי, בריאות וביוטק, פיננסים, שירותים ותעשייה), שנשאלו לגבי תחושותיהם כלפי הארגון. בשלב השני, נשאלו המנהלים של עובדים לגבי רמת הביצועים של העובדים.

התוצאה: רמת הביצועים שהשיגו העובדים המחוברים היא לא רק גבוהה מאלה של העובדים הבלתי מרוצים והמנותקים, אלא גם מביצועי העובדים שבעי הרצון והמעורבים. המחוברים קיבלו את הציון הגבוה ביותר (4 מתוך 5) בפרמטר הביצועים הסטנדרטיים, כשבמקום השני דורגו העובדים שבעי הרצון והמעורבים (3.8). לא במפתיע, את הציון הנמוך ביותר (3.3) בדירוג הביצועים קיבלו העובדים המנותקים.

בפרמטר השני, שבחן יוזמה ויצירתיות, זכו העובדים המחוברים בציון הממוצע 3.7, כשהעובדים המעורבים מעט אחריהם עם ציון 3.5. את טבלת הציונים של פרמטר זה סוגרים שוב המנותקים (2.6).

"ארגונים שרוצים להוביל בתחרות חייבים להעסיק אנשים פרו־אקטיביים. כאלה שמגדילים ראש, משתפים במידע ומסתגלים מהר לשינויים. אלה הם 'המחוברים'", מפרטת אלדור. "מצאתי שרק כ–30% מהעובדים הישראלים הם מחוברים".

מהו ההבדל בין עובד מחובר לבין עובד שבע רצון או מעורב - זו לא רק סמנטיקה?

"לא. עובדים שבעי רצון מרוצים מכך שצורכיהם הבסיסיים - כמו תעסוקה, פרנסה ויציבות - באים לידי מימוש, אבל הם לא נלהבים מהעשייה. עובדים מעורבים מעוניינים בהערכת הממונים שלהם ומעוניינים להתקדם ולצבור הישגים, ושם זה נגמר.

"העובד המחובר מאופיין בברק בעיניים. הוא גם שבע רצון, גם מעורב וגם מלא התלהבות ומרץ. התשוקה בוערת בו. המושג 'מחוברות' מתאים לרוח התקופה. עובדים מחפשים להגשים עצמם בעבודה. שביעות רצון לא מספיקה להם".

האם מדובר במכורים לעבודה? לפי פרופ' הרפז, דיקן הפקולטה ללימודים מתקדמים וראש המרכז לחקר ארגונים באוניברסיטת חיפה, שהנחה את אלדור במחקר, לגמרי לא. "וורקוהוליזם ומחוברות הן תכונות הנמצאות בשני קצוות של אותו הרצף. לוורקוהוליסטים אין שליטה על התנהגותם. הם לא בהכרח נהנים מהעבודה, אבל גם לא מצליחים לעצור את השקעת השעות המרובה, שבאה על חשבון משפחתם ותחביביהם.

"המחוברים לא עובדים מתוך כורח - אלא מתוך הנעה פנימית. הם יודעים לעצור ואינם מזניחים את חייהם האישיים".

עובד מחפש משמעות

נתון מעניין נוסף שעולה מן המחקר מצביע על כך שהמחוברים גם מרוצים יותר מחייהם ומעורבים יותר בקהילה, בהשוואה לאחרים. האם ייתכן ש"מחוברות" היא בכלל פועל יוצא של אישיות ושל סוג המקצוע, שרופא יהיה תמיד מחובר יותר מפקח חניה? "זו לא רק שאלה של מקצוע ואישיות", עונה אלדור. "מצאנו שלארגון יש השפעה עצומה על מידת המחוברות שמפתח העובד, למשל בתחום הלמידה, וקיים קשר חזק בין רמת מחוברות לבין הכלים המאפשרים לעובדים ללמוד ולהתפתח.

"מחקרים אחרים מראים שקיימים גורמים נוספים שמקדמים מחוברות. מדובר בין השאר בתחושת אוטונומיה, גיוון בעבודה, מנהיגות מעצבת, קולגות תומכים ושיתוף בקבלת החלטות, בקיצור - משמעות".

האבחנות האלה של אלדור עשויות להסביר מדוע ההיי־טק מדורג ראשון מבין ששת המגזרים עם ציון מחוברות ממוצע של 3.9 מתוך 5. במקום השני מדורג המגזר הציבורי (3.7), ואחריו בריאות וביוטק (3.7), פיננסים (3.2), שירותים (3.1) ותעשייה (2.9).

"המחוברות בהיי־טק לא גבוהה רק בגלל המשכורת הטובה", מסבירה אלדור, "גם בגלל היבטים נוספים כמו עניין ומשמעות. היי־טקיסטים רבים חשים כי הם מטביעים חותם על העולם. החברות הרב־לאומיות מודעות לחשיבות המחוברות, ויודעות איך לטפח אותה. גם המגזר הציבורי קיבל ציון גבוה בתחום המחוברות, בגלל אותה תחושת משמעות.

"הממצאים האלה משדרים מסר למנהלים: במקום לצ'פר את העובדים בעוד סדנה או יום כיף - למדו והעשירו אותם'".

גם עובד זוטר בתפקיד טכני, נניח במוקד שירות לקוחות, יכול להיות "מחובר"?

"ברור, זו פונקציה של השקעה. ניתן לחבר עובד כזה לייעוד של החברה - למשל לגרום ללקוחות להיות מרוצים - ולתת לו פידבק מתאים. כשאני אומרת פידבק, אני לא מתכוונת בהכרח למידע אינפורמטיבי על תפקוד או לפידבק חיובי, אלא למשוב שמעיד על יחס, התבוננות, רצון ללמד.

"כשאני משוחחת עם עובדים, הם אומרים: 'הייתי רוצה שהמנהל יאמר לי בוקר טוב, יתעניין בי, וישמע את דעתי מדי פעם'. הם לא מדברים על טיסות לחו"ל, אלא מתמקדים בדברים הקטנים".

אבל תשוקה לעבודה היא לא דבר שדועך עם הזמן?

דודו בכר

"כמו במערכת יחסים, אם לא משקיעים, מתפתחת שחיקה. ואכן, אם לא משקיעים בעובד, והוא, בתמורה, לא משקיע חזרה - נוצרת שחיקה. מחוברות לא יכולה להתקיים לצד גורמים מדכאים, כמו מנהל מתעלל או שכר בלתי מספק. עם זאת, מחוברות חזקה יכולה למתן גורמי לחץ כמו קונפליקט בית־עבודה או עומס רב".

"מורעלים, בסלנג"

"מחוברות" היא מושג טרנדי בתחום המחקר הארגוני ומשאבי האנוש, שצובר קהל אוהדים בעשור האחרון. על פי גוגל טרנדס, מספר החיפושים של המושג בקרב גולשים כמעט שילש עצמו בתוך עשור.

שמואל מרחב, העוסק בליווי וייעוץ למנהלים והנהלות, אומר כי קשה לחזות אם המונח ישתרש בז'רגון לאורך זמן. "פעם דיברו על מוטיבציה, והיום על Engagement. מושגים באים והולכים. מה שחשוב הוא המהות. כל מנהל מבין שככל שעובדיו יותר Engaged - כלומר, מעורבים ואכפתיים כלפי הארגון, ובעברית סלנגית 'מורעלים' - כך יתאמצו יותר לאורך זמן, ירצו בהצלחת הארגון, ייהנו יותר מעבודתם ויעזבו פחות.

"במונחים כלכליים גרידא, עובדים כאלה משתלמים לארגון גם מכיוון שהם מוכנים לעבוד יותר עבור פחות כסף. עם זאת, העובדים האלה הם האחרונים להיות מפוטרים והראשונים להיות מקודמים".

נועה שומרוני־גל, מומחית למשאבי אנוש, סבורה שהמושג רחב מדי. "מנהלים רבים מדברים על מחוברות בלי להבין מה בעצם המושג אומר. למה בדיוק העובד מחובר - למטרות של הארגון? לחברים בפינת הקפה? לבכירים? מנהלת בכירה אמרה לי באחרונה 'זה הטרנד עכשיו, לדבר על חיבור'.

"מצד שני, עוד לא נתקלתי בחברה שיודעת למדוד מחוברות כמו שצריך. רוב החברות עדיין מודדות שביעות רצון, כי Engagement היא חיבור העובדים לערך המוסף של החברה - אבל רוב החברות לא יודעות להגדיר את הערך המוסף הזה".

איל בן יעיש


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#